​

14 שנות מניעות למועמד לכנסת שהורשע בעבירת טרור שדינה 7 שנות מאסר; החוק יחול גם על מי שהורשע לפני תחילת החוק וטרם חלפו 7 שנים מסיום מאסרו; היו"ר חה"כ סלומינסקי: "הכנסת לא צריכה לתת מקלט לפושעים"; חה"כ ברקו: "דמוקרטיה לא צריכה לאבד עצמה לדעת"

ועדת החוקה חוק ומשפט אישרה היום (ג') לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 48) (הגבלת הזכות להיבחר בשל הרשעה בעבירת טרור או ביטחון חמורה)- שיזמה חה"כ ענת ברקו ואת הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 69) (הגבלת הזכות להיבחר בשל הרשעה בעבירת טרור או ביטחון חמורה), התשע"ח-2017 - שיזמה הוועדה לצורך פירוט העבירות, וזאת במסגרת סמכותה ליזום הצעות חוק בעניינים שמתחייבים מתיקון של חוק יסוד ומוצעים לצדו.

חוק-יסוד: הכנסת קובע מגבלה על האפשרות של מי שהורשע בפסק דין סופי לעונש מאסר בפועל העולה על שלושה חודשים, להתמודד לכנסת. על-פי הוראה זו, מי שטרם עברו 7 שנים מיום שסיים לרצות את תקופת מאסרו, לא יוכל להיכלל ברשימת מועמדים לכנסת, אלא אם כן קבע יו"ר ועדת הבחירות המרכזית כי אין בעבירה שבה הורשע בנסיבות העניין משום קלון.

הצעת החוק נועדה לקבוע הסדר כשירות ייחודי אשר יחול על מי שהורשע בעבירת טרור חמורה או עבירת ביטחון חמורה, ונגזר עליו עונש מאסר בפועל של 7 שנים ומעלה, ולקבוע כי התקופה שבה יהיה מנוע מלהיכלל ברשימת מועמדים לכנסת תהיה ארוכה בצורה משמעותית מזו החלה על מי שהורשע בכל עבירה אחרת – 14 שנים מיום סיום המאסר. לעניין תחולת החוק, בתום הדיון הכריעה הוועדה כי החוק יחול על מי שהורשע בעבירה אך טרם חלפו 7 שנים מהיום שסיים לרצות את עונש המאסר בפועל.

יו"ר הוועדה חה"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי): "הכנסת היא מקום בו אנשים יכולים להביע עמדותיהם. הכנסת מתחה את הגבול ואתה שומע דעות מזעזעות אבל כאן עובר הגבול מדיבור לביצוע והכנסת לא צריכה לתת מקלט לפושעים". בהתייחסו לתחולת החוק קבע כי "החוק יחול על מי שהורשע בעבירה וטרם חלפו 7 שנים מיום שסיים לרצות את עונש המאסר בפועל. אם עברו כבר 7 השנים שאיפשר החוק הקיים ואדם כבר זכה באפשרות להתמודד אי אפשר לומר לו שעכשיו יתווספו עוד 7".

חה"כ ענת ברקו (הליכוד): "דמוקרטיה לא צריכה לאבד עצמה לדעת ויש אנשים שלא צריכים להגיע לכנסת. התחילה צריכה להיות מידית, גם לגבי אנשים שסיימו לרצות את העונש. אני מעדיפה שגם מי שהורשע בעבירה פלילית לא יגיע לכנסת אבל לגבי טרור לפחות כפל זמן צינון".

חה"כ יעל גרמן (יש עתיד): "אסור לשנות את כללי המשחק באמצע המשחק. החוק כולו צריך לחול על אלו שממחר יורשעו בעבירות המוזכרות".

היועץ המשפטי לוועדה עו"ד גור בליי: "התיקון עוסק בחוק יסוד: הכנסת ובזכות חשובה ביותר – הזכות להיבחר לכנסת. יש שאלה האם יש הצדקה להפרדה בין עבירות טרור לעבירות חמורות אחרות והוועדה הגיעה למסקנה שיש להפריד בין העבירות בשל היות עבירות הטרור פעולה נגד המדינה עצמה ואזרחיה". הוא סקר אפשרויות שונות ביחס לסעיף התחולה והבהיר כי "דרך האמצע" היא לקבוע "שהחוק יחול על מי שהורשע בעבירה לפני מועד התחילה רק אם טרם תמה תקופת המניעות הקיימת כיום של 7 השנים מיום סיום מאסרו. מי שכבר "הוכשר" להתמודד בבחירות כי עברו שבע שנים לא יאבד את זכאותו בשל התיקון ויוכל להתמודד."