מליאת הכנסת ציינה שני ימים מיוחדים בשורת הצעות לסדר היום.
ראשית, ציינה את יום זכויות האדם הבין-לאומי:
ח"כ יוני שטבון (הבית היהודי), שניהל את הדיון, הקדיש את ראשית דבריו לנלסון מנדלה ואמר כי היה לוחם חופש. לאחר מכן אמר כי "מתיישבי יש"ע אינם צריכים להיות מופלים לרעה עקב כך שהם מתיישבים ביו"ש. שיח זכויות אדם אינו שיח פוליטי אלא שיח כחול לבן".
ח"כ אורית סטרוק (הבית היהודי), ביקשה לדבר על "דוח שהממשלה הזמינה והיא מקפידה להתעלם ממסקנותיו. מסקנת מחברי הדוח, היא שעפ"י הדין הבינ"ל הקיים זכותו של אדם להתגורר בשטחים. בדוח הם חושפים הפרות זכויות אדם של תושבי יהודה ושומרון כגון זכות למשפט הוגן. הם חושפים בדוח שמי שקובע בסכסוך קרקעות, הוא מפקד צבאי. אף שזה מתחום המשפט הפרטי. מיום פרסום הדוח שום דבר לא קרה".
היא הוסיפה כי גם לגבי זכות הקניין- ליהודים ביו"ש אין זכויות הקניין. אדם רכש את בית המכפלה בחברון אולם הוא לא יכול לגור בו. הדוח חושף מציאות קשה ושיטתית של שלילת זכויות אדם של תושבי יהודה ושומרון. אנחנו עדיין ממתינים לזכויות האדם שלנו".
ח"כ מסעוד גנאים (רע"מ-תע"ל), הגיב לדבריה: "אני לא מבין איך ח"כ סטרוק מזכירה את הדוח שמראה יותר מכל את שיטת הכיבוש של המתנחלים בשטחים הכבושים. דווקא ביום זכויות האדם".
ח"כ ג'מאל זחאלקה (בל"ד), אמר כי "מאבקו של נלסון מנדלה היה כפול, נגד הגזענות ובעד האדם ובעד הזכות לחיות. זה היה סוד הצלחתו. השיעור הגדול, הוא שגזענות צריך לחסל ולהביס לא להתפשר גם לא חצי או רבע גזענות. "את הגזענות צריך לחסל ולא להתפשר איתה" אמר נלסון מנדלה". הוא התייחס ל"פגיעה בזכות הקניין של הציבור הערבי" ואמר כי "יותר מ 75% מהקרקעות של הציבור הערבי הופקעו. תמיד בכיוון אחד מערבים ליהודים. הפקיעו מהיישוב שלי לטובת הקיבוצים והמושבים. ביהדות יש תיקון עולם של עוולות יש מצווה לתקן עוול. היום רוצים להמשיך את העוול באמצעות תוכנית פראוור. הזכות להקים משפחה היא זכות מקודשת ואסור להפריד משפחות. בארץ עושים את זה בחוק. אפילו בדרום אפריקה משטר האפרטהייד התנגד לזה. תסתכלו על המצב הקשה של זכויות האדם הערבי".
השר עמיר פרץ השיב בשם שרת המשפטים : "חשוב לציין את יום זכויות האדם על רקע האבל על נלסון מנדלה". הוא ציטט מדבריו של מנדלה "אני מתעב את הגזענות משום שהיא תופעה ברברית" "איני חופשי באמת ובתמים, אם אני שולל את זכותו של האחר", ואמר כי "מבחנו של רוב הוא כיצד הוא מגן על המיעוט שחי איתו. אני מקווה שגורמי החקירה לא ירפו עד שיביאו למיצוי הדין עם האנשים שמסתתרים תחת השם תג מחיר".
השר פרץ הוסיף כי "יום בהיר עוד נבכה על הימים ששלחנו את בנינו למחסומים בשטחים. מי שמדבר על זכויות אדם מוכרח לומר שאנו חייבים לסיים את המו"מ עם הפלסטינים. טוב שאנחנו הצד החזק אבל כחזקים אנחנו צריכים לתת ולא לקבל. ביום זה חובתנו לדבר על פתרון הסכסוך ולא לנהל אותו".
