​

יו"ר הוועדה, ח"כ שלי יחימוביץ': "תובעת מהחשב הכללי להציג לוועדה תוך שבועיים את הנתון האמיתי על מספר עובדי הקבלן המועסקים תחת השם "ספקי שירותים" במכרזים עם המדינה. המספרים שמפורסמים ע"י האוצר – 15,000 עובדים - מגוחכים ושקריים. בפועל מספר עובדי הקבלן בשירות המדינה קרוב יותר לחצי מיליון."

הועדה לביקורת המדינה התכנסה הבוקר (ב) לדיון על הפרת זכויות שיטתית של עובדי הקבלן ועובדים המועסקים דרך "ספקי שירותים." במוקד הדיון עמד היעדר השקיפות המוחלט באשר למספרם האמיתי של עובדי הקבלן המועסקים בשירות המדינה, בחברות הממשלתיות ובשלטון המקומי, תוך פער קיצוני ביותר בין המספר המוצהר והמספר הפועל. בישיבה טען סגן החשכ"ל, חסן אסמאעיל, כי מספרם של עובדים בתחומי הניקיון, השמירה וההסעדה בשירות המדינה נאמד בכ-15,000, וכי אין בידיו נתונים לגבי מספרם בענפים אחרים. הקואליציה להעסקה ישירה, מאידך: "מספרם קרוב יותר ל-400,000." יחימוביץ: "השקר הזה של "אין נתונים" לא מקובל עלי יותר.  זו אידיאולוגיה שמנסה למחוק את הבעיה ויחד איתה את העובדים העניים ביותר. אכנס את הועדה בעוד שבועיים כדי לקבל נתוני אמת. זה השלב הראשון בטיפול בתופעה המעוותת, הלא-מוסרית והנצלנית הזו."

יו"ר הוועדה, חה"כ שלי יחימוביץ:  הנתונים שמונחים לפנינו, של 10,000 עובדי חברת כוח אדם (המדווחים בדו"ח הממונה על השכר באוצר) ו-15,000 עובדי ספקי שירותים בשירות המדינה (המבוקרים בדו"ח החשכ"ל), הם נתונים שאינם נכונים עד כדי קיצוניות. עצימת העיניים הזו היא מכוונת. בפועל, עובדי הקבלן העניים והמנוצלים ביותר מועסקים באמצעות "ספקי שירותים" יחד עם שלל ספקים של מוצרים שונים, והם אפילו לא זוכים לתואר "עובדי קבלן," משום שאיש לא סופר אותם כעובדים או כבני אדם. הם פשוט חלק מ"שירות" עמום, ולאוצר יש אינטרס חזק להשאיר זאת כך ולא לדווח עליהם כלל, כדי שלא נוכל להושיט להם סעד ולדאוג לזכויותיהם."

הגיע הזמן לחשוף את הנתונים האמיתיים, ואני לא מתכוונת להרפות מהנושא עד שנצליח לעשות זאת. חוסר הנכונות של האוצר לחשוף את הנתון הזה מונע מאידיאולוגיה, לא משום קושי טכני, ומטרתו למנוע מאיתנו לדעת את הנתון האמיתי והמפלצתי על מספר עובדי הקבלן, פשוט למחוק אותם מהתודעה. לא ניתן לזה לקרות: זו שיטה עושקת ולא מוסרית, מנציחת עוני ומעמיקת אי שוויון."

אני תובעת מהחשכ"ל להציג לנו את הנתונים המלאים – כמה עובדים מועסקים דרך "ספקי שירותים" וגופי פיניים שונים ומשונים ואינם מדווחים כלל. 

חסן אסמעיל, סגן בכיר לחשב הכללי: "יש סדר גודל של 15,000 איש המועסקים בשירות המדינה בתחומי אבטחה, שמירה וניקיון. אנחנו מוודאים שזכויות עובדים לא מופרות ומעניקים ציונים לחברות המעסיקות".  אין לנו נתונים על עובדים בענפים אחרים, כמו סיעוד, אחיות, עובדי הוראה, מחשוב וכדומה. אנחנו בודקים את התחומים של ניקוין, אבטחה והסעדה כי אלה התחומים בהם העובדים הם החלשים ביותר. עובדים אחרים יכולים לעמוד על הזכויות שלהם בעצמם. זה נכון שבמכרזים שאנחנו מפרסמים אין תנאי להמשך העסקת העובדים בתנאים בהם עבדו אצל הספק הקודם."

אילן שמעוני, יו"ר ארגון חברות הניקיון: "15,000 עובדי קבלן בשירות המדינה זה נתון הגיוני אם מתעלמים מרשויות מקומיות ותאגידים סטטוטוריים ואם לוקחים בחשבון רק את העובדים בשכר הנמוך, קרי ניקיון, אבטחה והסעדה. התעלמות מעובדים סוציאלים, מתכנתים, מהנדסים, אחיות וכיו"ב אכן תוליד תוצאה של מספר כה מועט של עובדי קבלן. מכרזים עתירי עבודה שהמדינה מוציאה מתעלמים מעניין מכרז ההפסד. ועדות המכרזים מסתכלות על המחיר הזול ביותר ולא לוקחות בחשבון את זכויות העובדים. ברור שבמחירים האלה אי אפשר להעסיק עובדים בשכר ראוי. משרד האוצר בעצמו יוצא למכרז בו הוא מבקש שירות של אספקת טואלטיקה, מוצרי ניקיון ועובדים; את כל זה כורכים ביחד כעסקת חבילה - והרכיב של העובדים לא צבוע כמשהו שיש להתייחס אליו בנפרד או להגן עליו.

