​
אושר סופית: הסדרת הפיקוח האלקטרוני על אסירים

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק פיקוח אלקטרוני על עצור ועל אסיר משוחרר על-תנאי (תיקוני חקיקה), התשע"ה-2014.

"פיקוח אלקטרוני" משמעו התקנת אמצעים אלקטרוניים שמטרתם לעקוב באופן רציף אחר הימצאותו של מפוקח במקום הפיקוח. מוצע להסדיר הן את מעמדו המשפטי של הפיקוח האלקטרוני והן את המנגנון ליישומו, ובכלל זה, את הבניית שיקול הדעת השיפוטי באשר למעצר נאשמים בפיקוח אלקטרוני או לשחרור על תנאי של אסירים בפיקוח אלקטרוני; תנאי תכנית הפיקוח האלקטרוני; סמכויות גורמי השב"ס לצורך ניהול תכנית הפיקוח האלקטרוני; הסדרת המנגנון להפסקת תכנית הפיקוח לגבי מפוקח שהפר את תנאיו ועוד.

בקריאה שנייה תמכו 14 ללא מתנגדים

בקריאה שלישית תמכו 13 ללא מתנגדים

 

אושר סופית: פיקוח על שירותים פיננסיים

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה), התשע"ה-2014.

בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) עיקר התיקון הוא החלפת סעיף 40 שעניינו הנהגת תכנית ביטוח או שינוי בה; מוצע שמבטח יודיע למפקח על הביטוח 30 ימי עבודה לפני שבכוונתו להנהיג תכנית ביטוח או שינוי בה. המפקח יהיה רשאי להתנגד להנהגת תכנית הביטוח או שינוי בה. כן הוסמך המפקח לקבוע הוראות שונות לגבי ענפי ביטוח מסוימים, תכניות ביטוח מסוימות או שינויים מסוימים. בנוסף, המפקח יהיה רשאי להורות למבטח להפסיק להנהיג תכנית ביטוח או שינוי בתכנית לאחר ששקל את הפגיעה האפשרית במבטח. כן הוסמך המפקח להורות כאמור גם לגבי פוליסות שהוצאו לפי תכנית ביטוח מטעמים מיוחדים שירשמו לאחר שמצא שתכנית ביטוח או תנאי בה מקפח או גורם לפגיעה משמעותית או ממשית בעניינם של המבוטחים; הוראת המפקח תהיה רק ביחס לפעולות שיבוצעו לאחר מתן הוראתו. בתיקון לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) מוצעים תיקונים שונים, בהם הוראות לעניין הוראות בתקנון קופת גמל הסותרת הוראה לפי החוק האמור או הוראת כל דין אחר; כן מוצע לקבוע שבתקנון קופת הגמל ייקבעו גם ביטוחים חיצוניים לקופת הגמל.

בדברי ההסבר להצעה נכתב: במשך השנים התפתחו שוק הביטוח ושוק הגמל בישראל וחלה עלייה בכמות המשאבים, הידע והניסיון שבידי מבטחים ובידי חברות מנהלות של קופות גמל, התפתחות זו מצריכה התאמה של אופן הפיקוח על הגופים המוסדיים למבנה השוק המודרני גישת פיקוח מתאימה יותר היא כזו שתאפשר לגופים מוסדיים מרחב פעולה לפיתוח תכניות ביטוח ולשינוי של תקנוני קופת גמל או להעברת ניהול של קופות גמל, לפי העניין, וזאת לאור עקרונות, קווים מנחים, הוראות ותנאים שאותם יכתיב הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, שהוא גם המפקח על הביטוח גישה זו תאפשר לגופים המוסדיים, במקרים המתאימים, לפעול לאחר מתן הודעה לממונה כאמור בלא צורך בקבלת אישורו מראש, ובכך תאפשר התפתחות מהירה של שוק הביטוח ושל שוק הגמל, כך שיתאימו לצרכים המשתנים של המבוטחים ושל העמיתים ולהתפתחויות עתידיות בשווקים, וכן תגדיל את מידת האחריות של הגופים המוסדיים.

