​

שמונה מהמשפחות שתינוקן נעלם, קיבלו היום לראשונה בוועדה את תעודות הלידה והפטירה * חוקר משטרה מאותה תקופה: "אני מכה היום על חטא! על גניבת אוכפים מהחווה של הרמטכ"ל, הקימו צוות חקירה. לא על זה".

היום [ג'] נערכה ישיבה משותפת של הוועדה המיוחדת לפרשת היעלמותם של ילדי תימן והוועדה לזכויות הילד בעקבות תחקיר טלוויזיוני שעסק בהיעלמות תינוקות מבית החולים "השרון". בוועדה השמיעו אימהות שילדו ילוד בריא בבית החולים השרון את עדותן בקול בוכים כיצד באופן דומה לאחר לידת ילדם בשנות ה70-80, הן לפתע עודכנו מצוות בית החולים כי התינוק מת ללא כל הסברים ואסמכתאות.

גב' יוכבד כהן שהתחקיר הטלוויזיוני התחיל מפוסט שכתבה בפייסבוק שבו היא מחפשת את בתה, נשנקה בבכי בוועדה כאשר סיפרה שהתינוקת שילדה נשלחה לפגיה בקריה וכעבור 3 ימים נאמר לה שהיא נפטרה וכל זה כשברישיון הקבורה רשום שהיא נפטרה למחרת הלידה. "לפני שסיפרו לי שהיא בכלל עברה לפגיה, שמעתי מאחורי פרוזדור אחות שצועקת 'תפסיקו כבר לתת לה לשאול איפה יוכבד כהן'". גב' רחל חיוט סיפרה: "ילדתי אמנם ילדה במשקל קטן אבל היא הייתה הכל בסדר, הלכתי לבקר אותה וראיתי מנורה כחולה עליה ואמרו לי שככה שומרים על הפגים. יום אחד אומרת לי הרופאה 'היא יכולה להיות 'עיוורת' ועדיף לך שלא תתקשרי אליה'. לא חשבתי שמישהו רוצה לעשות לי רע בבית חולים ועזבתי לנוח. למחרת, בעלי הגיע בבוקר ואמרו לו 'הילדה נפטרה'. אמרו לו תחתום פה שהילדה נפטרה והוא הלך. בעלי הגיעה הביתה ואמר לי מה קרה והאמנו שזה ככה. רק בגיל 6 קיבלתי מכתב לרשום אותה לבית ספר ואז נדלקה נורה אדומה. הבנתי כבר שעבדו עליי. לקחו אותנו פעם ואמרו לנו שהיא קבורה בקבר אחים בסגולה. איך ייתכן?? עד סוף ימינו נסחוב את הדבר הזה. המשטרה צריכה לקחת את הרופאה והאחות שעדיין בחיים מבית החולים השרון ולחקור אותם עכשיו פן יהיה מאוחר והם ייקחו את הסוד איתם לקבר".

בוועדה התקבלו עדויות נוספות של נשים שטוענות שילדו בבית החולים השרון ונמסר להן שהילדים מתו אבל הם לא קיבלו לידיהם אף מסמך.

יו"ר הוועדה, חה"כ נורית קורן: "הסיפורים שנחשפו עתה אולי חדשים לצופים אבל אני חיה את זה כבר זמן רב. הגעתי אל הכנסת ואמרתי לראש הממשלה שאני אלחם אישית כדי לתת תשובות לכל השאלות המטרידות הללו. ברגע שנחשפנו לעדויות חדשות דרך התחקיר שצפו ועלו, חשבתי אפילו לכנס דיון פגרה בנושא. אני לא מתכננת לוותר בכלום וראשית כל אגיש תלונה במשטרה יחד עם חה"כ ביטון על כל הסיפורים ואדאג יחד עם התקשורת להילחם יום אחר יום עד שכל אחד מההורים יקבלו את כל התשובות".

יו"ר הוועדה, חה"כ יפעת שאשא-ביטון: "אם בבוקר עוד חשבתי שזה דיון על משהו שיכול היה לקרות פעם, הרי שהדברים ישתנו מדיון מזעזע ממנו אני שבה כעת ושם עלה שנשים שילדו לידות שקטות, נעדר מהם מידע על מה קרה עם העובר. ולכן, כשמשרד הבריאות עדיין לא מפנים שהילדים קודם כל הם של הוריהם וכל תהליך שהם מעוניינים בו, אף אחד לא יכול למנוע מהם, אז לצערי אני מוכרחה לומר בכאב גדול שהסיפורים האלו, יכולים לקרות גם כיום. זו אמירה קשה אבל אני מתביישת שבשנת 2018 עדיין קורים כאלו דברים. מה יקרה בעוד 10-20 שנה 'האם עוד פעם יתחילו לחקור מה קרה אז' – הדיון חשוב כדי שנפסיק את התופעה עכשיו".

חה"כ פנינה תמנו – שטה: "חגגנו 70 שנה למדינת ישראל ומדברים על תקומה מחורבן. אבל מה  עם החורבן שאנו יוצרים – חטיפת ילדים זה חורבן אמתי! כל עוד לא נכיר בעוולות ולא נדע מה התשובות, אנחנו בבעיה".

ח"כ ינון אזולאי: "ילדי תימן היו תמיד סמל בעניין הזה אבל עכשיו אנחנו רואים שזה בעוד מקומות. כל דבר שנעשה עכשיו – גם לאתר את הילדים ולהשיב אותם – לא יוכל להחזיר את המצב לקדמותו. זה כאב שלא ניתן לרפואתו".

עו"ד חן וונדרסמן, מנהלת פניות ציבור ממשרד הבריאות: "למשרד אין כלים חקירתיים. כל המסמכים שיש לנו זה רק מה שיש בית חולים השרון. מבינה את הדרישה לפעולות יזומות אך  הן לוקחות זמן – הדברים התפרסמו רק לפני חודש וחצי".

פרופ' ירון ניב, סגן מנהל מרכז רפואי רבין: "הדברים שקרו -אם קרו- מזעזעים. התחלפו מאז בכמה פעמים המנהלים וכיון שהכל אז לא היה דיגיטלי, אין לנו את המידע. כל מי שביקש, קיבל מאתנו את כל המסמכים".

פקד בדימוס, גרשון פנקס שחקר את הפרשה באותם ימים במשטרת פתח תקווה, אמר בדיון: "אני מכה היום על חטא! בשנות ה80 הקמנו צוות חקירה מיוחד על גניבת שני אוכפים מהחווה של הרמטכ"ל דאז דדו, אבל לא לחקור את היעלמות התינוקות מביה"ח השרון. לא היה אז לנושא כל גיבוי מהמפכ"ל ומקציני המשטרה".

מאיר אמסלם, מנהל גנזך רשות האוכלוסין וההגירה הפתיע בדיון את המשפחות כשהודיע כי לבקשת הוועדה הוא הצליח אחר מאמץ רב לאתר עבור שמונה מהן תעודות לידה ופטירה שעוד טרם נמסרו להן.