​מתוך דבריו של יו"ר הכנסת ח"כ יולי יואל אדלשטיין

יום זה מתקיים מכוח חוק "מעמד ותיקי מלחמת העולם השנייה", הקובע כי המדינה תפעל "להנצחת זכרם וגבורתם של ותיקי מלחמת העולם השנייה, שחרפו נפשם במערכות הקרב נגד הצורר הנאצי ועוזריו".

אנחנו אכן נרגשים לראות אתכם כאן, יקירינו הווטרנים, כמדי שנה. אתם סמל ומופת לגבורה וללחימה יהודית גאה בשורות "הצבא האדום". כולנו מוקירים אתכם ומצדיעים לכם על החלק המשמעותי שלכם,  באותה מערכה היסטורית על דמותה של אירופה ולמעשה - של החברה האנושית.

ליום חשוב זה נודעת משמעות כפולה, הנגזרת מכך שתכניתה של גרמניה הנאצית הייתה משולבת. היא נבעה משתי גחמות של היטלר שנשזרו זו בזו: המלחמה, שנועדה למימוש תאוות האימפריאליזם שלו; ותכניתו השטנית להשמדת היהודים.

התשעה במאי הוא יום חג, בשני ההיבטים הללו: המערכה שהובילה להכרעת המשטר הנאצי, שאיים להתקדם בכיבושיו ובהשלטת הקודים התת-אנושיים שלו; והצלת העם היהודי בעור שיניו, לאחר השמדת ששה מיליון מאחינו.

הניצחון על הנאצים בישר את הניצחון על הרוע... את הרוע המסוים הזה, הנאצי, הצליחה האנושות לבער ולבלום, גם אם באיחור. אבל הרוע מתפרץ גם היום ביתר שאת. משטרים אכזריים ומדכאים רוחשים סביבנו. אסור לנו להשלים עם קיומם של משטרים ושל ארגונים רודניים אלה. אין זו גזירת גורל!

ההיסטוריה, בוודאי הקרובה, איננה רק תיאוריה או עניין אינטלקטואלי; זהו שיעור חשוב עבורנו לכאן ועכשיו. יום זה, בו יושבים אתנו כאלה שזוכרים היטב מה היה כאן לפני ניצחון בעלות הברית ומה עלול היה להיות כאן אלמלא צלח, חייב להיות תמרור אזהרה למאבק בלתי מתפשר בכל גילוי של רוע אנושי באשר הוא.

מתוך דבריה של חברת הכנסת קסניה סבטלובה

תודה לכם, לנו נבחרי הציבור יש חוב ענק. אנחנו אחראים להנציח את הגבורה שלכם... לא נוכל להמשיך להודות אם לא נמשיך להנציח ולהוכיר את הזיכרון ההיסטורי... לצערי התשיעי במאי במדינת ישראל איננו יום חג. בלעדיכם, מדינת ישראל לא הייתה עומדת כאן היום. בספרי ההיסטוריה שלנו, הדברים הללו לא נמצאים... למרות הנציחון הרוע עדין קיים, האנטישמיות עדין קיימת.

אני חוזרת ופונה לשר החינוך, נפתלי בנט שיכנס ועדה שתבדוק ותמליץ כיצד בכל בית ספר ילמדו ויציינו את תולדות מלחמת העולם השנייה וגבורת החיילים היהודיים.

מתוך דבריו של ח"כ דב חנין

גיבורי המלחמה נגד הנאצים שמכבדים אותנו כאן היום בכנסת. תודה שאתם מכבדים אותנו. אני נושא את שמו של דודי לוחם הצבא האדום שנהרג במערכה על בודפסט...

אנחנו מציינים את הניצחון הגדול והחשוב בהיסטוריה, המאבק מול הרוע המוחלט. אני שמח שהיום מבינים שזה יום שצריך לציין אותו באומה כולה. זה לא חגם של הווטרנים אלא חגה של החברה כולה.

התנועה הנאצית  צמחה בגרמניה, לא בקרב חיות טרף , צמחה אצל בני אדם, בארץ תרבות מפוארת. המסר הוא שאין עם שחסין בפני הווירוס הזה. אני אומר את זה בהמון זהירות. אסור להדביק סמל של נאצי לכל דבר. זה מביא לזילות. אסור לעשות זילות. אנחנו חייבים לשים לב לימין הקיצוני המסוכן שעולה באירופה. מכחישי שואה נמצאים בעמדות שלטון במזרח אירופה אסור לעצום את עיניו.