בקריאה שנייה תמכו 11 ללא מתנגדים.

בקריאה שלישית תמכו 12 ללא מתנגדים.

 

אושר סופית: דחייה בשנה לחובת התאגוד ברשויות המקומיות

 

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון – דחיית חובת התאגוד ברשויות המקומיות שאין להן תאגיד), התשע"ה-2014 של חברת הכנסת מירי רגב.

מוצע לדחות בשנה את המועדים הקבועים בחוק, המחייבים רשות מקומית להקים תאגיד מים וביוב או להעביר את שירותי המים והביוב שלה לידי תאגיד אזורי, הכולל מספר תאגידי מים וביוב.

ח"כ רגב: כדי לא לכפות על ראשי ערים תאגוד מים אנחנו מביאים את ההארכה הזו בשנה נוספת. חברי כנסת רבים מבינים שתאגידי המים הם בעצם פרה חולבת וחבל ששר האוצר שדיבר על יוקר המחייה לא עוזר כדי לבטל את תאגידי המים.

בקריאה שנייה תמכו 13 ללא מתנגדים.

בקריאה שלישית תמכו 13 ללא מתנגדים.

 

 

אושר סופית: חובה על זוג לפנות ליישוב סכסוכים בטרם הגשת כתב תביעה

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה-2014 (קריאה שניה וקריאה שלישית)

מוצע לקבוע כי בתובענה בסכסוך משפחתי תהיה חובה על הצדדים לפתוח את ההליך בדרך של בקשה ליישוב סכסוך ולא בהגשת כתב תביעה מפורט. לאחר הגשת הבקשה יוזמנו הצדדים לפגישת מידע, היכרות ותיאום ביחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית אליה הוגשה הבקשה (להלן – פגישת מהו"ת) במסגרתה ייערך על ידי גורם מקצועי מהתחום הטיפולי אבחון ראשוני של הסכסוך המשפחתי ובדיקה של רצונותיהם וצורכיהם של הצדדים. כן יינתנו להם מידע והכוונה על הדרכים האפשריות העשויות לסייע להם ליישב את הסכסוך ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום ולהתמודד עם השפעותיו לרבות באמצעות ייעוץ, גישור, טיפול משפחתי או זוגי ועוד. רק לאחר שנעשה ניסיון ליישוב הסכסוך בדרכי שלום בפגישת מהו"ת ולעתים גם בפגישת גישור, להביא את הצדדים להסכמה או להמשיך בתהליך שמגמתו ליישב את הסכסוך בהסכמה והצדדים או מי מהם הביעו את רצונם לקיים התדיינות משפטית, הם יוכלו להגיש כתבי תביעה ולנהל הליכים משפטיים לפי הוראות סדרי הדין החלות על כל אחת מהערכאות השיפוטיות.

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "המאפיין את הסכסוך המשפטי בנושאים של הסכסוך המשפחתי הוא העובדה שקדם לו סכסוך אישי ורגשי אשר משפיע באופן ממשי על ההליך המשפטי ומושפע ממנו. כמו כן, הצדדים לסכסוך יצטרכו להמשיך ולקיים מערכת קשרים ביניהם גם לאחר סיום ההליך המשפטי, אם כבני משפחה הגרים יחד, ואם, במקרה של גירושין, כשותפים לגידולם ולדאגה לרווחתם הפיזית והנפשית של ילדי המשפחה.

קיומה של התדיינות משפטית בסכסוך משפחתי, הכוללת הגשת כתבי תביעה שבהם מטיחים הצדדים האשמות זה כנגד זה, הבאת עדים, חקירות פרטיות, וקיום חקירות וחקירות נגדיות בין כותלי הערכאות השיפוטיות, יוצרת מחסומים ומכשולים חדשים בקשרי המשפחה, מקצינה את עמדות הצדדים ובכך מקשה על האפשרות ליישובו של הסכסוך האישי-רגשי.

בקריאה שנייה תמכו בהצעה 9 ללא מתנגדים.

בקריאה שלישית תמכו בהצעה 9 ללא מתנגדים.