​פרופ' טרכטנברג בוועדת המדע: הייתה סכנה ממשית שישראל לא תצטרף לתכנית; הגיידליינס מרוחקים אך קיימים ברקע

 

ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, קיימה היום (ב'), דיון על הצטרפות ישראל לתכנית המחקר והפיתוח של האיחוד האירופי, "הורייזן 2020".

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), פתח את הדיון ואמר כי "מבלי להביע עמדה פוליטית, הוויכוח עם האיחוד האירופי מעמיד את ישראל בצומת דרכים, כשיש התנגשות עם התכנית המדינית, וצריך לקבל החלטה מה עדיף הנושא המדיני של יהודה ושומרון, או הצטרפות לכלכלה הגלובלית, לעולם. אני שמח שבסופו של דבר העניין נפתר. התכנית מועילה לישראל ומגדילה את התחרות בתעשייה ואת החיבור למדינות אירופה, שהוא דבר מרכזי וחשוב עבורנו".

 

ח"כ גפני הצר על היעדרותה של שרת המשפטים, ציפי לבני, מהדיון ואמר כי "שרת משפטים לא יכולה להתנהל כך".

 

פרופ' מנואל טרכטנברג, יו"ר הות"ת: "הצטרפות ישראל לתכנית היא קריטית למדע, לטכנולוגיה ולתעשייה בישראל". הוא ציין כי "ישראל התקבלה לתכנית לפני כ-17 שנה וזה היה הישג טכנולוגי ומדיני. אין לשום מדינה בודדת חוץ מארה"ב, את היכולת לבדה לקדם את המדע והמחקר ולכן זה לא רק עניין של כסף, אלא של גישה ויכולת להתחבר עם טובי המדענים באירופה לקידום המחקר בישראל. כ-2000 מדענים קיבלו מענקים בתכניות השונות והם הופכים לשגרירים באירופה. מול כל ניסיונות החרם והאווירה העכורה, יש צבא של 2000 איש, שבאים באינטראקציה קרובה עם הקולגות שלהם במגע בלתי אמצעי, אישי, זה מפחית מהיכולת לקבל החלטות נגדנו".

 

פרופ' טרכטנברג סיפר כי "לקראת ההצטרפות היה משא ומתן לא פשוט. הנקודה לא הייתה האם הכספים האירופים ילכו לגורמים ביהודה ושומרון, זה היה תמיד, אין בזה חדש. השינוי היה שהם כתבו גיידליינס, שם נאמרו דברים בצורה בוטה. ח"כ אלקין ומנכ"ל משרד החוץ, רפי ברק היו בפרונט וכתוצאה ממנו- הורחקו מאוד הגיידליינס מאלו שהוצבו תחילה. יש בחתימה שלנו אמירה מאוד ברורה שכל צד מחזיק בדעותיו, כך שאין בעצם החתימה הסכמה". עם זאת, הוסיף כי, "גם אם הגיידליינס מרוחקים, הם קיימים ברקע והחתימה לא הייתה קלה, אך לפחות בניראות הצלחנו להרחיק אותם. הממשלה השכילה לקבל החלטה אמיצה להמשיך להשתתף".

 

חברי הכנסת נחלקו בדעותיהם, בשאלה האם ישראל קיבלה את תנאי האיחוד האירופי בחתימתה או לא:

 

ח"כ אורית סטרוק (הבית היהודי): "לצערי, כשהייתה המהומה סביב החתימה, נראה כאילו ישראל התקפלה ולא היא. ח"כ באסל גטאס (בל"ד) הגיב לדבריה זה בדיוק מה שקרה". ח"כ סטרוק המשיכה, "המדע שלנו חזק ומשמעותי והאירופים לא רצו לוותר עליו. בעמידה על עקרונותינו ניתן להשיג את שלנו. אם היינו מקבלים את התנאים, הנזק העיקרי היה תודעתי. חשוב שיודגש שישראל לא קיבלה את התכתיבים". ח"כ מאיר שטרית (התנועה): "היא כן קיבלה. אני נגד חרמות אבל כן קיבלנו". ח"כ סטרוק השיבה: זה שח"כ שטרית חושב שכן נכנענו, רק מראה את הבעיה התודעתית. לא הסכמנו שיוחרמו חברות עם שלוחות ביהודה ושומרון". היו"ר, ח"כ גפני הגיב אף הוא לדבריה: "ח"כ סטרוק אומרת את עמדתה, לא בטוח שראש הממשלה מקבל אותה".

