שבירת המונופול של מכון התקנים- חיסכון של 548 מיליון ₪ בשנה למשק
יו"ר הוועדה, ח"כ אלי כהן:
"צעד חשוב לקידום תחרות, להורדת עלויות במשק ולסיוע לעסקים להתמודד מול הייבוא באינטרנט"
הוועדה המשותפת לוועדת הרפורמות וועדת הכלכלה לדיון בהצעת חוק התקנים, בראשות ח"כ אלי כהן (כולנו), התכנסה היום לדיון נוסף בהצעת החוק, אשר תאפשר לרשות להסמכת מעבדות להסמיך מעבדות נוספות מלבד מכון התקנים לאשר מוצרים מיובאים על פי התקן. כמו כן, על פי ההצעה תוכר גם הסמכתן של מעבדות החברות ב-ILAC וחברותן אושרה על ידי הרשות להסמכת מעבדות.
יו"ר הוועדה, ח"כ אלי כהן אמר בהתייחס להצעת החוק כי "פתיחת מעבדות מוסמכות לצד מכון התקנים היא חיובית וחשובה לקידום תחרות, להורדת עלויות במשק ולסיוע לעסקים להתמודד מול הייבוא באינטרנט. יחד עם זאת, יש לבצע את התהליך באופן מדורג, להבטיח שהליך כתיבת התקנים יהיה מעוגן ומתוקצב ולסכם מנגנון פרישה עם העובדים ככל שיידרש".
בפתח הדיון, הציג ינון אלרועי, משנה ומ"מ מנכ"ל משרד הכלכלה בפני הנוכחים את הפוטנציאל הטמון בייעול ופתיחה לתחרות של הליכי התקינה. בין היתר נמצא כי על פי ניתוח העלויות הישירות של פעילות בדיקות היבוא במכון התקנים, ישנו עודף עלויות המוערך בכ-30% בתעריפי הבדיקה (כ-48 מיליון ₪ בשנה), כאשר הקטנת העלות העודפת תלוית בהתאמת כוח אדם לפעילות הנדרשת, התאמת רמות שכר למקובל במשק לתפקידים מקבילים ושינויים בתהליכי העבודה. באשר לעליות העקיפות נמצא כי על פי הערכה, צמצום משך הבדיקות עשוי להניב חיסכון ממוצע של כ- 3% מסך ערך המוצרים המיובאים: חיסכון צפוי של כ-240 מיליון ש"ח בשנה במחירי היבוא ופוטנציאל חיסכון העשוי להגיע לכ-480 מיליון ש"ח במחיר לצרכן.
עוד על פי הנתונים, סך כל פוטנציאל החיסכון למשק מייעול הליכי התקינה ופתיחתם לתחרות עומד על כ-548 מיליון ש"ח בשנה (חיסכון של 576 מיליון בשנה כתוצאה מהפחתת עלויות עודפות בהפחתת 28 מיליון ₪ בשנה של עלויות לממשלה, לצורך יישום חלופה נבחרת מוערכת) (מצ"ב המצגת המלאה שהוצגה בדיון).
במהלך הדיון הציגו חברי הכנסת מספר סוגיות הנוגעות לחוק המוצע. ח"כ יעקב פרי (יש עתיד) התייחס לסוגיה של ביצוע בדיקות שאינן רווחיות ואמר "בנוסח כתוב שהממונה על התקינה רשאי לחייב את המעבדות לבצע בדיקות שאינן רווחיות, אך ההצעה לא מבטיחה שהנטל הכספי לא ייפול כולו על מכון התקנים. על כן אני מבקש לבחון צורה שבה כן תהיה מחויבות, אם לא לכל הזמן אז לפחות לזמן תחילת החוק ולהוסיף סעיף תקציבי לפיו במקרה הצורך משרד האוצר יממן בדיקות לא רווחיות שמכון התקנים יאלץ לבצע".
ח"כ שולי מועלם (הבית היהודי) הוסיפה "שמנו לנו למטרה לבצע תהליכים שישפרו את רמת החיים של אזרחי המדינה, יורידו את יוקר המחייה ויפתחו חסמים היכן שצריך. עם זאת, חייבת להיות הדרגתיות ביישום החוק. לא נכון לפרוץ את השער הזה בלי תהליכי בקרה בדרך, באופן שבו ניתן יהיה לבחון את הטוב שיצא מהתהליך. שנית, יש לבחון איך אנחנו משאירים את היד על הדופק ומוודאים שמי שמקבל את האפשרות להציע את העבודה החשובה הזאת עומד בסטנדרטים מספקים למען הציבו. לבסוף, יש לוודא שנושא העובדים ייכלל בתהליך כבר בשלב הראשון ולא לחכות לאחר כך או להשאיר אותו מעורפל. אותם עובדים הם חלק בלתי נפרד מאותו ציבור מעמו אנחנו מבקשים להיטיב".