מאז 2012 יש מהפכה דרמטית לטובת עובדי הניקיון. אני קורא לוועדה להתנגד לצו הוראת השעה של משרד האוצר כדי לא להנציח את שכר המינימום". 

לילי בן עמי, חברת ועד ההיגוי של הקואליציה להעסקה ישירה: "פנינו כמה פעמים כדי לקבל נתונים מהמדינה על מספר העובדים המועסקים בהעסקה קבלנית, ונכשלנו פעם אחר פעם. בלמ"ס לבדו, יש נתונים על 490,000 אלף עובדות ועובדי קבלן בשירות המדינה, ואם מקזזים עובדים ביותר ממשרה אחת – הערכתנו מתכנסת סביב 400,000 עובדים – במשרדי הממשלה, בשלטון המקומי ובחברות הממשלתיות. זה לא כולל את מערכת החינוך. המדינה הולכת ומפריטה עוד ועוד שירותים כך שהמספר רק גדל, אבל לא מראים לנו את המספרים. בכל מקרה אנחנו גם לא יודעים שהשירות המופרט יעיל וחסכוני יותר".

יפה סולימאני, מנהלת מינהל הסדרה ואכיפה במשרד הרווחה: "עשינו פעולות לתקן את הליקויים שעלו בדוח המבקר. קבענו מהו "שכר נמוך" ובאיזה אוכלוסיות יש לטפל מבחינת אוכלוסיות סיכון להפרות זכויות עובדים- כמו האוכלוסייה החרדית, הערבית ועובדי הבניין. כמו כן פיתחנו שיתופי פעולה עם הביטוח הלאומי, עם קרנות הפנסיה וקופות הגמל שמעבירות לנו דיווח על מעסיקים מפרים. קבענו מדיניות אכיפה שמעודדת מעסיקים לתקן את ההפרות שביצעו."

עו"ד ערן גולן, מומחה לדיני עבודה ומייצג לקוחות קבלן רבים: "אני רוצה להודות בציניות למשרד העבודה על כך שהם מספקים לי כל כך הרבה עבודה. חברת "אגודת השומרים" למשל, מעסיקה כ- 500 עובדים, ובמשך 3 שנים גנבה את כספי הפנסיה וקרן ההשתלמות של עובדיה. כל השנים הללו רישיונה חודש ללא בעיה ע"י אגף הרישוי של משרד העבודה. חברה בשם י.ש עוז לא הפרישה פנסיה לעובדים במשך שנים ומינהל האכיפה כלל לא בדק אותה. אחרי שנים גיליתי על 1,400 עובדים שבמשך שנים לא הפרישו להם כספים לפנסיה. איך הרישיונות של החברות האלו מאושרים משנה לשנה?"

יעל וולפנזון, ראש מטה ירושלים, כוח לעובדים: "עובדי הקבלן התארגנו בהמוניהם, בכל התחומים, והשיגו שיפורים וחוזים חדשים. עשינו המון סדר אבל המכרזים שומטים את הקרקע תחת הזכות להתארגנות. ודווקא הקבלנים שחותמים איתנו על הסכמים - הם הראשונים להפסיד במכרז כי הם נותנים שק של זכויות עודפות. צריך לחייב את החברות להמשיך ולקלוט את אותם עובדים. צריך גם לחייב את הממשלה להמשיך עם אותן החברות. עובדים רבים עוזבים כשהחברה שהעסיקה אותם לא זוכה במכרז ולא רוצים להמשיך עם חברה חדשה שנותנת להם תנאים יותר גרועים".

אורי ליברטי, יו"ר ועד עובדי ועובדות תכנית קרב בהסתדרות החדשה: "חשוב לציין שההסתדרות השיגה הישג לעובדי קרב ליצירת רצף העסקה של 12 חודשים. במושגי יעילות כלכלית נטו - אולי יש רווח למדינה בהעסקת עובדי קרב. יחד עם זאת, ברור שארגון שנדון לפירוק והרכבה מחדש כל 4 שנים, אין לו יכולת להתקיים כמו שצריך. אנחנו מרגישים שמישהו מלמעלה משחק בנו".

מיכל חיה גומל בלנק, איגוד העובדים הסוציאליים: "חצי מהעובדות הסוציאליות בארץ מועסקות דרך נותני שירותים וחברות שונות. רוב העובדות הסוציאליות הולכות למגזר המופרט. מעבר לכך השכר שלנו הוא פוגעני ומעליב. לדעתנו צריך להכריח את משרדי הממשלה לאסוף את הנתונים האלו. אם יוצא מכרז לעובדות סוציאליות- לפעמים 3 עובדות סוציאליות עובדות על תקן אחד. הן מתחלפות מאוד מהר גם מהסיבה הזו. גם ההישגים שאליהם אנו מגיעים באמצעות התארגנות מושלכים לפח בעקבות החלפת ספקים במכרזים".

