​מליאת הכנסת הפכה את הצעת חוק רשות השידור (תיקון – ביטול אגרת הטלוויזיה), התשע"ג–2013 שהגיש ח"כ אחמד טיבי (רע"מ-תע"ל), להצעה לסדר.

שר התקשורת גלעד ארדן (הליכוד ביתנו) השיב להצעה, שנועדה לבטל את אגרת רשות השידור: "צריך לדון באיך להפוך את מנגנון הגבייה לחברתי יותר, אבל חשוב לשמור על שידור איכותי ועצמאי. מודל האגרה אמור היה לתת עצמאות מרבית לרשות השידור. אני שותף לעמדה שיש לשנות את מודל הגבייה הקיים אבל זה לא מהיום למחר. הודעתי על מחויבותי הציבורית לנושא, להביא בטווח זמנים סביר להפחתת האגרה אבל אני לא יכול בבת אחת לבטל את המנגנונים הכספיים. הדברים יצטרכו לקרות במקביל, כשמבטלים – לראות איך יישמר השידור הציבורי. אשמח שהדיון בוועדת הכלכלה יהיה ערכי וא-פוליטי. כשאתה מדבר על ביטול האגרה לחלוטין ושהממשלה תמצא את המקור התקציבי למימון, קשה לטעון שהממשלה שולטת בחקיקה בשידור הציבורי ובאותה נשימה להציע שהממשלה תממן אותו באופן מלא ואז לבוא בטענות שהשידור אינו עצמאי. המימון הציבורי הכרחי אבל צריך להיות מינימליסטי ובצורה היעילה שניתן להשיג שידור איכותי ועצמאי, זה האתגר שלי. בתוך מספר שבועות אביא מודל בפני הכנסת בתקווה שתתמכו בו. אני וח"כ טיבי הסכמנו שהנושא יובא כהצעה לסדר לוועדת הכלכלה".

בדברי ההסבר להצעה, נכתב כי "בעידן החדש של ריבוי ערוצי טלוויזיה דרך האינטרנט וגם השימוש במקלטי הטלוויזיה לסרטי וידאו, חיבורים למחשב וצרכים אחרים, מרבית האזרחים במדינה אינם משתמשים בטלוויזיה כמקלטי שידורים. בנוסף לכך, למעשה אזרח הרוכש טלוויזיה כדי לצפות בערוצים ממשלתיים משלם פעמיים, עבור הצפייה במערכת עידן פלוס או רכישה של ממיר אחר, ופעם נוספת עם תשלום האגרה. כך יוצא שהאגרה נגבית בלי שום יחס לשירות או התועלת לאזרחים, כאשר בפועל קיימים גם מקורות אחרים למימון רשות השידור, כולל פרסומים מסחריים והשתתפות תקציבית של מוסדות חברתיים ותרבותיים ומקורות רבים נוספים. יש גם לזכור, כי רשות השידור אינה מקיימת את החובה המוטלת עליה על פי חוק לתשלום ועידוד תכניות טלוויזיה והפקות. מוצע, אפוא, לבטל כליל את חובת תשלום האגרה."

18 ח"כים תמכו בהצעה להפוך את הצעת החוק להצעה לסדר. לא היו מתנגדים. ההצעה הועברה לדיון לוועדת הכלכלה