 

ח"כ גטאס: "למרות הפלפולים, טוב שהממשלה נכנעה וחתמה על החוזה. מה ששכנע את נתניהו הוא המדענים הישראלים. לא התשואה הכספית, גרמה לממשלת ימין לחתום, אלא הידיעה שכל המחקר המדעי עומד על כף המאזניים. מה זה שגרירי רצון טוב? זה חד כיווני? למה לא נשמע על מה שקורה כאן? על עוולות הכיבוש, על האוניברסיטאות הסגורות ועל מניעת לימודים מסטודנטים בגדה המערבית. אי אפשר לטמון את הראש בחול ולומר שאנחנו בפלנטה אחרת. יש מאות בוגרי אוניברסיטת אל-קודס, שמנועים מלגשת לבחינות ההסמכה של רופאים ורוקחים, בגלל שלמדו באבו-דיס, משרד הבריאות מונע מהם לגשת בגלל פוליטיקה. איפה הקול של המדענים? צריכים להיות גם שגרירי מצפון ולא רק של רצון טוב".

 

ח"כ אראל מרגלית (העבודה), שניהל את חלקו השני של הדיון, קרא "להוציא את השיקולים הפוליטיים ולעשות הכול כדי שהדבר הזה ימשיך. ח"כ מרגלית הוסיף כי, "במידה וישראל תגיע להסדר, אירופה תהיה מוכנה לפתוח את השערים בצורה דרמטית. מדינה שהתל"ג שלה בעשרים השנה האחרונות התפתח סביב הנושא הטכנולוגי, לא יכולה שלא להשקיע בזה. לא ייתכן שההשתתפות הממשלתית במחקר ופיתוח ביחס לשוק הפרטי ירדה פלאים ב-15 השנה האחרונות.

 

עוד אמר ח"כ מרגלית, כי " ההי-טק והטכנולוגיה ממוקמים במרכז הארץ. הגיע הזמן שהמחקר הבסיסי באוניברסיטאות, ייפגש עם המחקר הטכנולוגי העסקי ושמרכזי מצוינות יפתחו ברחבי הארץ". הוא הזכיר את באר-שבע ואמר כי "זה נושא חברתי, שיוצר מקומות עבודה מסביב. גם במגזר הערבי שמשווע להשתלב. תגידו לנו ככנסת איפה אתם רוצים את התמרוצים. מי שרוצה להכניס לתהליך פוליטיזציה מפלגתית, יקבל מאתנו כתף קרה ובלי השערים, ישראל תישאר מבודדת".

 

אבי חסון, המדען הראשי ויו"ר ועדת ההיגוי לתכנית הורייזן, במשרד הכלכלה: "התכנית משמעותית עבורנו אך גם עבור אירופה. דרגי המקצוע האירופים חיפשו את הפתרונות שיאפשרו לחברות להתחרות בצורה מוצלחת עם חבריהם. אנחנו נערכים לשלב הבא שהוא לא פחות מאתגר- נשקיע כמיליארד אירו בהשתתפות בשנים הבאות. יחס התעשייה ביחס למענקים של המדינה (התעשייה מהוו 30%) הוא מהגבוהים בעולם, אך שמנו לעצמנו מטרה להגדיל את מספר החברות והמענקים. אנחנו מפעילים היום תכניות ייעודיות בדיוק לשם כך. התועלות לתעשייה הם הרבה מעבר למענקים. התכנית פותחת פתח לשיתופי פעולה כלכליים במיליארדים רבים של אירו".  

 

פרופ' רות ארנון, נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים: פרופ' טרכטנברג הדגיש שהמדענים שלנו הם שגרירי רצון טוב, אך זה הרבה יותר מזה- בכל התאגידים יש שותפים מארצות אירופאיות, חלק מהמפגשים הם בארץ והם הופכים לשגירים בארצותיהם.

