מחלוקת על החזקה הקובעת כי מי שיימצא במקום שעיקר
השימוש בו הוא למעשי זנות יראו אותו כמי שמטרתו לצרוך זנות; הסנגוריה הציבורית: "חשש לאכיפת
יתר"; משרד
המשפטים: "השוטר צריך להיות משוכנע ברמה של הגשת כתב אישום כך שאם מתעורר
אצלו ספק סביר הוא לא ייתן קנס"; מנכ"לית משרד המשפטים הצהירה כי בכוונתה להגיש בתוך שבועיים
תכנית תקציבית בין-משרדית שתאפשר הרחבת מענים של שיקום הנדרשים ליישום החוק; ר' העוסקת בזנות: "זה הגוף שלי ולא
ישללו ממני את הזכות לעשות בו כרצוני מתוך בחירה שלי"; א' העוסקת בזנות: "בעשור
שבו הכנסת מתלבטת על האיסור לצריכת זנות התווספו עוד אלפי קורבנות למעגל הזנות.
כמה עוד קורבנות אתם רוצים"
ועדת החוקה חוק ומשפט המשיכה היום (ב') להכין
לקריאות שנייה ושלישית את הצעת
חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה), התשע"ט-2018- הצעת חוק ממשלתית אליה
מוזגו הצעות החוק שיזמו חברות הכנסת עליזה לביא ואחרים ושולי מועלם-רפאלי ואחרים.
במהלך הדיון טענו המשנה לסניגור הציבורי הארצי וצוות הייעוץ המשפטי לוועדה כי
החזקה שנקבעה בחוק במטרה להקל על אכיפת האיסור רחבה מדי ותאפשר להטיל קנס על כל
המצויים במקום מבלי שיהיה צורך להביא בחשבון את הנסיבות המיוחדות של הימצאותם
במקום. היועצת המשפטית לוועדה הציעה נוסח חלופי לפיו צריך להתעורר ספק סביר לעניין
זה, אך המשרד לביטחון פנים איים למשוך את החוק בטענה כי נוסח זה משנה מהותית את
הצעת החוק מתוכנה. עוד במהלך הדיון הוצע להעלות את הקנס ל-2,500 כדי להגביר את
ההרתעה ונציגי הממשלה לא התנגדו לעניין זה.
לפי הצעת החוק הממשלתית ייקבע איסור על צריכת
זנות כהוראת שעה לתקופה של חמש שנים. אכיפת האיסור תיעשה באמצעות קנסות מינהליים.
האיסור כולל הן צריכת זנות והן הימצאות במקום המשמש לזנות במטרה לצרוך זנות.
בנוסף, מוצע לקבוע חזקה שלפיה רואים אדם הנמצא במקום שעיקר השימוש בו הוא למעשי
זנות כמי שמטרתו לצרוך זנות, אלא אם הוכח אחרת. העונש המרבי לעבירה יהיה קנס בסכום
של כ-75,000 ₪ ולא מאסר כפי שמוצע בהצעות החוק הפרטיות. כמו כן מוצע לקבוע כי
העבירה תהיה עבירה מינהלית וכי "דרך המלך" לאכיפתה תהיה בהטלת קנס
מינהלי בסך 1,500 ₪, ו-3,000 ₪ בעבירה חוזרת. העמדה לדין פלילי תהיה אפשרית אף היא
בנסיבות המצדיקות זאת, לפי הנחיות שתקבענה על-ידי גורמי התביעה. מוצע כי השרים
יקבעו באישור ועדת החוקה, אמצעים ענישה חלופיים, כגון סדנה טיפולית-חינוכית, שבהם
יחויב מי שעבר את העבירה, במקום תשלום הקנס או חלקו.
לבסוף מוצע לקבוע שהוראת השעה תיכנס לתוקף שנה
וחצי לאחר פרסום החוק, על מנת לאפשר היערכות של גורמי אכיפת החוק והרחבה של המענים
השיקומיים והטיפוליים לעוסקים בזנות.
יו"ר הוועדה חה"כ ניסן סלומינסקי (הבית
היהודי): "ברגע שהצריכה תיאסר ולא יהיה מקור פרנסה,
אסור לזרוק אותם לרחוב והרעיון הוא לאפשר שיקום, חזרה לפרנסה והשתלבות
בחברה".
מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור:
"ההכרה של כל הגורמים היא שאנחנו לא עומדים בפני יציאת מצרים, שלמחרת היום
יצאו כל העוסקים בזנות לרחובות. הצפי הוא לכמה מאות מדי שנה. לכן, התכנית שנציג
לשרת המשפטים ולממשלה בתוך שבועיים תאגם כלים ותכניות שכבר היום קיימים לצורך
השיקום ואנחנו בודקים מה בדיוק להרחיב. לא מדובר במהלך אולטרה דרמטי אלא בהרחבת
מענים קיימים לערים נוספות ולקבוצה יותר גדולה".
