​

יו"ר הוועדה, ח"כ שאשא ביטון: "המכרז הבא חייב להחזיר לילדי ישראל רמת כיסוי ראויה. כיום צריך למות כדי לקבל משהו מהפוליסה"

הוועדה לזכויות הילד, בראשות ח"כ יפעת שאשא ביטון (כולנו), דנה היום (ב') בטיב הכיסוי אשר מציעה הפוליסה לביטוח תאונות אישיות לתלמידים.

יו"ר הוועדה פתחה את הדיון ואמרה: "עסקנו בפוליסה הזו בעבר, כאשר קראנו תיגר על אי הכיסוי של ילדים חולים או אלרגיים  במסגרתה, אבל ככל שאנו מתעמקים בה, ומגיעות אלינו פניות ותלונות, זה נראה שצריך למות, לא עלינו, כדי לקבל משהו מהפוליסה. מטרת הדיון היא להבין מה מקבלים ההורים תמורת אותם 49 ₪ בשנה".

זאב גולדבלט, מנכ"ל פורום ועדי ההורים היישוביים: "מדינת ישראל מחייבת את ההורים לשלוח את הילדים לבתי ספר, ומחייבת את הרשויות המקומיות לבטח, אבל אישרה לרשויות לגלגל את עלויות הביטוח על ההורים, כ-112 מיליון ₪ בשנה סך הכל. בעבר הביטוח נעשה ע"י חברת הביטוח של המדינה, ענבל, אולם מאז המדינה הסירה אחריותה גם למימון וגם לביטוח עצמו. עד לפני חמש שנים עלות הפוליסה הייתה 35 ₪ עבור כל תלמיד, ואז תוך שלוש שנים קפצה לעלות ממוצעת של 75 ₪. בכך שהרשות המקומית, ולא ההורים, היא המבוטח, נוצרה בעיה של חוסר שוויון. בעוד שהיו רשויות כמו פ"ת בה העלות לתלמיד הייתה 32 ₪, הרי שדווקא הרשויות החלשות ביותר נדרשו לשלם עד 150 ₪ לתלמיד. ברשויות החלשות, למשל במגזר הערבי או החרדי, התשתיות גם פחות טובות, מה שהוביל ליותר פציעות ותביעות, מה שהעלה את מחירי הפרמיה. בשל כך נחקק בוועדת החינוך כי שר החינוך ייקבע מחיר אחיד לכל התלמידים בארץ, שהוא כיום 49 ₪ לשנה, ואף שהיה מי שעבורו זה ייקור, הרי שערך הערבות ההדדית מצדיק זאת".

אבי סרוסי, מרכז צוות הביטוח בפורום ועדי ההורים היישוביים: "בפוליסה הקודמת היה פיצוי החל מ-21 ימי היעדרות בהוראת רופא, והיום נדרשת היעדרות של מעל 90 ימים רצופים, בהוראת רופא מומחה, בריתוק למיטה, וגם זה נתון לבחינת מומחה מטעמו של המבטח. היה מקרה של 98 ימי היעדרות, שאורתופד מומחה הורה על ריתוק למיטה, ועדיין המומחה מטעם המבטח לא סבר שנדרש ריתוק למיטה, ולכן לא שולם הפיצוי. החלטתו של המבטח היא חד צדדית וסופית".

עו"ד עודד יחיאל, מייצגים נפגעים ומבוטחים: "הפוליסה מלאה מלל מסובך, שמאפשר לחברת הביטוח לחמוק בעזרתו מתשלום, ואפשר לפשט את התנאים, ולהפוך את הפוליסה לנהירה וברורה לכל הורה. התנאי כיום של 90 ימים ברצף של ריתוק למיטה זה מקרה כל כך קיצוני, שהוא הופך את הפרק של נכות זמנית לאות מתה. רוב המקרים הם של נכות של 5% ומטה, אך עד דרגה כזו הפוליסה כלל לא מכסה, כמו גם צלקות אסתטיות וכך החברה פטורה מרוב הפגיעות. הפוליסה, משום מה, גם לא מכסה נכות נפשית בתוצאה מהטרדה מינית. כיסוי להוצאות רפואיות – גם אם תצליל לקבל, הוא מקסימום 10% מההוצאות. כל זה, ואין לנו מידע כלל על מה שילמה החברה בפועל לתביעות. יש פה מצב של היעדר רגולציה ופיקוח, וככל שפוליסה היא לאוכלוסייה יותר רחבה, מחירה אמור לרדת, ואם יש קרטל של חברות הביטוח שלא מאפשר את זה, אז שיפתחו את המכרז גם לחברות ביטוח בחו"ל".

חדוה קולפינצקי, רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון: "ההחלטה של מדינת ישראל כיום הוא ששר החינוך קובע את מחיר הפוליסה, ועם המחיר הזה יוצאים למכרז בין חברות הביטוח. מדינת ישראל צריכה לקבל החלטה ערכית מה היקף הכיסוי הדרוש ומה המחיר שראוי שהורים ישלמו".

מאיר ממן, הממונה על הביטוח במשרד החינוך: "החוק קובע שמי שזכאי לחינוך חינם יהיה מבוטח ע"י הרשות המקומיות בפוליסות תאונות אישיות, וכן מה יהיה המחיר המירבי, אבל לא קובע מה תכלול הפוליסה. בשל המחיר שנקבע, חברת כלל שביטחה את התלמידים שנים רבות, כלל לא ניגשה למכרז, ואיילון, המבטחת הנוכחית, הייתה היחידה שניגשה. צריכה להיות החלטת ממשלה לתיקון החוק, כי הבקשות לתיקון שעולות כאן, ספק אם יצליחו בשיטת המחיר הסגור מראש כיום".

עו"ד נועה בן אריה, יועמ"ש מרכז השלטון המקומי: "החקיקה נולדה בשל מחאת הורים על עלויות הפוליסה, ולכן זה גם הדרש שנתנה. עוד בדיונים, ולפני ששמענו את חברות הביטוח, אמרנו שיש 'מחיר' לבחירה בין מרכיבי פוליה לעלותה, והחלט שעלות היא הדגש. במכרז האחרון התאכזבנו לגלות שרק חברה אחת ניגשה ולכולנו ברור שהמדינה לא תשוב ותיקח את הביטוח הזה על עצמה. צריך להחליט האם עושים חשיבה מחודשת שמשנה את נקודת האיזון לקראת היציאה למכרז הבא".

יו"ר הוועדה, ח"כ שאשא ביטון, סיכמה: "אני מאוכזבת מכך שהאוצר, משרד החינוך ומרכז השלטון המקומי, כולם יוצאים מנקודת הנחה שאם נבקש עוד בהכרח יעלה המחיר, אפילו שאף אחד לא טרח לבדוק בכלל מה הרווח של חברת הביטוח מהפוליסה הזאת. המדינה תמיד משלמת יותר על שירותים כי היא נותנת לעצמה להיסחט במכרזים, אבל לפחות שמרכז השלטון המקומי והאוצר יבקשו את הנתונים מחברת הביטוח, יפלחו אותם לפי פרקים, ישאלו מה העלות של רכיבים תוספתיים כמו החזרה ל-21 ימים לפיצוי, או הוספת כיסוי לרעידות אדמה, ורק אח"כ תגבשו עמדה מושכלת במקום לוותר מראש. במכרז הקרוב, אם לא לשפר ממה שהיה בעבר, בואו לפחות נחזיר לילדי ישראל רמת כיסוי ראויה, כפי שקיבלו בעבר".