​ "שוק הדלק רווי בפעילות עבריינית ובכלל זה של הפשע המאורגן ועל-כן שומה עלינו לשנות את חוק הבלו המיושן", כך הסבירו היום (ה') נציגי רשות המיסים לחברי ועדת הכספים. את הדברים הם אמרו במסגרת דיון נוסף בפרק המיסים של חוק ההסדרים, שבו רשות המיסים מבקשת לעצמה כלי אכיפה נוספים, שיאפשרו לה להתמודד עם פעילות עבריינית גוברת בשוק הדלק ובניצול כללים מיושנים בחוק הבלו שאינם נותנים די סמכויות בקרה ואכיפה כנגד העבריינים. הסעיפים שנדונו, יאפשרו לרשות המיסים למנוע מיצרני ובעלי מקומות אחסון של דלק, לאסור הוצאת דלקים ממקומות האחסון עד לתשלום מלוא מס הבלו או מתן ערבות ממשית לעמידה בתשלומי הבלו במועד החוקי.

     בראשית הדיון, דחה יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), דרישה של שניים מחברי הוועדה, לפצל את הדיון בסעיפים אלו מחוק ההסדרים על-מנת לקיים דיון ארוך בנושא, שיאפשר לכל חברי הוועדה לתמוך בשינויים המבוקשים. סלומינסקי: "כולנו מבינים שמדובר בעניין חשוב שיש לתמוך בו ואנחנו נתקן את שדרוש תיקון. אין סיבה לדחות דבר שכולנו מסכימים על נחיצותו. הרי מדובר בסכומים גדולים מאוד שנמנעים מהכנסות המדינה ושעשויים לחסוך מאתנו את הצורך בהעלאות מיסים לאזרחים מן השורה ואת הצורך בהטלת גזירות. הנושא נחוץ, מה גם שמדובר פה בהרבה מאוד כסף שהמדינה זקוקה לו".

     סמנכ"ל כלכלה ותכנון ברשות המיסים, ערן יעקב, הסביר את המניעים מאחורי הסעיפים: "חוק הבלו מיושן מאוד, מ- 1958, חוק שלא תמיד מתאים לשינויים ולתמורות שחלו על פני הזמן. אנחנו מבקשים לעגן חלק גדול מהפרקטיקה הנוהגת על-ידינו, באופן הדיווח ובצורת האכיפה. הדבר נכלל בחוק ההסדרים בגלל שמדובר בשינויים מחויבי המציאות, כיוון שבשנה האחרונה נחשפנו לאירועים פליליים גדולים מאוד. השינויים נועדו לאפשר לנו עוד יכולות אכיפה ולהשוות את כליי חוק הבלו לסדר הדין הכללי, שעד היום חוק הבלו איננו תואם לו. מדובר במס קבוע, מס קצוב. קרוב לממוצע האירופאי. זה קרקע פורייה להונאות ורק בשנה האחרונה נחשפנו לגל של פעילויות פליליות חמורות. יש לתופעה השלכות פיסקאליות משמעותיות".
     יעקב ציין ש"השינויים נוגעים ליצרני דלק ובעלי מקומות אחסון, בטרם שיווקו. בית זיקוק כדי ליצור תזקיק צורך אנרגיה, לאחרונה בעיקר בגז טבעי. כחלק מתפעול תהליך הייצור, אם עושה שימוש בתזקיקים שלו בתוך תהליך הייצור הוא חייב עליהם מס בלו, בדומה לכל מפעל תעשייתי אחר. עלינו לוודא שהוא אכן משלם מס בגין הדלק שמופק על-ידו בתוך כדי תהליך ייצור מקורות האנרגיה ולוודא שהוא יעמוד בתשלומי המס לאחר שיוציא אותו ממתחם הייצור או האחסון". יעקב ציין עוד, ש"המשמעות הפיסקאלית של השינויים המבוקשים עשויים להגיע ל- 100 מיליון ₪ בשנה ובעתיד אפילו יותר. כיום, מיליונים בודדים, כי כיום אין חובות אבודים, אך התביעות שנמצאות כעת בבתי המשפט נוגעות ל- 30 מיליון ₪".

     סגנית בכירה ליועץ המשפטי ברשות המיסים, איריס ויינברגר: "יש עלייה ברף הפשיעה בענף, בעיקר של חשבוניות פיקטיביות. מדובר בפשיעה שנוגעת למאות מיליונים שקלים. בין השאר, המטרה היא להפריד בין סוגי הרישיונות, שכן לא דומה הפיקוח על מקום ייצור לפיקוח על מקום אחסון וכך גם האכיפה היא שונה והדבר יקל עלינו באכיפה. כשמקום שמייצר עושה שימוש עצמי את זה אנחנו רוצים לחייב. אם יצרן דלק לוקח בנזין ואיתו מניע רכבים שברשותו, את זה אנחנו נחייב במס הבלו. מדובר בשימוש עצמי. כשיש חשש שיצרן עומד להוציא דלקים ממתקן ייצור מבלי לשלם עבורם מס, מזייף לנו בתשלומים והולך לעקוץ אותנו, לקחת דלק ולא להעביר בלו, אנחנו מבקשים לקחת סמכות לאסור את הוצאת הדקלים עד התשלום".

     ח"כ יעקב ליצמן (יהדות התורה) וח"כ רובי ריבלין (הליכוד) דרשו בתחילת הדיון לפצל את הנושא מחוק ההסדרים, חרף תמיכתם במהלך. ח"כ ליצמן: "הנושא הזה לא בוער לאישור במסגרת חוק ההסדרים. הפשיעה היתה ותהיה כאן גם מחר ומחרתיים. האם אנחנו נדרשים לאשר את השינויים עכשיו בזמן קצר בחוק ההסדרים, האם כדי שיוכלו להעמיד לדין את הכנופיות שנתפסו או על-מנת שמכאן ולהבא ניתן יהיה לטפל בעבריינות. אני לא מוכן לתת לכם כלים, סיוע משפטי, שיסייע לכם כנגד אלו שמולם יש לכם כעת דין ודברים".
     ח"כ ריבלין: "אנחנו לא יכולים לשמש חותמת גומי של הממשלה ולהעביר כל דבר בחוק ההסדרים. אם מדובר בתוספת הכנסות מיידית של 200 מיליון, אזי יש לאשר את זה במסגרת חוק ההסדרים. אם לא ניתן לדחות את זה. לא חייבים עכשיו ממש לתקן בחיפזון מצב שנמשך עשרות שנים".

     עו"ד אמיר ליסטבק, המייצג את דלק אלון, ביקש לאופן התשלום של הבלו יהיה זהה לתשלום המע"מ, גם הוא מס עקיף: "גם היום אנחנו משלמים את הבלו על הדלק במזומן בעוד האשראי במשק שוטף + 30, 60 ו- 90. על-כן אותו עיקרון החל במע"מ צריך לחול גם כאן ויש לעשות את התיקונים הנדרשים בסעיפי החוק".