יו"ר מכון התקנים, אורי דורי אמר בדיון כי "היום משרד הכלכלה משתמש במכון התקנים כזרוע הארוכה שלו. המכון מבצע כל מיני דברים לבקשת המשרד ומממן אותם מתוך הבדיקות. ברגע שלא יהיו בדיקות בסכומים האלה המכון לא יוכל להמשיך ולבצע את אותם דברים". עוד הוסיף דורי כי "אין ספק שהמכון צריך להשתפר, לא יתכן שבדיקה תערוך 3 חודשים, אבל כבר היום הרוב לוקחות מספר שבועות ואני חושב שצריך להגיע לשבוע. עם עבודה נכונה של משרד הכלכלה מול מכון התקנים, שישמח לשתף פעולה, ניתן להביא לתוצאות האלה. מכון התקנים עובד היום עם כ-5,000 מעבדות ברחבי העולם ומאפשר לבצע גם בהן בדיקות, זה משהו שנבנה במשך שנים. סגירה וחיסול של חלק מהמכון יביאו לכך שזה יעלם. זה יעשה נזק אדיר לכלכלת ישראל ואסור שזה יקרה".
יו"ר ועד העובדים במכון התקנים, סמי שמואל שלום, פנה לחברי הוועדה ואמר "לא יכול להיות שלאורך התהליך לא תשבו עם העובדים בנוגע להשלכות של המהלך הזה, אנחנו רוצים לדעת מה יהיה עתידם של העובדים, מה יקרה הפנסיות שלהם, חוששים שיקרה מה שקורה היום בדואר וברשות השידור. אל תשלחו את העובדים בבושה. תנו להם להתייעל ולקבל את מה שמגיע להם. אני מבין שיש פה עסקים פרטיים שרואים את הרווח הכלכלי, אבל אסור שזה יגיע על חשבון העובדים". מנכ"ל אגף הכלכלה בהסתדרות, שי בירן, הוסיף כי "התחושה שלו לגבי ההליך היא רעה מאוד. הובטח לנו שיהיה תיאום אתנו ברמת הנוסח, לא רק שלא היה כזה ברמה הטכנית אלא שהנוסח גם לא כלל עניינים שמתאימים לפי הצעתנו להיכנס להצעת החוק, כמו נושא ההדרגתיות שהוא הדרך האחראית לבצע את הרפורמה וגם להתמודד עם ההשלכות על העובדים".
בתגובה לדברים אמר ח"כ רועי פולקמן, יו"ר סיעת כולנו ויוזם החוק "פונים אליי עשרות ומאות יבואנים ואומרים שברגע שהם מעלים ביקורת או אומרים חצי מילה לא נכונה למישהו מהמכון, הם מחוקים. הם מפחדים לבוא לכאן שמא יפגעו בהם וזה בלבד מעיד על הצד הרע של המונופול. מעבר לכך ישנו רובד גלוי ורובד נסתר לדיון. ברובד הגלוי, הוא הרובד המקצועי, נעשתה עבודה מעמיקה שכללה פגישות רבות עם לשכות המסחר, התאחדות התעשיינים, הממונה על התקינה, ההסתדרות וגם עם איש התאחדות התעשיינים גרישא דויטש, שהיה עד לפני זמן מועט הממונה על התקינה במשך עשרות שנים. מלבד נושא ההדרגתיות שבנוגע אליו טרם הגענו להסכמה ולכן לא נכלל בנוסח, כל ההערות נלקחו בחשבון. ברובד הנסתר- בשם השמירה על המונופול אתם (ההסתדרות) פוגעים בעובדים הטובים שיש במכון ומונעים תחרות שתגרום להתייעלות ומקצועיות. אם נלך יחד, מכון התקנים, ההסתדרות, התעשיינים – יהיה טוב. אם מטרת ההסתדרות היא לשמר את כוחם של מונופולים ממשלתיים על חשבון הציבור הישראלי – אנחנו בבעיה. ברובד מקצועי – עד חצי המלכות. אך אם מדובר ברובד הנסתר – אז כנראה שיהיה לנו פה מאבק ציבורי!
ח"כ איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני) ציינה כי "יש אנשים מוכשרים ומיומנים במקומות האלה וזה מה שהם יודעים לעשות. חלק מהעבודה שלהם זה לעבוד מול אנשים ולזכור את הרקורד, גם בלי מחשב. אז גם אם היו מקרים מעולם, בואו לא נטיל דופי בעובדים ככלל. בכל מקרה נהיה חייבים לבצע את הרפורמה ולהסתכל קדימה יחד עם העובדים, כשחובת ההוכחה תהיה גם עליהם ועל ועד העובדים".
שמעון הניג, בעלים של חברה לייצור ויבוא צעצועים ובובות תיאטרון, אמר בהתייחס להצעת החוק: "הישראלים הם מצרכני הקנייה באינטרנט הגדולים בעולם, וזה יוצר תחרות אדירה שכמעט בלתי אפשרי לעמוד בה עם הרגולציה הנוכחית. אני פיטרתי 24 עובדים בשנים האחרונות. כדי שנוכל להגיע למחירי AMAZON ו- EBAY חייבים להפחית את הרגולציה. התהליך היום לקבלת היתר מכירה הוא ארוך ומייגע, אל מול תהליכים מקבילים בעולם שהם קצרים ויעילים בהרבה. אפשר לעשות גם כאן תהליך שיעזור לעסקים הקטנים ולצרכנים. אין סיבה שאותם מוצרים לא ימכרו בישראל במחירים הוגנים".
לצפייה בדיון המלא
