​מליאת הכנסת דחתה בקריאה טרומית את הצעת חוק הפרשנות (תיקון – הגדרת הפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדר), התשע”א-2010, של הח”כים ניצן הורוביץ ואילן גילאון (מרצ).

הצעת החוק שהוסרה מסדר היום, באה לקבוע כי בכל מקום בדין הישראלי בו קיימת התייחסות לאיסור הפליה, יראו בהפליה על רקע נטייה מינית או מגדר כאסורה, גם אם הדבר לא צוין מפורשות.

בדברי ההסבר להצעה, נכתב כי ”לאור התמורות שחלו בחוק הישראלי מאז שנת 1992 ועד היום, ולנוכח הפגיעה התכופה בקהילת הלהט”ב (לסביות, הומואים, טראנסג`נדרים וביסקסואלים) בגין נטייה מינית או זהות מגדר, בדרך של הפליה והתנכלות, הגיעה העת לתקן את חוק הפרשנות, התשמ”א–1981. מעבר למשמעות המשפטית, בכוחו של שינוי זה להשפיע גם מבחינה חינוכית וחברתית.

חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו והאופן שבו פורש בפסיקה, מעגנים בישראל, כמדינה יהודית ודמוקרטית, את זכויות האדם, ובכלל זה את הזכות לכבוד, לשוויון, לפרטיות ולצנעת הפרט. מזכויות יסוד אלה נגזר הכלל המשפטי של איסור אפליה, בין היתר, על רקע של נטייה מינית וזהות מגדר. כלל זה השפיע לאורח השנים על דברי חקיקה שונים.

הצעת חוק זו מבקשת להרחיב את הכללים שכבר קבועים כיום בחקיקה כדי שבכל מקום שבו אסורה או תיאסר בעתיד הפליה, יראו בהפליה על רקע של נטייה מינית או זהות מגדר כאסורה גם אם לא צוין כך בפירוש. עם זאת, כיוון שחוקים שונים עוסקים בסוגים שונים הפליה, מוצע לאפשר גמישות בפרשנות החוק כך שככל שמטרות החוק או הסעיף האוסר את ההפליה נועדו להגן גם על קהילת להט”ב לא יהיה צורך לציין זאת בפירוש בחוק, אולם במקום שהחוק לא נועד להגן על קהילות אלו, לא תיקרא לתוכו ההוראה המוצעת שבחוק הפרשנות”.


9 ח”כים תמכו בהצעה ו-25 התנגדו לה.