​כך קורא יו"ר הועדה לביקורת המדינה אמנון כהן, הדורש משב"ס לשתף משפחות אסירים שנפטרו – בדו"חות סיבת המוות. מומחה לרפואת כבד: יש לבדוק בדחיפות מחלות מדבקות אצל האסירים

 

"יש לתגמל רופאים שיצטרפו לשרות בתי הסוהר – כמו לרופאים העוברים לפריפריה", כך קורא היום (רביעי) יו"ר הועדה לביקורת המדינה אמנון כהן, הדורש גם משב"ס לשתף משפחות אסירים שנפטרו – בדו"חות סיבת המוות. כיום השב"ס משתף אותם רק בעקרונות הדו"ח. ח"כ כהן הדגיש כי איכות הטיפול הרפואי לאסירים חייבת לעורר דיון ציבורי, וקרא להשקיע בשיקום ובחינוך אסירים, בשיתוף משרד הרווחה. כהן אף פנה למבקר המדינה לשקול פתיחת חקירה בנושא, והמבקר, השופט (בדימוס) יוסף שפירא, השיב כי משרדו כבר החל לדון בעניין.

 

נציב שרות בתי הסוהר, רב-גונדר אהרון פרנקו, ציין כי "השרות מקבל כל ביקורת כי אין לנו מה להסתיר. אנו מוציאים מדי שנה 19 מיליון ₪ לרפואת אסירים, אך אני פתוח  לביקורת ומזמין את משרד הבריאות לבקר כל פעילות. לרופאים שלנו יש מקצועיות רבה ועצמאות מלאה, והחלטתם גוברת על החלטת מפקד". פרנקו הוסיף כי בשב"ס חסרים רופאים, כמו בכל הארץ, וקרא לרופאים נוספים להצטרף לשרות.

 

גונדר מישנה עופרה קלינגר, ראש אגף האסיר סיפרה כי בשב"ס מוחזקים היום 22 אלף אסירים ב 33 מתקנים, כשמדי שנה נקלטים בבתי הסוהר כ 17 אלף אסירים ועצירים, שכל עלות האשפוז, התרופות והטיפול הן בתקציב שב"ס, והם אינם משתתפים בו. תקציב מחלקת רפואה לשנת 2013 היה 58 מיליון ₪. קלינגר הודתה כי "היו מקרים שנכשלנו בהעברת פרטי דו"ח חקירת המוות למשפחות. הם אינם יכולים לקבל את הדו"ח אלא את פרטיו בלבד". לדבריה, אצל אסירים ניכרים יותר מחלות מאנשים חופשיים, כי רבים מהם מכורים לסמים ואלכוהול, כ 4000 מוגדרים חולים כרוניים, וחלק מהם מקבל בבית הסוהר טיפול רפואי לראשונה בחייהם. היא הוסיפה כי רופאים-מומחים מבתי חולים מגיעים לכלא ומבצעים בדיקות באסירים הנדרשים לכך.

 

תת-גונדר אהוד הלוי, היועץ המשפטי של שב"ס ציין כי בגלל חשש מתביעות על רשלנות, הדו"ח המלא אינו נמסר למשפחה או לארגונים. "את המסקנות הפנימיות אנו משאירים לעצמנו, ולמרות זאת אנו נתבעים כל העת", אמר.

 

הפרופ' ריפעת ספדי, מנהל היחידה למחלות כבד במרכז הרפואי "הדסה" עין כרם, הזהיר כי מחקר בינלאומי מהחודש שעבר הוכיח, שבממוצע 28% מאוכלוסיית האסירים בעולם, נשאית נגיפי כבד הגורמות למחלות כרוניות מדבקות ולמוות. הוא קרא לבדוק את האסירים בדחיפות בבדיקת דם פשוטה ולאתר, לחסן ולטפל בנשאי נגיפים אלו.

 

ח"כ דוד אזולאי (ש"ס) הוסיף כי "השב"ס אכן משתנה בעניין, אך הדבר עדיין לא נותן לי מנוחה. דו"חות סיבת המוות מועברים אמנם למבקר המשרד לביטחון-הפנים, אך עליו להעבירם לבחינת רופא חיצוני, כי הוא עצמו איננו רופא. במקרי-מוות צריכים שקיפות-יתרה". ח"כ עפו אגבריה (חד"ש) הדגיש כי "הרופאים במרפאות שב"ס אינם די מקצועיים למקום זה. מערך הרפואה כולו צריך להיות באחריות משרד הבריאות כפי הנהוג בצרפת, נורבגיה, הולנד ובריטניה". לדברי חברו-לסיעה ח"כ דב חנין, "המדינה אחראית על שלומם ובריאותם של האסירים, אך במבחן התוצאה הם מקבלים טיפול פחות-טוב מאזרח חופשי", ואילו לדברי ח"כ ג'מאל זחאלקה (בל"ד) "יש להפקיע את הטיפול הרפואי באסיר משב"ס - ולהעבירו לקופות החולים, גם מבחינת תקציב והעברת המידע". ח"כ תמר זנדברג (מרצ) סיפרה כי "השר אהרונוביץ' עצמו הודה כי למרכז הרפואי בשב"ס, לא ממש מתייחסים כבית חולים או מרכז טיפול, ואם זה המצב, ברור שאסיר שיגיע לשם מצבו רק ידרדר", וח"כ באסל גאטס (בל"ד) הזהיר כי אסירים מוותרים על טיפול רפואי רק בגלל התנאים הקשים בהעברתם ממקום למקום, והבדיקות הכרוכות בכך.

 

ויקטוריה וקסלר, נציגת משרד הבריאות, אמרה מנגד כי הם פועלים בתיאום עם שב"ס, מבקרים במרכז הרפואי ובמרפאות בתי הסוהר, ומבצעים מעקב אחר יחידת הדיאליזה ובריאות הנפש. היא הוסיפה כי המשרד מוכן להשתתף בחקירת מוות של אסיר, אך יש כאלו כ 30 בשנה, והדבר מצריך משרה מלאה, בעוד שלמשרדה אין תקציב ותקן לכך. היא דחתה את קריאת חברי הכנסת להעברת האחריות על הטיפול הרפואי למשרדה, וציינה כי "כשם  שבצה"ל אין אנו נותנים שרות רפואי לחיילים, כך גם לא לאסירים".

גם קצין הרפואה של השרות, גונדר-משנה ליאב גולדשטיין אמר כי ביקורת של משרד הבריאות בעבר, המליצה שלא להעביר אחריות זו, והוסיף כי "אסירים רבים מקבלים טיפול רפואי טוב יותר - מאשר היו מקבלים בבית או בקהילה".