​לקראת דיון בבג”ץ האמור להתקיים בהמשך החודש (ב- 20 ביוני), הגישה הכנסת את תגובתה לעתירה שהגיש חה”כ אחמד טיבי כנגד החלטת נשיאות הכנסת שלא להניח על שולחן הכנסת הצעת חוק שלו במסגרתה הוצע כי שר האוצר יהיה רשאי להפחית מתקציבו של גוף המקבל מימון מידי המדינה, אם אותו גוף הוציא הוצאה שיש בה משום ”הכחשה פומבית של יום הנכבה כאירוע היסטורי אמיתי ומכונן של העם הפלסטיני”. הצעה זו נפסלה בהתאם לעילה לפיה רשאית הנשיאות לפסול הצעת חוק אם לדעתה היא שוללת את קיומה של ישראל כמדינתו של העם היהודי.

בתגובה שהוגשה באמצעות היועץ המשפטי לכנסת, עו”ד איל ינון, ועוזרו, עו”ד גור בליי, נטען כי למרות שפסילת הצעת החוק מהווה שינוי במדיניותה המסורתית של נשיאות הכנסת, הנמנעת לרוב מפסילת הצעות חוק בכלל ונמנעה עד עתה משימוש בעילה זו בפרט, החלטת הנשיאות במקרה זה אינה חורגת ממתחם הסמכות ושיקול הדעת המוקנים לנשיאות על-פי התקנון, ופגיעתה בחופש הביטוי ובפעילות הפרלמנטרית של חה”כ טיבי היא קטנה. בתגובתה מסבירה הכנסת כי ”הצעת החוק אינה נוגעת רק לציון הנכבה כעניין וולונטארי-פרטי, אלא בעצם מבקשת מן המדינה לאמץ את נרטיב הנכבה כנרטיב מכונן ו”ממלכתי” ומבקשת כי המדינה תעשה שימוש בכלים תקציביים כדי לקדם בקרב גופים הנתמכים על-ידה נרטיב המתייחס להקמתה של המדינה היהודית כאסון. דומה כי לא ניתן להתעלם מן המשמעות שיש לקביעה מסוג זה על ההיבטים הסמליים הכרוכים בזהותה היהודית של המדינה”.

כמו-כן, טענה הכנסת כי ”על רקע המתח המובנה שבין ציון יום הנכבה ובין ציון יום העצמאות באותו יום ממש, ניתן לראות בהצעת חוק המבקשת ליטול תקציבים מגוף בגין הוצאה שהיא במהותה ”הכחשה פומבית של יום הנכבה”, כהצעה המבקשת, למעשה, לפגוע במעמדו וייחודו של יום העצמאות, ובכך לפגוע באחד מן המאפיינים הגרעיניים של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי”.

העתירה כאמור תידון ביום ד`, 20 ביוני, בפני נשיא בית המשפט העליון, השופט אשר גרוניס, והשופטים אסתר חיות ואורי שהם