ד"ר חגית לרנאו המשנה לסניגור הציבורי
הארצי: "אנחנו סקפטיים שהחוק יוביל לצמצום צריכת
שירותי הזנות בארץ ואנחנו לא בטוחים שהנתונים מצפון אירופה מלמדים על הדבר הזה, מה
גם שרוב הזנות שם בניגוד לישראל לא מקומית. אי אפשר יהיה למנוע הגירת נשים שעוסקות
בזנות והתופעות החברתיות שגורמות לנוער להתדרדר לזנות יישארו. קולם של אנשים
שעוסקים בזנות לא נשמע בשנות הליכי החקיקה וכך גם קולם של צרכני הזנות. מאוד קל
לתאר אותם כחבורת גברים אלימים ומחפצנים, אבל בתוכם יש גם קבוצות אנשים מבוגרים או
נכים שזו הדרך היחידה שלהם להשיג יכולת ואינטימיות גופנית. דבר נוסף המדאיג אותנו
הוא שחקיקה כזו תדחק את העוסקות בזנות לידיים של גורמי פשע. אסור שהאכיפה תהיה
בעיקר כלפי העניים יותר שצורכים זנות פחות אקסקלוסיבית".
עיקר הדיון נסב סביב סעיף "איסור צריכת מעשה
זנות" הקובע בין היתר חזקה לפיה "לעניין זה יראו אדם הנמצא במקום שעיקר
השימוש בו הוא למעשי זנות כמי שמטרתו לצרוך מעשה זנות אלא אם כן הוכח אחרת":
היו"ר חה"כ סלומינסקי:
"צריך לוודא שכדי לעזור למשטרה לא פוגעים בזכויות אדם יתר על המידה. יש טעם
רב מאוד בדברים שנאמרו משני הצדדים ואנחנו לא מחויבים למחויבות יוזמי החוק מול
משרדי הממשלה".
עו"ד תמי סלע, יועצת משפטית לוועדה: "תחולת
החזקה רחבה מאוד והיא מעבירה את נטל ההוכחה לאדם שנמצא במקום לשכנע במאזן
הסתברויות שמטרתו לא הייתה לצרוך זנות. מה שמטריד הוא שכל מה שצריך להוכיח הוא את
מאפייניו של המקום כמשמש לזנות, אך כל מי שנמצא שם החזקה חלה עליו כמבצע עבירה.
לכן אפשר לקבוע שהחזקה לא תחול כשמתעורר ספק סביר ביחס למטרת ההימצאות במקום. יש
גרסה נוספת בחלק מהעבירות כמו בעבירת משחקים אסורים שם הנוסח הוא "שהיה לקצין
משטרה יסוד להניח שהוא נמצא שם למטרה זו", וזו אופציה נוספת שמחייבת
תשתית בסיסית ביחס לאדם המסוים ולא עוסקת בספק הסביר".
עו"ד לילך וגנר מייעוץ וחקיקה במשרד
המשפטים: "הצ"ח ערה למורכבות שהוצגה ולכן היא
מוצעת כהוראת שעה. כל עבירה פלילית חדשה היא מהלך דרמטי שכרוך בסיכונים. לאחר
עבודה מעמיקה ולחלוטין לא מזלזלת בחששות שעלו כאן, השתכנענו שהמאפיינים הפוגעניים
בתופעת הזנות לחלק ניכר מאוכלוסיית הזנות מצדיקה קביעת עבירה כזו. ביחס לחששות
בעניין החזקה, השוטר צריך להיות משוכנע ברמה של הגשת כתב אישום כך שאם מתעורר אצלו
ספק הוא לא ייתן קנס מראש. אין כוונה לאכוף עניינים פריפריאליים שבמחלוקת אלא את
עבירת הליבה של העיסוק, של מגע מיני תמורת תשלום".
חה"כ עליזה לביא (יש עתיד):
"הנוסח הרחב של החזקה עלול להקשות על השוטרים בביצוע עבודתם, בטח כשמדובר
בעבירה חדשה".
חה"כ שולי מועלם רפאלי (הבית היהודי): "אחרי
הדברים הקשים מאוד של הסנגוריה, אני מעדיפה לחזור לנוסח הראשוני. כמו-כן, כמציעה
התחייבתי שלא נכניס שינויים שאינם על דעת משרדי הממשלה כדי לא לתקוע את החוק. אני
מוחה על הצורך של נכים ביחסים אינטימיים שמושגים בעולם של ניצול עד אימה. עוד לא
שמעתי מישהו שהציע לשם כך את הבת שלו".