בינה בר-און, מנכ"לית משרד המדע והטכנולוגיה: שלא נחשוב שהצרה חלפה מעל ראשנו, הפוליטיקה והדה-לגיטימציה קופצות בכל מקום. צריך לשים לב שמדען לא יהיה תלוי תקציבים וכסף. הפוש שהמדענים קיבלו, הוא לאין ערוך, תהליך מיסוד המחקר המשותף. ברמה הפרקטית אסור לערב פוליטיקה ומדע. ההשקעה במדע היא הרווחית ביותר שיש".

 

פרופ' יצחק בן ישראל, יו"ר המולמו"פ וסוכנות החלל, העיר כי "קשה להבין במה אנחנו דנים כשהפרשה מאחורינו. המאבק של המדע להיות חלק מהתכנית, היה נכון אפילו אם היינו מפסידים כסף. ההשקעות הממשלתיות במדע בישראל אינן גבוהות, זאת לעומת ההשקעה מהמגזר העסקי שאין לו אח ורע בעולם". ח"כ מרגלית, הגיב לדבריו: "ח"כ גפני נתבקש לדחות את הדיון עד שההסכם ייחתם וכך עשינו". 

 

ארנולד נתן, מנהל מו"פ , מרכז הנדסה בתעשייה האווירית: יש לנו חשיפה למיליארד וחצי דולר ו-83 פרויקטים שאנחנו מעורבים בהם. אנחנו בונים קשרים באירופה, ורואים את שיטות הייצור השל החברות הגדולות. אנחנו מעורבים היום בהרבה הגשות ובתכנית הדגל בהורייזן, "קלין סקיי"- של 3.56 מיליארד אירו למטוסים יותר ירוקים, בטוחים וזולים. מחר אני טס להיפגש עם חברת "איירב"ס. אם נקבל חצי אחוז מ"קלין סקי", המשמעות היא 18 מיליון דולר.

 

פרופ' אלישע האס, נציג חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי: "לא נעשתה הפרדה בין המדע לפוליטיקה. המסמך חמור ויש בו תקדים משפטי לגבי ריבונותנו. האם ההנחיות מתקיימות או לא? האם לא יתפתחו חרמות נוספות על בסיסן? התכנית כוללת הרבה תנאים של שיתוף פעולה ויוצרת שיתופי פעולה כפויים, כך שהמחיר כבד. גם אם היינו מקציבים את אותו הסכום שמשקיעים בשותפויות, לא היה אסון למדע הישראלי".

פרופ' שמעון ינקלביץ' מאוניב' ת"א: "השותפות באירופה, מהווה תו תקן למדע הישראלי ולא צריך לזלזל. העובדה שאנחנו שותפים למחקר האירופי היא בעלת חשיבות עצומה, מתחרים במגרש הבין-לאומי. כשליש מהיקף המחקרים באקדמיה הישראלית באו מהמקור הזה. יש נושאים שהיינו מפספסים ובגדול. קצת צניעות לא תזיק, אירופה רוצה אותנו אבל גם אנחנו רוצים אותה ומי שהיה מפסיד יותר, זה אנחנו".

ד"ר דן אורון, נציג האקדמיה הצעירה: "התכנית קריטית למדענים צעירים, היא היחידה שמאפשרת מיד לאחר הקליטה באוניברסיטאות- מדע אמיתי. אין שום מנגנון שמאפשר חלוקת כספים כאלו לכל-כך מעט אנשים".

 

בסיום הדיון, הוסיף פרופ' טרכטנברג: "היינו קרובים מאוד לכך שישראל לא תצטרף ואני לא זוכר שהתקיים דיון בכנסת כשהייתה סכנה ממשית. הכנסת צריכה לעמוד על המשמר כי לצערי הנושא הפוליטי לא יעזוב אותנו וכמה שנרצה להימנע מכך, היד הפוליטית הארוכה תגיע אלינו ואתם בכנסת צריכים להגן עלינו. לא היינו רחוקים מלקיים פה ישיבת הספד לתכנית. הסכנות אורבות בכל פינה. כולנו צריכים להירתם, כי שום דבר לא בכיס ולא מובטח".