ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו): "אין מצב שמדינה תומכת ומתקצבת מרצים שקוראים להחרים את מדינת ישראל"

פרופ' צבי ציגלר, ראש הפורום הבין אוניברסיטאי למאבק בחרם האקדמי: "פעולה נגד מרצים שקוראים לחרם – שכרה יצא בהפסדה".

ח"כ יוסוף ג'בארין (הרשימה המשותפת): "די עם סתימת הפיות. מדובר במחאה לא אלימה שהצליחה בדרום אפריקה ולגיטימית גם כאן"

דיון סוער בוועדת החינוך של הכנסת בנושא פוליטיזציה אקדמית ותמיכתם של אנשי סגל אקדמיים בחרם על ישראל. הדיון התקיים ביוזמת ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו). ח"כ פורר: "אין מצב שמדינה תומכת ומתקצבת מרצים שקוראים להחרים את מדינת ישראל. תנועת החרם היא תנועה אנטישמית פר אקסלנס ושלא יסתתרו מאחורי חופש הביטוי" ח"כ פורר הודיע כי בכוונתו להציע תיקון לחקיקה למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם. לפי החוק, ניתן יהיה למנוע מימון ממוסד מתוקצב בגובה שכרו של המרצה הקורא לחרם. כיום, אמר ח"כ פורר, ניתן לתבוע את מי שקורא לחרם בגין עוולה אזרחית בהתאם לפקודת הנזיקין.

פרופ' צבי ציגלר, ראש הפורום הבין אוניברסיטאי למאבק בחרם האקדמי הסביר כי חרם אקדמי הוא סכנה אסטרטגית והפורום הבין אוניברסיטאי עושה רבות במאבק נגדו. לדבריו,  "מספר המרצים שתומכים בחרם האקדמי על מדינת ישראל הוא כל כך קטן ושולי, מזיק אך שולי, אבל לא שווה להתעסק איתם. הנזקים שהם גורמים הם הרבה פחות רציניים מאשר הנזקים שיגרמו לשמה של ישראל כמדינה נאורה ומתקדמת אם נאבק בהם. פעולה נגד אנשים שקוראים לחרם – שכרה יצא בהפסדה".

על כך העיר ח"כ גמאל זחאלקה (הרשימה המשותפת)כ "איןכך, אין בעיה. "אם תרצו" ממציאים בעיות".

היועמ"ש של המועצה להשכלה גבוהה, עו"ד נדב שמיר אמר לוועדה כי "קשה להפריז בחומרה של מרצים שקוראים לחרם אקדמי בישראל". המל"ג, לדבריו, קראה לתת את הדעת לנושא זה כבר בשנת 2010 ולגבש דרכי פעילות נגד המרצים, אך מאידך, חשוב מאוד שמערכת ההשכלה הגבוהה לא תהיה תלויה בשלטון,  ולכן לדבריו "המוסדות להשכלה גבוהה הם אוטונומיים והמל"ג לא מנהלת אותם".

נציג ועד ראשי המכללות, ד"ר צחי מילגרום התייחס לדברי עו"ד שמיר ואמר: "נחמד מצד המל"ג שהוא מגלגל את האחריות עלינו.  כולנו חושבים שחרם מכל צורה הוא כלי של שנאה ברוטלי שמנוגד לדעתנו לערכי האקדמיה".

מתן פלג, מנכ"ל תנועת "אם תרצו" אמר לוועדה כי "אכן מדובר במיעוט זניח שגדל וגדל, אך הוא חזק וקולני. התופעה חייבת להבלם לשם שמירה על עתיד האקדמיה הישראלית". 

חברי הכנסת מימין ומשאל הביעו דעתם על הנושא:

ח"כ שולי מועלם (הבית היהודי): "כמה אפשר לדבר סרה במדינת ישראל ולעטוף במילות של חופש ביטוי? האם יכול להיות שחברי הכנסת הערבים עושים את אותו דבר שעושים פרופסורים במדינת ישראל – מקבלים כסף  וקוראים להחרים את מדינת ישראל. אני שואלת את עצמי מי למד ממי?".

ח"כ יואל חסון (המחנה הציוני):  אני תומך בפתרון של שתי מדינות, אך החרם האקדמאי פוגע בסיכוי של חיים משותפים

ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי): "אני סבור שגם לישיבה הזאת המל"ג וור"ה הגיעו ללא תשובות. יש צורך ששר החינוך יו"ר המלג, יקיים דיון בתופעה הפסולה הזאת. שיהיה חופש אקדמאי מכבד ולא מסית".

פרופ' יוסי יונה (המחנה הציוני): "אני מתנגד להחרמות ולBDS.  חוסנה של דמוקרטיה היא ביכולת שלה להכיל דברי ביקורת. הניסיונות שנעים כאן הם להצר את החופש האקדמי.  אם תהיה יוזמה להגביל את החרם האקדמי , הנזק יהיה גדול פי עשרת מונים".

ח"כ נחמן שי (המחנה הציוני): הדיון הזה לא בין יהודים וערבים או בעד או נגד BDS כי רובנו המכריע נגד הBDS. צריך לבדוק מי עובר ל החוק ומי לא".

ח"כ מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני): "צריך להילחם ב BDS תוך שמירה על ערכי הדמוקרטיה. יש במדינת ישראל כ10000 אנשי סגל מתוכם בין 3 ל-10 מרצים שתומכים בחרם ואני מגנה וסולד ממעשיהם". 

ח"כ יוסוף ג'בארין (הרשימה המשותפת): "יש לנו פה דוגמא של אקדמיה חופשית תחת התקפה. באקדמיה אומרים שיודעים להתמודד עם המצב ולכן אם יש מישהו שעושה פוליטיזציה באקדמיה זה אתם ב"אם תרצו" עם הדוח החובבני שלהם. נמאס כבר עם השיטה הזאת של סתימת פיות והגבלת כל ערך דמוקרטי במדינה. תניחו לנו. לגופו של הבידיאס - זאת מחאה לא אלימה שהצליחה בדרום אפריקה וזה לגיטימי לפעול כך גם כאן".

מ"מ יו"ר הוועדה ח"כ מירב בן ארי, (שהחליפה את ח"כ יעקב מרגי מש"ס שנעדר יחד עם תנועתו מהכנסת במחאה על דברי רמי סדן) ביקשה לסיים את הדיון הטעון בשל תחילת הדיונים במליאת הכנס, והודיעה כי יקבע דיון נוסף בהשתתפות שר החינוך שהוא גם יו"ר המל"ג. ד"ר יעל ברדא מרצה מהאוניברסיטה העברית קראה לעבר הח"כים: "אין לאף אחד כאן בעלות על הפטריוטיות ולכן אתם צריכים לשמוע גם אותנו. " אם תרצו מסיתים ומסלפים". מנגד קראה סטודנטית: "קשה להיות סטודנט ימני באקדמיה. סותמים לנו את הפה ומורידים לנו את הראש".