ח"כ מוחמד ברכה (חד"ש), הגיב לדבריו: "הייתי שמח שעמדותיך יהיו עמדות הממשלה אתה עוף זר ומוזר בממשלה הזו. מתוך 30 סעיפי זכויות אדם של האום חיפשתי סעיף אחד שהממשלה לא מפרה אותו ולא מצאתי. כל האמנה מופרת ע"י חקיקה. טוב ללמוד את ההכרזה והאמנה של האום".
לאחר מכן, צוין היום הבין-לאומי לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות:
ח"כ אילן גילאון (מרצ), אמר כי בחר לציין את "המוגבלות הנפשית, הסמויה מן העין. כל אחד מאתנו יכול להימצא בה. בחרנו להוציא מן הארון את הבושה. יש שקוראים לה מחלה נפשית. גם אני לעיתים סובל מכך לא פעם. הגבורה היא ההתמודדות עם הבעיה. נגישות, מגדירה במדויק את תפקיד הכלל אל הפרט. זו המשמעות לזכויות. לא כולנו או מוגבלים או לא מוגבלים. כולנו גם מוגבלים וגם לא מוגבלים".
הוא סיפר כי לקה בשיתוק ילדים בגיל 7 חודשים. "בגיל 11 הייתי צריך לנסוע לטיול בחו"ל. הלכתי לאימי ושאלתי אותה איך אעשה את זה? והיא אמרה לי אתה תלך 40 ק"מ על רגל אחת בדיוק כמו שאחרים הולכים על שתי רגליים 80 ק"מ".
ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) אמרה כי " 44% מהמוגבלים לא מוצאים תעסוקה".
ח"כ אלעזר שטרן (התנועה), דיבר על "נקודה אחת שלא נאמרה. תרומתם של האנשים המוגבלים לחברה. האלוף דורון אלמוג אמר בטקס קבלת דרגות אלוף, שיש לו בן עם מוגבלות חמורה. והוא אמר שהוא לא הצליח להחליף איתו אפילו מילה אחת אבל הוא למד ממנו את המשמעות העצומה לחיים ולתרומתם של המוגבלים לחיים".
השר עמיר פרץ, השיב בשם הממשלה: "ב – 2002 התקיים מאבק הנכים הגדול במדינה. במשך 77 ימים ישבו נכים על מדרגות משרד האוצר בימי חורף קשים. זכיתי להיות שם ישנתי שם. יותר ממה שאתה מעניק להם, הם מעניקים לך. גם אני נכה. הלוואי והמעטפת לה זוכים נכי צה"ל יזכו גם המוגבלים. המאבק הגדול הסתיים בהסכם כתוב בכתב ידי, הסכם בן עשרות עמודים. זה ההסכם הראשון שכתוב בכתב יד שהממשלה אישרה. עד היום ההסכם משמש אבן בוחן שפועלים לפיו". הוא סיפר כי אחת הסיבות שקיצץ את שפמו, הייתה ש"בסופה של שביתת הנכים נגשו אלי מספר חרשים ובקשו שאקצץ את שפמי. לשאלתי מדוע? הם אמרו לי שמכיוון שהם אינם שומעים, הם קוראים את השפתיים שלי והשפם הארוך מפריע להם להבין אותי".
הוא הציע "שכל שר יתחייב לדאוג לכך שבמשרדו או במפעלים שעובדים עם משרדו, יועסקו מוגבלים".
כל הדיונים לוו במתורגמנים לשפת הסימנים.
מוקדם יותר, במסגרת נאומים בני דקה, סיפר ח"כ משה פייגלין (הליכוד-ביתנו): "רעייתי חולה במחלת פרקינסון. היא מאכילה ומטפלת בילדינו יום יום במאמץ אדיר. כל יום, הוא ניצחון אדיר של החיים בתנאים קשים. אמש, ערוץ 2 הקרין סרט על מתי מילוא שהחליט לשים קץ לחייו. המעשה, מוגדר בסרט כניצחון. אני שואל, האם אין גבול לרייטינג ? האם לא מבינים שם בערוץ 2 שזה עלול לעודד התאבדויות ? אני מבקש מערוץ 2 להקרין סרט נוסף על אנשים שבחרו בחיים ועל הניצחון שלהם" .