מליאת הכנסת קיימה דיון מיוחד לציון יום ז'בוטינסקי. יו"ר הכנסת אדלשטיין: " מורשת ז'בוטינסקי מחייבת אותנו לבצר את הגבול הסורי בקיר ברזל". השר אקוניס: " אין הליכה בדרכו של ז׳בוטינסקי ללא אמונה ברורה וחסרת פשרות בשלמות הארץ". יו"ר האופוזיציה הרצוג: "אינני יכול שלא להבליט את הניגוד המוחלט בין משנתו של ז'בוטינסקי לבין פעולות המחללות אותה על ידי נציגים של תנועתו". ח"כ לפיד: "היהודי החדש של ז'בוטינסקי הוא חילוני, לוחם שמשרת בצבא וליברל ששומר על זכויות מיעוטים".
מליאת הגכנסת קיימה דיון מיוחד לציון יום ז'בוטינסקי, בנוכחות נכדיו של ז'בוטינסקי ד"ר קרני רובין וזאב ז'בוטינסקי, יושב-ראש מכון ז'בוטינסקי - חבר הכנסת-לשעבר, יוסי אחימאיר, יו"ר הוועדה האקדמית של מכון ז'בוטינסקי, פרופ' אריה נאור, ועוד.
יו"ר הכנסת יולי יואל אדלשטיין אמר בפתח הישיבה: "במשך עשרות שנים מנהיגי המדינה הזו, שדמותה קשורה עמוקות בדמותו, בזו לשם של ז'בוטינסקי וציירו אותו כאדם מסוכן. היום ברור עד כמה הם טעו. אבל לא טיהור שמו של ז'בוטינסקי הוא הדבר החשוב; הרעיונות שלו חשובים. המורשת שלו חשובה. העם היהודי לא עומד היום על סיפה של קטסטרופה כמו בימי ז'בוטינסקי. אבל אנחנו עדיין צריכים לשמור על עצמנו מפני התפרצות של הרי געש – גם אם הם נראים רדומים לעת עתה.
בימים האלו מתעצבת לנגד עינינו מציאות חדשה על הגבול הסורי. אנחנו עוד לא יודעים מי ישלוט באזור בעתיד ועוד כמה זמן יימשך מרחץ הדמים. אבל עברו הימים בהם העם היהודי הוא צופה פסיבי בהיסטוריה העולמית, שלא עושה כלום חוץ מלחכות. מורשת ז'בוטינסקי מחייבת אותנו לבצר את הגבול הסורי בקיר ברזל. במקרים הומניטריים על הגבול אנחנו מטפלים ונמשיך לטפל. אבל גם כאשר יד אחת שלנו מושטת – השנייה עוצרת: על ביטחונם ושלומם של תושבי הצפון והגולן נמשיך להגן בכל מחיר."
השר אופיר אקוניס ייצג את הממשלה בדיון ואמר: "בשנים האחרונות זוכה ז׳בוטינסקי לחיבוק חם מאוד גם מיריבים פוליטיים מובהקים שמייחסים לעצמם את ההליכה בדרכו. כל אמירה של אישיות ציבורית כלשהיא להציג עצמה כממשיכת דרכו, תוך כדי התכחשות לרעיון של שלמות הארץ ושלילה מוחלטת של נסיגות למען הקמת מדינה פלשתינית היא שגויה ומשוללת יסוד במקרה הטוב - ושקרית במקרה הפחות טוב. אין הליכה בדרכו של זאב ז׳בוטינסקי ללא אמונה ברורה וחסרת פשרות בשלמות הארץ ושלילה מוחלטת הקמתה של מדינת ערבית בארץ ישראל המערבית.
אז, כמו היום, היו מי שלגלגו על אזהרות מפני השתלטות כוחות אפלים שהצהירו שמטרתם היא השמדת העם היהודי. הנאציזם היה החושך של המאה ה-20, והאסלאם הרדיקלי הוא החושך של המאה ה-21, של ימינו אלה. הנאצים אמרו שצריך להשמיד את העם היהודי, איראן וגרורותיה אומרות שצריך לחסל את ישראל, כלומר את העם היושב בארצו. על אזהרותיו ז'בוטינסקי ספג ביקורת איומה. הוא הוצג כמחרחר מלחמה, אך לרגע אחד לא הפסיק להזהיר על אותה התפרצות שבסוף הגיעה. הוא לא הפסיק אז - ולנו אסור להפסיק היום מלהזהיר על התפרצותו של האסלאם הקיצוני
יו"ר האופוזיציה יצחק בוז'י הרצוג: צר לי מאוד אך אינני יכול ביום שכזה שלא להבליט את הניגוד המוחלט בין משנתו של ז'בוטינסקי לבין פעולות המחללות אותה על ידי נציגים של תנועתו שלו והממשלה שהיא מובילה. אני בטוח שז'בוטינסקי היה סולד מפגיעה בעיקרון השוויון בין יהודים וערבים במדינה כפי שהדבר בא לידי ביטוי בחוק הלאום שנדון כעת בכנסת. צדק נשיאנו היקר ראובן רובי ריבלין, חניך אמיתי של זאב ז'בוטינסקי ותורתו, שפנה אתמול לחברי ועדת הכנסת בנוגע לחוק הלאום בפנייה מוסרית, ערכית ועקרונית שבאה מנהמת ליבו ומצפונו.
מזה חודשים וימים שתושבי עוטף עזה נאלצים להיות מותקפים בטרור עפיפונים יומיומי המחרב את עמלם ואת מטה לחמם וביטחונם. קיר הברזל משמעו עמידה איתנה ובלתי מתפשרת וחיזוק של אותם עשרות אלפי אזרחי המדינה הנפלאים שבנגב, שעומדים איתנים באופן מעורר השראה במשך חודשים אל מול אש הטרור ששורפת את שדות החיטה ואת שמורות הטבע. קיר הברזל משמעו נחישות, להכות באויב כאשר זה מביא לתוצאה וכמובן לתמרן בתמרון מדיני נבון כדי להתגבר על האתגר התקופתי הזה." (זהו נאומו האחרון הרשמי של הרצוג במליאה כיו"ר האופוזיציה, הודעה נפרדת על כך תצא בהמשך).
ח"כ יאיר לפיד: היהודי החדש של ז'בוטינסקי, גם אם אלה שמגדירים את עצמם כממשיכי דרכו לא אוהבים להיזכר בזה, הוא חילוני, הוא לוחם שמשרת בצבא והוא ליברל ששומר על זכויות מיעוטים. אין לי ספק שז'בוטינסקי היה חותם בשמחה על חוק הלאום שהגשנו בנוסח של בני בגין, ואין לי ספק שז'בוטינסקי שלעולם לא היה חותם על חוק הלאום של הקואליציה. אני יודע את זה כי הוא כתב את זה במפורש– "הלשון העברית והלשון הערבית תהיינה שוות בזכויותיהן ובתוקפן החוקי" זה מופיע בכתביו. זה לא משפט פילוסופי אלא משפט מעשי.
ח"כ רועי פולקמן: "מנהיג מסוגו של ז'בוטינסקי לא מחפש הערצה אלא השראה. לא מקהלת מסכימים אלא ריבוי קולות יחד עם ויכוח. זה מחייב לכבד ולאפשר ביקורת והערות ומצד שני לא להשתלח כשמבקרים. הוגנות היא הבסיס לכל המעשה שלנו בבניין הזה, גם כשאנחנו בוערים באש צדקת הדרך."