מיכל מאירס, איגוד העובדים הסוציאליים: "מגיעות אלינו כל הזמן תלונות על עובדות סוציאליות שעובדות במשרד הבריאות ולא זכאיות להיות חלק מצו ההרחבה המגיע להן".

חה"כ דב חנין (הרשימה המשותפת): "סוגיית עובדי הקבלן היא תופעה ידועה ולצערנו גם מתרחבת. המערכת הציבורית היא המעסיקה הראשונה של עובדים בצורת ההעסקה הפוגענית הזו, במקום להוות דוגמא. התמונה שמצטיירת בפנינו היא תוצאה של הפקרות. למדינה יש מערכת מוסדרת והיא קיבלה אישור להעסקה בלתי ישירה. אין גבולות. הכול פרוץ. הבעיה הראשונה היא חוסר המידע לגבי מס' העובדים. אין ידע ואין מחקר. המספר גדול בהרבה ממה שאנחנו מדברים עליו בדיון הזה. בנוסף, מהו מצב העובדים? איזה זכויות יש להם? בעיה נוספת היא- מה העלויות של העסקה כזו? למשל בסוגיית העסקת האחיות לבריאות הציבור, גילינו שזה דווקא יקר יותר להעסיק את האחיות בצורה עקיפה, שלא לדבר על התנאים שלהן. אני קורא להרחיב את הידע בנושא הזה ולפרסם את המידע לציבור".

חה"כ סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): "חשוב לדבר על משקי חקלאות שמעסיקים עשרות עובדים שלא כחוק. הם האוכלוסייה הכי חלשה במשק הישראלי. אין להם כוח להתמודד עם המעסיק שיכול לפגוע בהם ישירות. זה הצד האפל ביותר של ההעסקה האומללה הזו. כמדינה אנחנו חייבים להתמודד עם זה".

חה"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): "כדי לטפל בבעיה צריך להודות קודם שיש בעיה. כל עוד אנחנו בהכחשה שיש לנו 15,000 עובדי קבלן, אנחנו בבעיה. כל כמה שנים מתחלפת חברה קבלנית או חברת כוח אדם והעובד מאבד את כל מה שהיה לו. אני מקווה מאוד לשים קץ לתופעה הזו. איך החשב הכללי לא התייחס לזה עדיין? אני מבקשת מכל משרדי הממשלה – איך אתם הייתם מרגישים אם מחר הייתם מאבדים את התפקיד שלכם?".

יו"ר הוועדה יחימוביץ' פנתה לנועם גרובר מהמועצה הלאומית לכלכלה במשרד רוה"מ ואמרה: "חשבתי שתבוא ותפריך את הנתונים שעלו פה ותיתן לנו את הנתונים האמיתיים לכל הספקים שאתם קשורים איתם. לא רק שאתה לא נותן נתונים, אתה גם נסמך על אחרים. אני לא רוצה סטטיסטיקה מהלמ"ס , אני רוצה נתונים ברורים". גרובר בתגובה: "ראינו שבחברות שמעסיקות עובדי קבלן העובדת היא לרוב אישה מבוגרת, עולה חדשה שעובדת מעט שעות, לרוב בגלל בריאות לקויה. לעומת זאת בחברות כוח אדם מדובר בעובדים צעירים יותר. אלו נתוני הלמ"ס".

חה"כ יוסוף ג'ובארין (הרשימה המשותפת): "היעדר נתונים רשמיים הוא מאוד מדאיג. החשב הכללי ידע על הדיון- ידע על הפרות בוטות של זכויות עובדים- ועדיין לא מספק לנו את הנתונים על חומרת הבעיה. האוכלוסיות המוחלשות הן הפגיעות ביותר, מגזר ערבי וחרדי במיוחד".

חה"כ פנינה תמנו שאטה (יש עתיד): "צריך ליישר קן ולתת את הזכויות לעובדות, שלרוב הן נשים שנמצאות תחת הקבלנים. לפני חצי שנה שר הרווחה הציג לנשיא את מדד הגיוון וראינו מי האוכלוסיות שהכי סובלות- עולים חדשים. גם בכנסת, בבית הזה, יש הפרות קשות לעובדי הניקיון פה".

חה"כ ואאל יונס (הרשימה המשותפת): "העובדים החלשים הם אלו שאין להם למי לפנות. יש כאן הפרה מכוונת של זכויות אדם. הפתרון היחידי הוא להקים חברה ממשלתית שתנהל את כל העובדים".

חה"כ יוסי יונה (המחנה הציוני): "המדינה מפקירה את האזרחים שהיא לא מעוניינת להעסיק אותם. המדינה מפקירה גם את הילדים ואת העובדים הסוציאליים.  אני רוצה להעלות חשש לגבי הכסף הציבורי, מעניקים את הכסף שלנו לאנשים מקושרים עם החברות הנכונות".