​מליאת הכנסת דחתה בקריאה טרומית את הצעת חוק אמנת הפליט להסדרת מעמד מבקשי מקלט ופליטים בישראל, התשע"ג-2013, של ח"כ  ניצן הורוביץ (מרצ) וקבוצת ח"כים

 

מוצע לקבוע כי לאמנת הפליט יהיה תוקף של חוק והיא תחול על אף האמור בכל דין. עיגונה של האמנה בחקיקה הפנימית של מדינת ישראל תאפשר למבקשי מקלט ולפליטים הנמצאים בה לתבוע את זכויותיהם מכוחה.

 

בדיון אמר ח"כ הורוביץ כי "אנחנו יותר מכל מדינה אחרת אחראים לכך שיש אמנת פליטים. ...העובדה שהמדינה לא שילבה בחקיקה את אמנת הפליטים שהממשלה כבר אשררה לפני 60 שנה – היא תעודת עניות למדינת ישראל". עוד אמר כי הממשלה דוחפת עשרות אלפי אנשים למעמד עברייני. הוא הדגיש כי תושבי דרום ת"א סובלים מהיעדר הסדרת מעמדם של המסתננים.

 

סגנית שר הפנים, פאינה קירשנבאום אמרה כי עובדים זרים מגיעים לארץ בהסכם בילטרלי מסודר. לעומת זאת, ח"כ הורוביץ מציע לאזרח אותם. לגבי הצעת החוק אמרה כי היא בעייתית כי היא מבקשת לגבור על כל הוראת חוק ועלול לגבור על חוק האזרחות. ממשלת ישראל מחויבת לאמנה אך עמדתה היא לא לשלב את האמנה בחקיקה הראשית.

 

ח"כ הורוביץ הקריא בתגובה סדרת פסוקים מן התורה המחייבת כבוד לגר. עוד אמר כי אברהם אבינו אמר "גר ותושב אנוכי עמכם" ומשה זכר את גרותו בשמו של בנו גרשום. הוא הדגיש כי מורשתו של עם ישראל היא הדאגה לגר. ""בעיניי היהדות היא מורשת חשובה", אמר ח"כ הורוביץ. הוא האשים את הממשלה כי הם "סוחרי אדם" וכי התנהגות זו לא תיסלח להם.

 

בדברי ההסבר להצעה, נכתב כי היא "נועדה לתקן מחדל רב שנים, שבמסגרתו נמנעה מדינת ישראל מלעגן בחקיקתה את הוראות האמנה הבינלאומית משנת 1951 בדבר מעמדם של פליטים.

ישראל, יחד עם ארגונים יהודים רבים, היתה בין המדינות שניסחו את אמנת הפליטים, אמנה שנגזרה באופן ישיר מלקחי השואה וממצוקתם של הפליטים היהודיים אשר ניסו להימלט מאירופה בתקופת המלחמה ומצאו עצמם מול דלתות נעולות. מדינת ישראל היתה גם בין המדינות הראשונות שחתמו ואשררו את האמנה (בהמשך אשררה מדינת ישראל גם את הפרוטוקול לאמנה משנת 1967).

למרות כל אלה, לא עיגנה מדינת ישראל את האמנה בחקיקתה הפנימית, בניגוד לאמור בסעיף 36 באמנה. מחדל זה הביא לכך שלמעלה מחמישים שנה לאחר הצטרפותה לאמנת הפליטים, אין בישראל דין המסדיר את זכויותיהם של פליטים ומבקשי מקלט.

העמימות החקיקתית הפכה כר נרחב להפרת זכויותיהם של פליטים ומבקשי מקלט, ובין היתר למאסר ארוך טווח של פליטים או לגירוש מבקשי מקלט פוטנציאליים אל גבולה של המדינה בסמוך לזמן הגעתם, בלי לערוך הליכים כלשהם כדי לברר האם מדובר במבקשי מקלט שהגירוש עלול להעמידם בסכנת חיים.

עיגון האמנה בחקיקה יהווה גם מנוף להקצאת המשאבים התקציביים והמנהליים הדרושים ליישומה של האמנה. יצוין, כי הוראות האמנה מהוות את המינימום אותו התחייבה מדינת ישראל ממילא לקיים לגבי פליטים ומבקשי מקלט, והצעה זו אינה כרוכה בחובות נוספות מעבר לאלה המנויות באמנה.

הצעת חוק זו נועדה למקד את הדיון בסוגיה האמיתית העומדת כיום לפתחה של מדינת ישראל והיא האופן בו יתקבלו בה פליטים ומבקשי מקלט".

 

26 ח"כים תמכו בהצעה, בהצבעה שמית ו-59 התנגדו לה.