​מדינת ישראל מוגדרת על פי חוק במצב חירום עוד מיום הקמתה ב-48. את המגבלות השונות הנוגעות במצב החירום "ירשה" ישראל עוד מתקופת המנדט הבריטי. עד לאחרונה נהגה הכנסת, כמעט באופן אוטומטי, להאריך את תוקפו של מצב החירום בשנה בנוספת כל פעם מחדש. מצב החירום מאפשר למדינה ולמערכת הביטחון לנקוט באמצעים שונים שיש בהם כדי להבטיח את ביטחון המדינה, כדוגמת המאבק בטרור, סמכויות מעצר מקלות, איסור יציאה מהארץ ופיקוח על כלי שייט.

ואולם בנוסף לסמכויות הביטחוניות המובהקות, מצב החירום מאפשר למעשה גם לנהל סוגיות שונות הקשורות במישרין לניהול המשק והכלכלה בישראל וללא כל קשר מהותי לתכלית ביטחונית. כך בין השאר ניתן למצוא באותם צווים המצויים במסגרת מצב החירום נהלים העוסקים בתחליפי דבש, צעצועים מסוכנים, מכסות חלב, הדברת מזיקים, ייצור גלידה, נקניק ונקניקיות.

בהמשך לעתירה לבג"צ לביטולו של מצב החירום, החליטה הכנסת להאיץ את דיוניה של הוועדה משותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת חוקה "בפרוק" הצווים והחוקים המעוגנים תחת מצב החירום ובמקומם לחוקק חוקים "רגילים" שאינם תלויים במצב החירום. הוועדה המשותפת בראשות ח"כ אריה דרעי (ש"ס) הצליחה, נכון לעכשיו לבטל חוק אחד ו – 104 צווים. ואולם מדובר רק בתחילתו של תהליך מאחר והוועדה נדרשת לבטל עוד 10 חוקים ו- 54 צווים. 

בסיומו של דיון סטאטוס שהתקיים היום (שלישי) עם נציגי משרדי הממשלה השונים האחראים לתהליך ביטולם של החוקים והצווים, קבעה הוועדה המשותפת כי מצב החירום יוארך ב חמישה חודשים בלבד וזאת על אף שהממשלה ביקשה לקבל הארכה של שנה.

יו"ר הוועדה, ח"כ דרעי אמר כי "לא יהיה זה אחראי מצדנו לבטל לחלוטין את מצב החירום בשעה שמשרדי הממשלה לא סיימו את התהליך. יחד עם זאת נראה כי עד עכשיו כולם מתחמקים מאחריות".

ח"כ אברהם מיכאל (ש"ס) המרכז את הנושא בשוטף אמר כי "השרים כנראה לא קולטים את המסר שהצווים לא יישארו בתוקף והמשק יפגע. אסור שהכנסת היה חותמת גומי. משרדי הממשלה מנצלים העובדה שאין לנו ממש אלטרנטיבה אלא להאריך את מצב החירום".