מתוך דבריו של ח"כ אורן חזן

ראיתי היום בני נוער צעירים המסתכלים על האורחים המלאים בעיטורים ובאותות המלחמה . זה ממחיש עד כמה חשובה המשימה שלנו, להכניס לתכנית הלימודים את הגבורה של לוחמי בעלות הברית. קשה לי להסתיר את ההתרגשות, לראות אתכם יושבים, יחד עם חיילינו שממשיכים לעשות הכל כדי שנמשיך לחיות כאן במדינת ישראל.

בקלות נוראית מחקו את "גרמניה הנאצית".  מדברים על "הנאצים ועוזריהם". אותה גרמניה שהותירה כתם על ההיסטוריה, תמיד תישאר, האחריות שלנו היא להזכיר, כדי שזה לא ישוב.

מטרתה של התנועה הנאצית היתה למחוק את זכר העם היהודי... גם היום יש כאלו העושים הכל כדי למחוק את זכרו של העם היהודי.

נעשה הכל כדי לזכור. לא רק היום, אלא לנצח נצחים.

מתוך דבריה של חברת הכנסת טלי פלוסקוב

יש לא מעט אנשים במדינת ישראל שלא יודעים מה אנחנו מציינים היום. מלחמת העולם השנייה נמשכה 2159 ימים, השתתפו 61 מדינות. נהרגו כמעט 70 מיליון חיילים ואזרחים. הקרבות בארבעים מדינות. נהרגו כמעט 27 מיליון אזרחי ברית המועצות...

מהנתונים שאמרתי, אפשר להבין מה גודלה של הטרגדיה שהתרחשה בעולם. המחויבת שלנו היא להגיד לאנשים שיושבים כאן ולאלה שלא הצליחו להגיע. תודה על כך שהענקתם לנו את החיים. תודה שנתתם למדינה זכות קיום בזכותכם אנחנו כאן.

שני דברים צריך לעשות: הראשון, מערכת החינוך צריכה להכניס את המלחמה לספרי ההיסטוריה. והשני לקדם את הצעת חוק לציון רשמי של התשיעי במאי כיום הניצחון.

עודד פורר

אנחנו מציינים ניצחון של כל העולם החופשי, לא רק של מדינת ישראל או מדינות מזרח אירופה, על אותה מפלצת נאצית שהשתוללה בכל העולם.

לצערי עד שהגיעו גלי העלייה במדינת ישראל לא ציינו את יום הניצחון. הווטרנים לימדו אותנו את מדינת ישראל על יום הניצחון. ואני חושב שמדינת ישראל צריכה לחגוג את היום הזה יחד עם כל העולם החופשי.

הגיעה השעה 72 שנים אחרי שהסתיימה המלחמה.  זה לא הביזנס של משרד הקליטה. יום הניצחון צריך להיות יום חג לאומי. עלינו מוטלת החובה להמשיך את הזיכרון ואת המורשת.

הגשנו הצעת חוק, אמנם ועדת השרים לא קבלה החלטה, אבל אני מקווה שבשבוע הבא נצביע על החוק.

ואני מצדיע לכם היום.

השר זאב אלקין

בזכותם המדינה הזו קיימת והעם שלנו והעולם כולו ניצלו מהחיה הנאצית... למדינת ישראל היו תקופות שונות ליחס שונה למלחמת העולם השנייה. היו תקופות שהלוחמים בארץ לא קיבלו את ההליכה כצאן לטבח של יהודי אירופה. אבל התבגרנו. אנחנו  לומדים יותר על סיפורי הגבורה של ניצולי השואה. גם אלו שלא הצליחו להילחם וחיו חיי גבורה ביום יום.

בחרתי ביום הזה לשתף במקצת הסיפורים שמראים את סיפורי הגבורה של היהודים. לחיל האוויר היה משקל דרמטי, הטייסים היו חוד החנית. בין הטייסים בצבאות השונים שלחמו כנגד הנאצים היו לא מעט יהודים שהצטיינו. חלקם נהרגו וחלקם אפילו בין האבות המייסדים של חיל האוויר הישראלי.

לידיה ליטבק, יהודייה אשר גדלה במוסקבה, ובעקשנות הפכה לאחת מטייסות הקרב הראשונות בצבא הסובייטי כולו. היא הייתה הטייסת הראשונה בעולם שהפילה מטוס קרב של האויב . היה לה מנהג, אחרי כל הפלה לצייר חבצלת על המטוס, וכך מספר החבצלות הלך וגדל והיא הפכה לאימת החזית. לצערנו נהרגה בקרב גבורה כנגד שמונה מטוסי אויב בשנת 1943.  וגופתה נמצאה רק בשנת 1971 ורק אז היא קבלה את אות גיבור ברית המועצות. השר המשיך וסיפר על שני טייסים נוספים.

מליאת הכנסת הצביעה בתמיכה של עשרה חברי כנסת וללא מתנגדים על העברת נושא יום הניצחון לדיון בוועדת החינוך.