כניסה
ד' בתשרי תש"פ
3 באוקטובר 2019
הכנסת ה-21, מושב ראשון, פגרת בחירות
Skip Navigation Linksעמוד הבית חדשות הודעות הכנסת אושר בטרומית: בתי הדין הדתיים יוסמכו לדון בעניינים אזרחיים בהסכמת הצדדים
the knesset

הודעות הכנסת

 
לרשימת ההודעות
  הדפס


אושר בטרומית: בתי הדין הדתיים יוסמכו לדון בעניינים אזרחיים בהסכמת הצדדים

8 בפברואר 2017, י"ב בשבט תשע"ז, בשעה 13:50

מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשע"ה-2015 של חברי הכנסת משה גפני ואורי מקלב.

לפי הדין הקיים, בתי הדין הדתיים הפועלים מכוח חקיקה ראשית, אינם מוסמכים לדון בבוררות בהסכמה, מאחר והחוק אינו קובע זאת במפורש. מוצע להסמיך בתי דין דתיים לדון בבוררות בעניינים אזרחיים, ובלבד שהצדדים הגישו את הסכמתם לכך בכתב. בית הדין יהיו רשאים לדון לפי הדין הדתי ויחולו עליהם הוראות חוק הבוררות.

בדברי ההסבר נכתב: "מוצע, כי בתי הדין הדתיים בישראל הפועלים מכוח חוק ראשי שיוחד עבורם ושדייניהם מתמנים על פי חוק, יוסמכו במפורש לדון בבוררות בהסכמה. אין זה מן הנמנע להחיל את החוק גם על בתי הדין של העדות הנוצריות המוכרות בישראל לפי חוק, אך נראה לכאורה כי גם ללא הסדר מפורש בחוק הם מוסמכים לדון כבוררים, מאחר ואין חוק המסדיר את ייסודם ומינוי דייניהם. 

אופן הפניה אל בית הדין הדתי, כפי שמוצע להסדירו בהצעת חוק זו, מבטיח כי בית הדין הדתי ידון רק בסכסוך אשר כל הצדדים הנוגעים בדבר מסכימים במפורש, בכתב, לדיון בפני בית הדין. הצעת החוק לא נועדה ל"כפיה דתית". ההצעה אינה מסמיכה את בתי הדין הדתיים לתת עיצום דתי, כמו "כתב סירוב" או חרם דתי נגד צד נוגע בדבר שאינו מסכים להתדיין בפני בית הדין. מצד שני, הדין הדתי – לפחות דין תורה – מצריך כי בעל-דין ימצה את האפשרות להתדיין על פי הדין הדתי בטרם פנייתו אל ערכאות אזרחיות, ולשם כך יינתן לו "היתר בית דין". מן הראוי לכבד בעלי דין דתיים המקפידים לקבל "היתר בית דין" כאמור בטרם פניה מצדם לערכאות אזרחיות, ולהסדיר עבורם את האפשרות לקבל היתר זה מבית הדין, ובלבד שלא יכלול עיצום דתי."

 

ח"כ משה גפני: "היום כשיש שני בעלי דין שיש להם דיון ממוני והם רוצים את הפסיקה על פי דין תורה בבית הדין, באה המדינה ואומרת להם לא. בא בית המשפט בעקבות עתירה בעניין ואמר שאין בעיה לדון בבית הדין הרבני אבל צריך הסמכה של הכנסת אחרת אי אפשר.

אנחנו מדינה יהודית ודמוקרטית, למה למנוע משני אנשים שאין בניהם קשר מלבד סכסוך ממוני, שרוצים את הפסיקה הממונית בבית הדין הרבני, למה הכנסת עד היום לא אפשרה להם את זה? החוק הזה לא חל על בעל ואישה, על עובד ומעביד. אני לא רוצה שהכנסת תהיה דיקטטורית שלא מאפשרת לאזרחים שלה בגלל השקפת עולם דתית את הדבר הזה. ההצעה הזו לא מושלמת ואנחנו נדון בזה בוועדה. אין בחוק הזה אף סממן של כפייה."

 

ח"כ אלעזר שטרן התנגד: "אתם חושבים שאנחנו מפגרים? מדברים איתנו על גישה חופשית ופלורליזם שיפוטי, תנו לזוג שהולך להתגרש גישה חופשית. למה רק לכם מגיעה גישה חופשית?  תיתנו את אותה זכות לבחור את בית הדין גם לבעל ואישה שרוצים להתגרש ולא רוצים את בית הדין הרבני. אם ילחצו אישה ללכת לבית הדין הרבני היא תוכל לעמוד בזה?"

 

48 תמכו 26 התנגדו וההצעה תועבר לוועדת חוקה.

שתף ב- שתף בפייסבוק שתף ב- שתף בטוויטר
 
  הקודם   |   הבא
 
 
שידורים
היום בכנסת
השבוע בכנסת

2019, כל הזכויות שמורות למדינת ישראל - הכנסת או לצדדים שלישיים, כמפורט בקישור