​ יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, עליזה לביא:

"ב-1976 הרב עובדיה אמר על מערך הגיור: 'איני זוכר מקרה שלא פתרתי'. מי יכול היום לומר משפט כזה למול הכשל שלנו כמדינה לחבק את המעוניינים להצטרף לעם ישראל?

משרד הפנים אינו מכיר בגיורים של הרב קרליץ מבני ברק

"הגיע הזמן לגיור אזרחי", אמרה יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי ח"כ עליזה לביא בדיון היום המתגיירות והמגיירים. "הגיור הפך לבעיה של נשים, יש סביבנו בכל מקום הרבה אנשים שאינם יהודים על פי ההלכה, שכבה משמעותית מבחינת ההמשכיות היהודית, שרובה מורכבת מנשים צעירות. התרגלנו לחשוב בקונבנציות. צריך לעזוב את השיטות שמנסים כל כך הרבה שנים והיו לכשל שלנו כמדינת ישראל. ב-1976 הרב עובדיה יוסף זצ"ל בדיון בוועדת הפנים על הגיור אמר: 'איני זוכר מקרה שלא פתרתי'. מי היום יכול לומר דברים כאלה? האומץ ההלכתי שלו לא קיים היום, ואנו מוצאים סיפורים של נשים שעומדות לבדן מול מערכת בירוקרטית מאד קשה".

הרב שאול פרבר, מייסד מכון "עתים": החקיקה שעל הפרק אמורה לא להעצים ריכוזיות. צריך להנגיש את מערך הגיור לגרים ולהכניס אלמנט של פלורליזם הלכתי. אם החוק ישרת ריכוזיות, עדיך שלא יהיה חוק. לשבח המערכת ייאמר שחלק מהעונים לטלפונים נותנים מענה רציני, אבל לא מספק שיש אחד או שניים כאלה. צריך מעטפת ציבורית. אני פונה למשרד הפנים ולוועדת החריגים – להפסיק להגיד לא ולהתחיל לשאול איך כן. בנוסף ל340,000 חסרי דת בישראל, יש עשרות אלפים בני זוג של ישראלים שרובם רוצים להיות יהודים, אבל תנאי הסף לא מאפשרים להם. אין לנו זמן. צריך לחבק אותם".

שרה, גיורת שעברה גיור בבית הדין החרדי של הרב קרליץ בבני ברק, אבל לא הוכרה כיהודייה על ידי משרד הפנים סיפרה לוועדה את סיפורה האישי: "למדתי במכון "אור חיה" בירושלים. הם ממש תמכו בי. פתאום את לא לבד. עברתי גיור של הרב קרליץ וגיליתי שזה לא מוכר במשרד הפנים. בשבילם אני לא יהודייה. אמרו לי תעזבי את הארץ ואז יתנו לך אישור לחזור. מצאתי את עצמי באיטליה ולא נתנו לי לחזור. הרגשתי כמו בבית כלא, שהנשמה שלי נשרפת. לא יכולתי לסבול את זה. פה זה הבית שלי. למה צריך לעבוד את כל הסבל הזה? ארץ ישראל נקנית בייסורים. מי שרוצה להיות יהודי הולך באש ובמים עד הסוף. צריך מסירות נפש. חודש לא פרקתי את המזוודה. הייתה לי אמונה שמחר אני חוזרת. הייתי כבר מאורסת והחתן מחכה לי. היום מנסים להתקדם. יש איזו ועדה שצריכה לדון בעניין שלי".

הרב חיים אירם, מנכ"ל המכון ללימודי יהדות מיסודם של הסוכנות והממשלה: "יש החלטות הזויות של בתי דין. הייתה החלטה: קבמל"ע. אפילו הרב הראשי אז, הרב עמאר, לא ידע מה זה. כשחזרנו לבית הדין וביקשנו הסבר, אמרו לנו זה ראשי תיבות של קבלת מצוות לצורך עידוד. מה המתגייר צריך לעשות עם זה? בכנס רבנים אחד הדיינים אמר 'יש לנו הרבה מה לשפר'. הדיין הזה הוחרם על ידי חבריו כי העז לומר דבר ביקרות. כל מה שעושים לטובת המתגייר הופך להלכה. בשום מקום לא כתוב שהמתגייר חייב ללמוד ובטח לא שהוא צריך משפחה מאמצת, אבל כל מה שהנהיגו כדי להקל על המתגיירים הפך לנורמה, ועכשיו כבר אומרים למתגייר? יש לך משפחה מאמצת? תביא עוד שתיים".

עו"ד גלעד קריב, מנכ"ל התנועה ליהדות מתקדמת: "כמו שרבני צוהר התחילו עם חופות מחויכות, וזה שינה את הנורמות גם ברבנות, כך גם בגיור, קיומה של אלטרנטיבה היא הסיכוי היחיד שיקומו בתי דין נורמליים. שיכירו בכל הזרמים ויפתחו שוק חופשי של דעות ואמונות. בגיורי קטינים, בלי 80 מיליון שקל, למעלה משליש מהתינוקות מגוירים בגיורים קונסרבטיביים ורפורמים. נגיע למצב שרוב התינוקות יגוירו כך. התנועה הרפורמית תחדש ותייסד בתי דין משותפים למספר חוגים. גמרנו לחכות. רבנים מתונים שרוצים להצליח עם רבנות מתחרדת ואנטי ציונית מכלים את זמנם לריק".