​ח"כ נחמן שי, מיוזמי החוק: "כנראה שמעדיפים להיות בנות יענה. אולי כדאי לקבוע את בת היענה בלוגו הכנסת"

 

מליאת הכנסת דחתה בקריאה טרומית את הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – הגבלת תוקפם של צווי איסור פרסום), התשע"ג-2013, של הח"כים נחמן שי ומרב מיכאלי (העבודה).

 

הצעת החוק שנדחתה נועדה לקבוע כי צו איסור פרסום, אשר ניתן מטעמים של פגיעה בחקירה או גרימת נזק לחשוד, יינתן לתקופה שאינה עולה על שבוע ימים, כאשר ניתן יהיה להאריך את תוקפו של הצו לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שבוע ימים. עוד הוצע שכאשר ניתן צו איסור פרסום מטעמים של פגיעה בפרטיות או בשל חשש לפגיעה בחקירה או בשל גרימת נזק לחשוד, יתקיים דיון במעמד הצדדים בתוך שבוע ימים מיום מתן הצו. לדיון זה יזומן נציג מועצת העיתונות וכן נציגים של גופים ציבוריים אחרים שיאושרו לכך ע"י שר המשפטים, אשר יהיו רשאים לבקש את ביטולו של צו איסור הפרסום. בנוסף, הוצע כי במקרה שבו אסר ביהמ"ש פרסום, אולם שם החשוד או פרט אחר מפרטי האישום פורסמו בתקשורת זרה, יקיים בית המשפט דיון במעמד הצדדים לא יאוחר מ-24 שעות ממועד הפרסום בתקשורת הזרה.

 

ח"כ שי, יוזם החוק, ציין היום בדיון את האבסורד שלפיו תושבי מדינת ישראל מנועים ממידע שמתרוצץ באינטרנט הבין-לאומי ולכן יש להגביל את תוקפם של צווי איסור פרסום. השר, ח"כ אורי אורבך השיב כי הממשלה מבקשת עדיין לבחון את הנוהל הקיים ולכן מתנגדת כעת להצעת החוק ח"כ נחמן שי אמר כי הנוהל כבר נבחן שנתיים – פרק זמן שבהחלט מספיק לבחינתו. "כנראה שמעדיפים להיות בנות יענה. אולי כדאי לקבוע את בת היענה בלוגו הכנסת".

 

בדברי ההסבר להצעה, נכתב כי "בתי המשפט עושים שימוש רחב בסמכותם לאסור פרסום בפרשיות שונות, חלקן בעלות חשיבות ציבורית גבוהה. בדרך כלל צווי איסור הפרסום ניתנים לבקשת המשטרה וגופי הביטחון האחרים, אשר מצדיקים את הבקשה בטעמים שעניינם חשש לפגיעה בחקירה או חשש לפגיעה בביטחון המדינה.

צווי איסור הפרסום פוגעים בחופש המידע ובזכות הציבור לדעת, שהיא זכות יסוד של אזרחים במדינה דמוקרטית, בפרט כאשר הדבר נוגע לפעילותם של גופים שלטוניים.

שימוש נרחב מדי וללא ביקורת ציבורית ראויה בכלי זה עשוי לפגוע קשות בזכויות האדם במדינת ישראל, שכן הוא עשוי לאפשר באופן גורף מעצר וחקירה של חשודים (שהינם בבחינת חפים מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתם) במחשכים, והרחק מהעין הציבורית.

יתר על כן, לא אחת קורה שהמידע אשר נאסר לפרסום על ידי בית המשפט, מופיע לפרטי פרטים באתרי אינטרנט ובגופי תקשורת זרה כך שממילא אין עוד כל טעם בקיומו של הצו או שניתן לצמצם את היקפו, אולם הצו בכל זאת נשאר על כנו. 

בנוסף יש לציין כי בדיון בבקשה לאסור פרסום נוכחים בדרך הכלל התביעה והחשוד או הנאשם אשר מייצגים כל אחד את האינטרס שלו, אולם האינטרס הציבורי של זכות הציבור לדעת וחופש המידע אינו מיוצג בבית המשפט. 

הצעת החוק בכללותה נועדה להבטיח כי פרשיות שיש להן חשיבות ציבורית לא יתנהלו במחשכים אלא תהיה בקרה ציבורית על ההליך, ויישמרו האינטרסים החשובים של זכות הציבור לדעת וחופש המידע.

יצוין כי אין בהצעת חוק זו כדי לפגוע במצב הקיים לגבי הטלת איסור פרסום על עניינים הקשורים בקטינים ועל עניינים המתנהלים בדלתיים סגורות".

 

29 ח"כים תמכו בהצעה ו- 48 התנגדו לה.