​מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק חופש המידע (תיקון – תחולה על מוסדות להשכלה גבוהה), התשע"ג-2013, של ח"כ מיקי רוזנטל (העבודה) וקבוצת ח"כים.

 

ח"כ רוזנטל: "יותר שקיפות פחות שחיתות"

ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה), התנגד להצעה: "אני בעד ביקורת, אבל כשאנו בתקופה שזכויות דמוקרטיות כחופש הביטוי מנוצלים לשיח הדרה והסתה איני יכול לתמוך. רק אתמול כשדנו בבית המשפט בבחירות החוזרות בבית שמש צעקה אישה "החרדים הם סרטן". מבצעים מדיניות אפרטהייד במגורים ובעבודה ולא ניתן לזה יד".

 

הצעת החוק נועדה להחיל את הוראות חוק חופש המידע על מוסדות להשכלה גבוהה אשר המדינה משתתפת בתקציבם. בנוסף, מוצע כי שר המשפטים, בהתייעצות עם שר החינוך ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, יקבע בתקנות מהו מידע שיש בגילויו פגיעה חמורה בחופש הפעולה בעניינים האקדמיים והמנהליים של מוסד להשכלה גבוהה, שאותו לא יחויב המוסד למסור.

 

בדברי ההסבר להצעה, נכתב כי "המוסדות להשכלה גבוהה, המספקים שירות ציבורי חיוני, ממומנים מכספי משלם המסים בסכום של מעל ארבעה מיליארדי שקלים בשנה. המוסדות מעסיקים עשרות אלפי עובדים, משפיעים על המשק, התעשייה, הכלכלה, התרבות והחינוך בישראל. לציבור יש עניין עצום בהתנהלותם התקינה של מוסדות אלה, הממומנים מכיסו. על כן, ישנה חשיבות רבה להגברת השקיפות בפעילותם, באופן שיאפשר לפקח על פעולתם.

ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת אישרה בשנת 2005 צו של שר המשפטים שהחיל את החוק על מוסדות להשכלה גבוהה "בכל הנוגע לניהול ענייניהם הכספיים". למרות הצעה מקורית שעמדה בפני הוועדה להחילו ככלל על מוסדות להשכלה גבוהה, נקטה הוועדה צמצום, בעקבות תחזיות קודרות של ראשי המוסדות האמורים בנוגע להשפעת החוק על פעילותם ופגיעה בחופש האקדמי.

בפועל, המוסדות האקדמיים ניצלו הגדרה צרה זו לחסום בקשות מידע רבות. כך למשל, סורבו בקשות לקבלת חוזים עם ספקים, למידע הנוגע לפרוטוקולים של גופים ניהוליים שעסקו בנושאים כספיים לצד נושאים אחרים וכדומה. נדמה כי כוונת הוועדה לא הייתה לצמצם עד כדי כך את אפשרות הציבור לפקח על פעולת המוסדות להשכלה גבוהה, ובכל מקרה אין הצדקה לכך".

 

47 ח"כים תמכו בהצעה בקריאה טרומית ולא היו מתנגדים. ההצעה תועבר לוועדת הכנסת שתחליט איזו ועדה תדון בה, להכנתה לקריאה הראשונה.