סנ"צ איה גורצקי מהייעוץ המשפטי למשטרה:
"הנוסח החדש משנה מהותית את כל הרציונל עליו נשענת הצעת החוק. שינוי הנוסח
מבטל את החזקה לחלוטין וזה יחייב אותנו אולי אפילו לחזור לממשלה. רמת האכיפה
המנהלית נועדה לחסוך הליך פלילי. ספק סביר כפי שהוא מתורגם הפסיקה הוא דבר קל
שבקלים, אדם צריך רק לומר שעבר שם במקרה ויעורר את הספק. אז צריך לפתוח בחקירה
פלילית ולעכב את האדם, לבקש הוכחות שהוא עבר שם סתם כשליח פיצה לדוגמה. זה מחזיר
את האפיק לאכיפה פלילית הארד קור. אדם שהנתונים בידיו צריך לומר לנו מה הוא עושה
שם, זה הכל. ההוכחה שאנחנו מבקשים מאותו אדם שנמצא במקום היא 51%, שישכנע יותר
שהוא לא שם למטרת צריכת זנות. אסור לשכוח שגם אם טעיתי, אני נותנת לו הודעת קנס
והוא עדיין יכול לחזור לביתו ולהגיש בקשת ביטול וכן נתונה בידו האפשרות להישפט. אם
צריך להבהיר ש"הוכח אחרת" אין משמעה שכל נטל ההוכחה הוא על האדם שנמצא
במקום נעשה זאת".
המשנה לסניגור הארצי ד"ר לרנאו:
"הסנגוריה לא התנגדה לקיום חזקה, אך היא רחבה מדי. אם מתכוונים לבית בושת, יש
לציין זאת. יש הרבה מקומות שעיקר השימוש בהם הוא מיני כמו סמטת רחוב. לגבי המילים
"ספק סביר" המשטרה טועה בפרשנות. לרוב העבריינים לא מספיק לומר
"במקרה עברתי" כדי לעורר ספק סביר".
עידית הראל שמש- ג'ון סקול ישראל- מרכז הסברה
לצרכני זנות: "בית בושת הוא לא מקום לעוברי אורח, שוטר
שייכנס לשם יודע ומכיר בדיוק מי הזנאים ומי יושב שם. שליח פיצה לא עובר את סף הדלת
ומסתובב בבית בושת עם מגש. בזנות רחוב מדובר על אנשים במכוניות. המשטרה יודעת – מי
שנמצא ברכב ועושה רונדלים סביב הנשים הוא זנאי".
אלישע אלכסנדר, מנכ"ל עמותת מעברים לקהילה
הטרנסג'נדרית: "החוק הוא גזר דין מוות לקהילות שונות
העוסקות בזנות. אישה טרנסית שאלה אותי האם באמת תצליח למצוא עבודה ואם החוק יעבור
אפגוש 100 כאלו בשבוע כי השוק לא ערוך לקלוט לעבודה טרנסים. המענים הקיימים עבור
הקהילה הם רק עד גיל 30. דירות המעבר וההוסטלים מלאים עד אפס מקום ואנחנו נופלים
בין הכיסאות. כל עוד אין מענים ותקציבים לשיקום אסור שהחוק יעבור כי אף אחד לא
יירק לכיוון שלנו. זנות היא לא בחירה נפלאה ונהדרת אבל יש כאלו שהיא עוזרת להם
יותר מאשר המענים שניתנים כיום. החוק לא ייתן מענה אלא רק יסכן אותנו יותר. בני
זוג לטרנסיות יחששו להגיע לדירתן, תמיד יכולה להיות הלשנה משכן שלא נראה לו ובמקום
לעשות זנות ברחוב ילכו לבית הלקוח שזה הרבה יותר מסוכן".
ר' מארגון נשים עובדות:
"הרבה בנות לא פה כי הן רוצות לשמור על דיסקרטיות. הן נהנות מזה. הן רוצות
וצריכות עוד כסף, אימהות חד-הוריות שלא מתאים להן לעבוד בסופר, בבנק או בביטוחים
והעיסוק הזה מתאים להן. זה הגוף שלי ולא ישללו ממני לעשות בו כרצוני מתוך בחירה
שלי. אף אחד או אחת לא כופים עליי שום דבר ומעולם לא כפו. לא עברתי התעללות מינית
והגעתי ממשפחה מדהימה. "מדהים" ו"הזוי" שאנחנו לא נרקומניות ולא
שותות אלכוהול, אז עכשיו תשללו ממני את הזכות כי החלטתי להיות זונה? אני יותר מבעד
שמי שזקוקה תקבל את היכולת להשתקם. אף אחד לא אונס אותי. אני שולטת בכל הסיטואציה
ואם מישהי מאבדת שליטה אני מסכימה שהיא באמת צריכה עזרה".
א': "בעשור שבו הכנסת
מתלבטת על האיסור לצריכת זנות התווספו עוד אלפי קורבנות למעגל הזנות. כמה עוד
קורבנות אתם רוצים. ההתעמרות בזונות לרוב היא בלתי נסבלת מצד המשטרה, כולל אלימות
משטרתית. ילכו לאדם הכי חלש בסיטואציה שזו הזונה כדי להוציא את הקנס ואסור שזה
יקרה".
ד"ר יעל גור ממשרד הבריאות, מנהלת מרפאת
לוינסקי: "פגשתי מאות נשים וטרנסג'נדרים המדברים
אחרת ומבקשים שנסייע להם דרך הגברת השיקום והפללת לקוחות. הצעקה שלכם חשובה מאוד
לקידום מענים נוספים. כשהחוק יעבור תישמט הקרקע להרבה אנשים וזו המחויבות שלנו
לדאוג להם".
