​

מתקפה חריפה של סמנכ"ל מועצת יש"ע על שופט העליון מני מזוז ופרקליט המדינה שי ניצן: "הפכו את כל פעולות המפגינים להמרדה בגיבוי המערכת התקשורתית"

ועדת החוקה חוק ומשפט קיימה דיון מיוחד על התנהלות רשויות החוק בתקופת ביצוע "תכנית ההתנתקות" במסגרת ציון 13 שנה "לעקירת יישובי גוש קטיף"

יו"ר הוועדה חה"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי): "הגירוש הנורא מגוש קטיף הוא הרבה יתר מפצע פתוח, שלטון המייסדים לא העלה על דעתו לפנות ישוב יהודי אבל עלינו להתעלם מהתחושות הללו ולהתמקד במטרת הדיון. ישראל מתגאה בהיותה דמוקרטית ומי שחווה את אירועי גוש קטיף עד הגירוש לא יכול להגיד שהמדינה פעלה כמדינה דמוקרטית. הכול נשבר, הכול היה מותר, הייתה מטרה אחת מטורפת והכל השתעבד אליה. כל מערכת בימ"ש שאנחנו רוצים אותה כמערכת עצמאית וטובה קרסה. שולחים בימ"ש ניידים שידונו בשטח – לא היה דבר כזה ולא יהיה דבר כזה. זה א' ב' של דברים שאסור לשלטון לעשות. מערכת הפרקליטות קרסה לחלוטין. המשטרה חסמה אוטובוסים ואפשרה הצקות, חסימות והטרדות. כל המערכות קרסו. בנוסף מצד התקשורת- מי שקרא את התקשורת באותם ימים בטוח שפרץ מרד ולכל אנשי גוש קטיף יש נשק והם עומדים לפתוח בקרב נגד הצבא והמדינה. זה היה מטורף. ישבו אנשים שלא העזו להרים יד וויתרו על נשמתם של ארץ ישראל כדי לשמור על שלמות עם ישראל. צריך לדבר על זה, יש מי שתיעד את זה, אני לא מדמיין לעצמי חס ושלום שזה יחזור אבל צריך שידעו שהיו ימים אפלים".

חה"כ יעל גרמן (יש עתיד): "יש פה דוגמה קלאסית של פרופיילינג שלוקחים ציבור שלם ומכתימים אותו. הפרה של זכויות אדם לא מבדילה בין ימין לשמאל וזה צריך להיות ערך מקודש עבור כולנו". בהתייחסה לביקורת שנשמעה כלפי בג"ץ אמרה כי "בימ"ש עליון עושה את חובתו והוא מגן על זכויות כל הצדדים. אל תשכחו שבזכותו בג"ץ הוכשרה כל ההתיישבות באיו"ש והקווים האדומים עברו איפה שהמדינה קבעה".

ד"ר ענת רוט מהמכון הישראלי לדמוקרטיה: "התקופה של קדם ההתנתקות יצרה אצל הציבור הציוני דתי תחושה של מצור, ניתוק, של מלחמת דת שבה התקשורת החילונית שמה לה ליעד עד למחוק את הציונות הדתית מכל השפעה על המדינה. הייתה שתיקה מוחלטת של הציבור והתקשורת עזרה להכשרת הלבבות, שהכול מותר. מערכת המשפט והמשטרה פגעו הכי הרבה בזכויות אדם בהתנתקות- שוטרים הפעילו אלימות קשה כלפי מתנגדי ההתנתקות אפילו כבולים ועצורים. עצרו כל מי שבעל חזות דתית והייתה הודאה של המשטרה שאין ראיות כלפי העצורים הללו. נעשו מעצרי שווא, מעצרי מנע מכל מיני סוגים ומעצר קטינים ללא יידוע הוריהם. לגבי מערכת המשפט- חודש אחרי ההתנתקות יצא דוח פנימי של הסניגוריה הציבורית שטענה ליד קלה על ההדק בטיפול בקטינים שנעצרו בהתנתקות, כולל אכיפה סלקטיבית לפי השתייכות פוליטית. היועמ"ש שלל זכויות מעצורי ההתנתקות כמו בחינות בגרות והחזקת פלאפונים. בבימ"ש עצמו שפטו חבורות שלמות של צעירים כקבוצות".

חברת הכנסת לשעבר אורית סטרוק: "עשו דברים כדי להרתיע ולהפחיד ושופטי בימ"ש העליון נתנו לזה יד. מצער שלא יושב פה אפילו נציג אחד של מערכת האכיפה. אחד האירועים המזעזעים שקרו לי כח"כית היה לשמוע הכחשה מוחלטת של בכיר במשרד המשפטים שזה בכלל קרה. הם לא מודעים למה שהם עשו ולחומרה. למשטרה יש נטייה להיות אלימה אבל במקרה הזה היא לא יזמה אלא שילחו את השוטרים והורו להם אפס סובלנות. שי ניצן היה אחד המארגנים של האירוע החמור הזה והעובדה שהגיע להיות פרקליט המדינה היא בושה למדינה. האדם השני הוא מני מזוז שההנחיות שלו הסתיימו במשיכת נחיריים לאחור למפגין".

יגאל דילמוני סמנכ"ל מועצת ישע: "מני מזוז ושי ניצן הפכו את כל הפעולות להמרדה בגיבוי המערכת התקשורתית שלקחה ספינים של משרד רה"מ שנערכים ל-300 הרוגים ולסירובי פקודה המוניים וכל מיני הפחדות. כל זה כדי לפעול נגד המפגינים. עוכבתי על-ידי המשטרה רק כי יצאתי מהשער של כפר מימון. זה קיבל גיבוי ארטילרי מהתקשורת והאג'נדה חלחלה לשוטרים ולמערכת המשפטית. הנזק שנעשה חמור, הדור הצעיר הפסיק להאמין במערכת השלטונית והצבאית. מועצת ישע בתקופת ההתנתקות בחרה לנהל מאבק בדרכים דמוקרטיות. לצערנו מערכת המשפט לא נקטה בכך. אנחנו חודש לפני הרס מיותר של בתים בשכונת נתיב האבות וגם שם האג'נדה התקשורתית משפיעה על החלטות בג"ץ". על דבריו אלו הגיב היו"ר חה"כ סלומינסקי כי "הטענות המרכזיות בנושא נתיב האבות הן לממשלה שהגישה בזמנו תצהירים לא נכונים. היום יש שינוי דרמטי בגישה אך לצערי החליטו שזה חלוט".

נעמה זרביב ממפוני גוש קטיף: "הייתה פה שיטה להשחיר את שמנו ואז לגרש. היום יש לנו נוער גבעות, קודם משחירים אותו ואז יוכלו לעשות מה שרוצים. זה קורה כל הזמן".