ההחלטה מגיעה לאחר לחץ שהפעילו יו"ר הועדה שלי יחימוביץ', וחברי הכנסת דודי אמסלם, אלי אללוף, אברהם נגוסה ומאיר כהן
יחימוביץ': "מדובר בהישג, ואולם, עינויים של יותר מ- 6,000 השוהים באדיס ובגונדר נמשך ללא סיבה נראית לעין. לא מדובר בסוגיה תקציבית אלא בסוגיה ערכית. יש בממשלה גורמים רבים אשר אינם מעוניינים בהבאתם משום שאינם רואים בהם יהודים, והמניע כאן הוא למרבה הצער גזענות". מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה שלמה מור יוסף: "בשנת 2018 יועלו אלף הורים ובני משפחותיהם. 2,191 ילדים של בני הקהילה הנמצאים בארץ ו 2,433 אחים ואחיות לא יעלו בשלב זה". בלאינך אינדשאו, לוחם דובדבן לשעבר ופעיל במטה המאבק: "אני משרת את המדינה ובמקביל נלחם במדינה. בשביל מה? כדי שלא אוכל להיות עם אחיותי?!"
הועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ שלי יחימוביץ' קיימה היום (ב') ישיבה נוספת בנושא אי העלאתם של כ-8,000 שארית יהודי אתיופיה אשר עדיין מסורבי עליה לישראל. בעקבות ישיבת הועדה הקודמת ופניות נוספות של יו"ר הועדה לרשות האוכלוסין ולמשרד רוה"מ, הועבר מכתב רשמי מן הרשות אל משרד ראש הממשלה ולפיו 1,000 יהודים נוספים אכן עומדים בקריטריונים להעלאתם לישראל.
יו"ר הוועדה ח"כ שלי יחימוביץ': "הצד החיובי של הדיון היום הוא שקיבלנו התחייבות מאוד ברורה להעלות את אותם אלף איש, ואי אפשר לזלזל באף אחד שיעלה לישראל מתוך אותם 1,000. שמענו ממשרד ראש הממשלה ומרות האוכלוסין שבתוך ארבעה שבועות תהיה ישיבת ממשלה לאישור הנושא, ואני מאמינה שהוא יאושר. היה ונראה שהעניין מתעכב, נכנס ישיבה בדחיפות על מנת לזרז את התהליך.
אחרי שברכנו על ההישג הזמני של אלף איש שיעלו, זה לא ייתכן ולא מתקבל על הדעת, ערכית, ציונית ומוסרית, שאותם אלפים ממשיכים להימצא במחנות מעבר בתת-תנאים, שעה שממשיכים לפשפש בציציות יהדותם – בניגוד ליהודים ממדינות אחרות. יש להעלות את כל שארית יהודי אתיופיה בבת אחת. אנחנו מדינה חזקה ויציבה. אנו שומעים כל העת כמה מצבנו לא היה טוב יותר, וכמה עודפי תקציב יש באוצר המדינה. יש יכולת וכלים לשים סוף לסאגה הזו, הקורעת קרע עמוק בקהילת יוצאי אתיופיה בישראל.
זו לא החלטה תקציבית, אלא ערכית: יש גורמים בממשלה שאינם רוצים להכיר באנשים הללו כיהודים וכזכאים לעלות למדינת ישראל. המניע כאן הוא לצערי הרב גזענות; רק מתוכה נולד לכאורה קושי בירוקרטי. נברך על אלף העולים החדשים ונעקוב אחרי הטיפול בהם, ואני מזכירה לכולם כי לכולנו אצבע בהצבעה על התקציב. הועדה לא תרפה מן הנושא ובמידת הצורך נזמן דיון גם בפגרה."
פרופ' שלמה מור יוסף, מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה: "יש סוגיה, שלא נכון לפתוח בישיבה זו, לגבי שאלת יהדותם של המצויים באתיופיה, ובגלל סוגיה זו המדינה החליטה שמי שנותר באתיופיה לא יעלה מכוח חוק השבות. מאז אנו מתעסקים ב"מכסות" עלייה. אני רוצה להדגיש שעובדי משרד הפנים אינם גזענים – אנו פועלים לפי החלטות הממשלה ולא אנו קובעים את המדיניות או מתוקף איזה חוק מעלים אותם.
אציין שהחלטות העבר של הממשלה קוימו על ידנו; הוחלט בעבר על העלאת 1,300 מיוצאי אתיופיה וכולם עלו. לגבי העתיד – שלחתי לאלי גרונר, מנכ"ל משרד ראה"מ רשימה של 1,000 איש שממתינים באתיופיה, שלדעתנו יש להעלות בשנה הקרובה; מדובר בהורים שנותרו באתיופיה, לילדים שנמצאים כאן בארץ. בנוסף להורים הללו יעלו הילדים שלהם כך שלא יקרעו משפחות. לגבי הורים וילדים שעלו לארץ אך חלק מילדיהם נותרו באתיופיה, הם אינם כלולים במכסה של האלף איש שהועברה במכתב מטעמנו. הרשימה הזו היא רשימה ראשונית שערכנו בגלל הדחיפות של הנושא. אין מניעה שהמשך נרחיב אותה ועוד זכאים ונגיע למספרים יותר גבוהים שיוכלו לעלות, בהתאם למסגרת התקציבית. אם בזמן הקרוב נאתר זכאים חדשים הם יתווספו לרשימה.
כרגע ההחלטה אם להמשיך בעלייה חוזרת לממשלה ועומדת לפתחו של שר הפנים, אריה דרעי, ואני מקווה ששרת הקליטה והעלייה תצטרף למהלך."
