כך נחשף היום בוועדה לביקורת המדינה. יו"ר הוועדה קארין אלהרר: תוקן עוול בן שנים, חובה לעדכן היקף דמי הליווי לעיוורים שלא עודכן כבר כ 30 שנה. לראשונה, דו"ח מבקר המדינה הקרוב שיעסוק בנושא – יונגש גם לעיוורים

 
הוועדה לביקורת המדינה, דנה היום (שלישי) במצב העיוורים בארץ. בדיון נחשף כי הביטוח הלאומי ביטל את הצורך בבדיקה נוספת לעיוורים, לאחר שהם כבר אושרו ככאלו במשרד הרווחה. לאחר אישור משרד הרווחה, קיבלו העיוורים תעודה המעניקה להם 90% נכות, ועדיין נאלצו לעבור בדיקה נוספת במסגרת הביטוח הלאומי. בדיקה כזאת הייתה נצרכת עד היום, עד להודעת נציגי הביטוח הלאומי בוועדה. יו"ר הוועדה, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) אמרה כי בכך תוקן עוול בן שנים, ועתה חובה לטפל בהרחבת היקף דמי הליווי לעיוורים שלא עודכנו כבר כ 30 שנה. בישיבה הודיע בתגובה מנכ"ל משרד הרווחה, יוסי סילמן, כי הוא העלה את גמלת דמי הליווי לעיוורים שאינם עובדים מ-50% מהקצבה, ל-75% מהקצבה. כמו-כן הוא הבטיח כי יבחן מחדש, מבחינה מקצועית, את ההגדרה לדמי הליווי ואת ההיקף שלהם.

אלהרר הדגישה כי "שילוב העיוור בקהילה הוא העיקר, ודמי הליווי הם פרטים חיוניים בשילוב זה. יצירת מקומות תעסוקה מתאימים לעיוורים היא חיונית מאין כמוהו, כדי לתת להם הרגשת יצרנות, סיפוק וקידום".

מבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף שפירא סיפר כי דו"ח חדש בנושא שיתפרסם בעוד זמן-מה ועוסק בטכנולוגיה לתלמידים עיוורים, עידוד תעסוקה ועוד יונגש לראשונה גם לעיוורים. הוא הדגיש, כי במשרד המבקר מועסקים מספר אקדמאים עיוורים.

סילמן הוסיף בדיון כי "השרות לעיוור איננו קבוע בחוק, ולכן הוא נגזרת של התקציב הכולל של המשרד. דמי הניידות לאנשים עם מוגבלות קשה, בא לפצות על נסיעה במוניות מיוחדות, שעלותה כ-1,200 ₪ לכל נסיעה. ע"פ בדיקתנו 950 ₪ לערך לדמי ליווי לעיוור היא עלות סבירה, אך אנו בהחלט נבדוק זאת מחדש מבחינה מקצועית. לעיתים ברשויות קטנות ואזורים כפריים, נרשם עיכוב בהכרת העיוור, ואנו מלווים כל מקרה ומקרה כזה. אנחנו כמובן מעדיפים שעיוורים ישתלבו במפעל רגיל, ואלו שלא יכולים לעבוד - אנו מקדמים שיקום תעסוקתי וחברתי".

גיא שמחי, מנכ"ל המרכז לעיוור, הדגיש כי "בעיית הניידות שלנו מורכבת ומהותית. לעיתים דווקא העיוורים שאינם עובדים זקוקים למלוא הגמלה, ולא רק ל-50% ממנה, כיוון שהם צריכים לחפש עבודה, להיפגש עם בני משפחה ועוד. ללא אדם-מלווה אין כל אפשרות אמיתית להגיע ממקום למקום, ועלות שעת מלווה כ-50-30 ₪".

ד"ר שלמה אלישר, מנהל אגף השיקום במשרד הרווחה סיפר כי "גמלת הניידות הוגדרה לפי מידת העצמאות האישית, ונקבעה לפי 11.3% מקצבת הנכות. זאת, לפי הוראות משרד האוצר".

ח"כ שרון גל (ישראל ביתנו) קרא לבדוק מי מרוויח מעבודת העיוורים, "שאין כאן ניצול או חלילה עבדות, שהרי העיוורים נאלצים לעבוד בכל מקרה".

פינחס אסולין, עיוור, מחה על כי "צרכי העיוורים שווים כמו אנשים המרותקים לכסא גלגלים, כיוון שכל צעד שאני עושה בבית או בחוץ, מחייב אדם-מלווה. יש להעלות את דמי הליווי, שכיום ההיקף שלהם הוא לעג לרש, ולא תואם את הצרכים שלנו".

לדברי ענבר דוד, רכזת השיקום של הביטוח הלאומי, הרי שביטוח הלאומי מלווה וממן את כל הלימודים האקדמאים של עיוור, שכר דירה במעונות, עזרים טכנולוגיים ועוד, וכן מלווה השמה מקצועית בעבודה. במסגרת זו 3,000 עיוורים כבר סיימו לימודים אקדמאיים, ומתוכם 1,800 איש כבר מצאו עבודה.

סלומון ביטון, עיוור המתנדב במרכז הרפואי סורוקה, בצה"ל ובכפרי נערים עם מוגבלות, ציין כי דמי הליווי לא מתייחסים לפעולות התנדבות, והוא מכיסו מוציא לצורך-כך מדי חודש כ-2500 ₪.