​מליאת הכנסת דחתה בקריאה טרומית את הצעת חוק הסדרת מעמדם של פליטים ומבקשי מקלט, התשע"ג–2013 שהגיש ח"כ משה מזרחי (העבודה) וקבוצת ח"כים.

הצעת החוק שנדחתה, נועדה לאפשר לאדם המבקש מקלט להיכנס לישראל על פי חוק הכניסה לישראל. עוד הוצע להקים ועדה שתדון בעניינם של כל מבקשי המקלט, בכפוף להוראות החוק המוצע, בתוך פרק זמן מוגדר ותכריע בדבר מעמדם. מבקש מקלט שיוכר כפליט על ידי הוועדה יוכל להישאר בישראל, ואילו אלו שלא יוכרו כפליטים יוחזרו לארץ מוצאם. כמו כן, הוצע כי מעמדו של פליט או חוסה מדיני זמני לפי חוק זה יתבטל, וזכויותיו של מבקש מקלט ישללו, אם קבע השר כי התקיים הקבועים בחוק זה.

ח"כ מזרחי: מה מרתיע לאמץ את האמנה, שאנו היינו מיוזמיה, בחוק? איך נראים המנגנונים המנהליים שלנו? ביקרתי בסהרונים. 1500 איש שוהים במתקן, 1400 הגישו בקשות הכרה בהם כפליטים. 17 בלבד קיבלו תשובה. היתר ממתינים אולי שנים להחלטה שאולי לא תגיע. בין השנים 2000-2007 הוכרו 109 כפליטים, כ-15 בשנה. בין השנים 2009-2012 הוכרו 24 בלבד כפליטים. 6 בשנה. אז מה הפחד? אין להצעת החוק הזו שום קשר לעידוד הגירה".

שר הפנים גדעון סער השיב להצעה: "הצעת החוק אומרת שתינתן הגנה לכל פליט בהגנה זמנית שניתנה מפני הרחקה כפויה. החידוש בהצעת החוק הוא החלת זכויות גם על מסתננים תחת הגנה זמנית. יש לזה משמעות כלכלית וחברתית – זהו עידוד הסתננות בלתי חוקית. הצעת החוק נועדה להחליש את יכולת הממשלה להתמודד עם הסוגיה".


בדברי ההסבר נכתב כי "הצעת החוק נועדה לתקן מחדל ארוך שנים, שבמסגרתו נמנעה מדינת ישראל מלעגן בחקיקתה את הוראות האמנה הבינלאומית משנת 1951.
מחדל היעדר החקיקה, הביא לכך שלמעלה משישים שנה לאחר הצטרפותה של המדינה לאמנת הפליטים, אין בישראל דין המסדיר את זכויותיהם של הפליטים ומבקשי המקלט ולא קיימת מדיניות הגירה ברורה. העמימות החוקתית הפכה כר נרחב להפרת זכויותיהם של פליטים ומבקשי מקלט בשנים האחרונות והובילה למאסרים ארוכי טווח של פליטים ולגירוש של מבקשי מקלט פוטנציאלים בטכניקות מבישות, בלי לקיים הליכים ראויים לבירור שאלת הימצאותם בסכנת חיים במדינות אליהן הם מוחזרים.
דרך הטיפול הנהוגה בשנים האחרונות הובילה לביקורת חריפה על ממשלת ישראל ופגעה בתדמיתה כמדינה מתוקנת. מטרתה של הצעת החוק היא להקים תשתית חוקתית לבחינת זכאותם של הפליטים למעמד בישראל, הסדרת תנאי השהייה שלהם בארץ ודאגה לצורכיהם הבסיסיים עד למציאת פתרון קבע למצבם, על בסיס האמנה הבינלאומית אליה מחויבת מדינת ישראל.
עיקרה של הצעת החוק הוא הקמת מנגנון אפקטיבי, יעיל ואובייקטיבי, שיכריע בתוך זמן סביר וקבוע בחוק בדבר מעמדם של מבקשי המקלט. מנגנון כזה יאפשר למדינת ישראל לקלוט פליטים, שיוכרו ככאלה, ולהשיב חזרה למולדתם את אלו שאינם. יש לציין שהשלמת הגדר בגבול מצרים וחסימת מעברם הבלתי מבוקר של עשרות אלפי מהגרי עבודה, פליטים ומבקשי מקלט לישראל, ממזערת את החשש להצפה המונית של מבקשי מקלט בשטח מדינת ישראל."

17 ח"כים תמכו בהצעה בקריאה טרומית ו55 התנגדו לה.