נעמה הולצמן, יועצת למנכ"ל משרד ראש הממשלה: "לא הספקנו להעביר את הנתונים לממשלה לפני ליל התקציב כי היו חסרים לנו הנתונים, אך לאחר שקיבלנו אותם, מנכ"ל משרד ראה"מ מסר את מכתב מטעמו לממשלה, בו התבקשה הממשלה כי הנושא ידון באחת מישיבותיה בארבעת השבועות הקרובים. הדיון בממשלה יהיה על אותם 1,000 איש שהם פוטנציאל העלייה לשנה הקרובה ועל יישום החלטה 1911, ובהגישנו את הבקשה לדיון בממשלה הדגשנו את דחיפות העניין."
ח"כ אברהם נגוסה, יו"ר ועדת הקליטה והעלייה: "לפי הבדיקות, באדיס ובגונדר יש לא פחות מאלפיים זכאים העומדים בקריטריונים אותם קבעה הממשלה. בבדיקה מסודרת יימצאו שיש יותר זכאים. במשרד הפנים נמצאות 5000 בקשות שעדיין לא נבדקו. הוא הדגיש ואמר כי במאבק לעלייה אין קואליציה ואופוזיציה והוא יאבק להעלאה במסגרת דיוני התקציב כפי שנלחם בשנה שעברה."
בלאינך אנדשאו, מטה המאבק להעלאת יהודי אתיופיה: "עליתי לארץ בשנת 2007; שרתתי בצבא ביחידת דובדבן ועכשיו אני עובד מדינה בתחום אבטחת האישים. ההורים שלי, אני, וחלק מהאחים שלי, עלינו יחד לארץ. שתי אחיות שלנו נותרו באתיופיה. אמרו לנו שהן תוכלנה לעלות איתנו ומשנת 2007 אנחנו מחכים להן. אחות אחת שלי ממתינה באתיופיה וכבר התאלמנה, השניה הייתה רווקה והתחתנה לא מזמן. אלו אירועים משמעותיים בחיים של האחיות שלי שאנו לא יכולים לחלוק יחד כי אין להן אישור לעלות. אני משרת את המדינה ובמקביל נלחם במדינה – ובשביל מה? כדי שלא אוכל להיות עם אחיותי?! הן חיות שם ללא תנאים והן לא לבד, אלפי יהודים ממתינים בתת תנאים שהממשלה תעלה אותם ארצה."
זמנץ בילילין, אחותו של קנאו בילילין, רב סמל בקבע ופעיל במטה המאבק להעלאת יהודי אתיופיה: "אנו נמצאים פה בדיון יחד עם אמא שלנו, שמחכה לשתי הבנות שלה, אחיות שלנו, שיעלו ארצה. אחיותי יהודיות לכל דבר, אני לא מבינה למה לוקח שנים להעלות אותן לארץ? משרד הפנים חסום בפני, אין מענה ומטרטרים אותי בבירוקרטיות. אני עד היום לא יודעת איך האחיינים שלי נראים, הם נמצאים שם במצב קשה ואנחנו חסרי אונים."
הרב יפת אלמו, התנועה הלאומית למען שוויון הזדמנויות לעולי אתיופיה: "זו הממשלה המתעלמת ביותר שעבדתי מולה. כתבתי למשרד הפנים מכתב בשנת 2010 ועדיין אני מחכה לתשובה. חזרתי עכשיו, ב-1.4.18 מאתיופיה. המספרים שאתם מדברים עליהם הם לא הגיוניים, יש באתיופיה כמעט 9,000 איש שממתינים, לא אלף. הסחבת הזו בהעלאתם נוסעת מגזענות, מהעובדה שהם שחורים! אני קורא לאריה דרעי שהקים את ש"ס כדי להילחם באפליה – מדוע משרד הפנים סוגר בפנינו את הדלת? היום אין קבלת קהל עבור המקרים שלנו במשרד הפנים, אין מי שמפטל בפניות שלנו."
הילה סעדיה, מטה המאבק להעלאת יהודי אתיופיה: "ראשי הקהילות באדיס ובגונדר מסרו מספרים של הממתינים לעלייה, מדובר ביותר מאלף איש שעומדים בקריטריונים שנקבעו בהחלטה 1911. בהחלטה 1911 כתוב מפורשות שתקציב ייעוד לנושא יקבע בשנה זו. מחר מגיע התקציב למליאה ואין בו אף סעיף שמדבר על העלאת יהודי אתיופיה. אני קוראת לא לשתף פעולה עם התקציב הזה עד שהנושא שלנו יכלל בתוכו."
אורי סבח, הקליניקה לרב תרבותיות, האוניברסיטה העברית: "אנו מטפלים בפניות פרטניות שמגיעות אלינו ממטה המאבק. הפניות הללו לא מטופלות ולדעתי אין במשרד הפנים נוהל לטיפול בבקשות אלה. הן יושבות שנים על המדף ללא מענה. פנינו בבקשת חופש מידע בה ביקשנו מידע על התיקים של מי שנמצא באתיופיה והאם הפניות של בני משפחם בארץ מטופלות במסגרת התיקים האלה. גם אנחנו לא קיבלנו מענה ממשרד הפנים."
ח"כ עומר בר לב: "איך משתמשים במכסות כשמדברים על בני אדם?! זה נשמע כמו שורה תקציבית של רווח והפסד, המדינה חזקה ולא ייתכן שמדובר בכמה אלפים בודדים שלא מעלים אותם בבת אחת."
ח"כ מאיר כהן: "יש אוכלוסייה שממתינה לעליה ונמצאת בתנאים קשים. על סמך מה הנתון של אלף איש שזכאים לעליה? מדוע לא מעלים אותם מכח חוק השבות?"
