הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בראשות ח"כ עאידה תומא סלימאן קיימה הבוקר דיון בנושא יחס התקשורת לנפגעות תקיפה והטרדה מינית. הדיון התקיים בשיתוף איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, על רקע העיסוק התקשורתי הגובר באלימות מינית בשנים האחרונות והחיבור המידי בין כלי התקשורת לנפגעות בעידן הרשתות החברתיות.
אורית סוליציאנו, מנהלת איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, הציגה בדיון מסמך המפרט את הסוגיות המרכזיות הנוגעות ליחס התקשורת לנפגעות (מצ"ב) ואמרה "אנחנו מברכות על העיסוק התקשורתי באלימות מינית. עם זאת, כשיש מוטיבציית יתר לסיקור זה יכול ליצור טראומה נוספת לנפגעות. מפעילים לחץ על המרואיינת, מפזרים הבטחות, שואלים שאלות חודרניות. להשיג את האייטם הטוב ביותר, לעיתים תוך שימוש בפרקטיקות בלתי שגרתיות, זה תפקידו של העיתונאי, אבל לא בתחום הזה. צריך לשאוף לסיקור מותאם ומכבד, שיתייחס לנפגעות ברגישות המקסימלית. גם אם עברו שנים רבות מאז התקיפה, מדובר בטראומה קשה, הקליפה היא דקה והרגישות היא עצומה".
עירד מרציאנו-צייגר, פעילה למען נפגעות אונס ותקיפה מינית, אמרה: "יש כיום בעיה חמורה מאוד בהתנהלות כלי התקשורת אל מול נפגעות הטרדה ותקיפה מינית, שידור נפגעת בניגוד לרצונה, פרסום פרטים אינטימיים ופורנוגרפיים של קטינות, שיתוף פעולה על גב הנפגעת. יש עשרות דוגמאות לעבירות חמורות. אני חושבת שיש צורך בחקיקה, העברת הכשרות לעיתונאים המעוניינים לראיין נפגעות, הם צריכים לדעת לעשות את העבודה שלהם יותר טוב מבלי שהנפגעות ישלמו על כך את המחיר של חוסר המקצועיות. יש להרוויח את האייטמים בדרך הנכונה".
דוד רגב, נציב פניות הציבור ברשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו אמר: "האג'נדה שלנו היא אפס סובלנות ביחס לתוקפים. כמעט מאה אחוז מהתלונות שמגיעות אלינו מנפגעות תקיפה מינית נמצאות על ידינו כמוצדקות". עוד אמר כי "נפגעות רבות מספרות שבפרסום ובחשיפה לתקשורת הן עברו אונס נוסף. בעידן התקשורתי של היום כל דבר יוצא החוצה, צריך לעשות ליווי עמוק יותר מול התקשורת". ניר שווקי, מנכ"ל הרשות השנייה הוסיף כי " הרשות השנייה רואה עצמה כמובילת שינויים בנושאים האתיים המדוברים וכאחראית על התנהלות כלי התקשורת אל מול אותן נפגעות, אך אנו מאמינים בדיאלוג, אני לא חושב שכל דבר צריך חקיקה, לא תמיד חקיקה מתעלה על חיבור אישי מהלב לנושא".
הדס שטייף, כתבת פלילים בגלי צה"ל וחברה בתא העיתונאיות הוסיפה וציינה כי "התחרות ההרסנית בין כלי התקשורת, מובילה ללחץ על כתבים ומראיינים מצד העורכים. על כן יש לרענן את הקוד האתי וללמד בבתי הספר לתקשורת כיצד יש להתמודד במצבים של מפגש עם נפגעי ונפגעות הטרדה מינית, בכדי לתת לאותם עיתונאים וכתבים את הכלים הנכונים להתמודדות". העיתונאית רומי נוימרק (כאן) הוסיפה כי "מתוך מודעות וניסיון כולנו יכולות להכות על חטא במקרים שפעלנו לא נכון בעבר. לפעמים המחיר שהנפגעות משלמות לא שווה את הסיפור ולכן אני פה בכדי ללמד וללמוד".
ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, שניסח בשיתוף איגוד מרכזי הסיוע הצעה לקוד אתי למופעים תקשורתיים של עבירות תקיפה מינית, ציינה כי אתיקה עיתונאית היא קשה לאכיפה, כאשר שוק התקשורת הינו במצב של תחרות אלימה ולעיתים ההשלכות באות לידי ביטוי בזניחה של כללי האתיקה. לדבריה: "הקולות של הנפגעים מחייבים את התקשורת לעשות בדק בית ולגלות חמלה ואחריות לנושא".
ח"כ מיכל רוזין פנתה לאמצעי התקשורת ואמרה כי "לעיסוק בנושא של פגיעות מיניות והתעסקות עם נפגעי ונפגעות פגיעה מינית עלולות להיות השלכות פוגעניות, לאו דווקא כי אתם פוגעניים, אלא מעצם רגישות הנושא. לכן, יש להתחייב לכללי אתיקה ברורים, לשלוח את הכתבים המדויקים, המבינים, שעברו הכשרה מתאימה ושלא מייצרים את הפגיעה הנוספת".
יו"ר הוועדה ח"כ עאידה תומא סלימאן, סיכמה את הדיון ואמרה כי, "המטרה העיקרית של הדיון הייתה לומר לכלי התקשורת- תבינו את ההשלכות של הכוח שיש לכם בידיים ואיך הוא משפיע על חיי בני אדם. אני מקווה שהעורכים המחליטים על מסגור הסיפור יישמעו את קריאתנו ואת קריאת הנפגעות עצמן ומבקשת- אל תתנו יד לפרסום על גב הנפגעות ועל גבו של המאבק הצודק ביותר שאנו מנהלות. אני חושבת שגם העיתונאים עצמם צריכים לקחת את הנושא ברצינות ולהבין שבדרך לכתבה הבאה והקדימות לעיתון המתחרה הם עלולים לדרוס נפש". עוד הוסיפה "אני מקווה שנוכל להתקדם ולייצר פלטפורמה שתאפשר לבצע הכשרות לעיתונאים ואימוץ של קוד אתי מקצועי ומכבד כלפי הנפגעות והנפגעים. בנוסף, כדאי גם כן לתת כלים לנפגעות עצמן, להתנהלות מול אמצעי התקשורת, בכדי שיהיו זהירות ולא יפגעו".
