יו"ר הוועדה חה"כ סלומינסקי: "ננסה למצוא את שביל הזהב"

ועדת החוקה חוק ומשפט החלה היום (ג') לדון בתקנות בתי המשפט (אגרות) (תיקון), התשע"ז 2017. כיום לא מוטלת אגרה על הגשת תובענה ייצוגית, וזאת, על אף שלפי חוק תובענות ייצוגיות אמורות היו התקנות בעניין אגרות בהליכים לפי חוק להגיע לאישור ועדת החוקה בתוך חצי שנה מיום פרסום החוק. התקנות המוצעות על-ידי שרת המשפטים נועדו לקבוע אגרות להליך של תובענה ייצוגית. לפי המוצע, בתובענה ייצוגית בבית משפט שלום – אגרה של 12,000 ₪, בתובענה ייצוגית בבית המשפט המחוזי – אגרה של 24,000 ₪ ותובענה ייצוגית כנגד רשות מנהלית – אגרה של 24,000 ₪. חצייה הראשון של האגרה ישולם עם הגשת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, וחצייה השני ישולם עם מתן פסק הדין, לרבות פסק דין שמאשר הסתלקות או הסדר פשרה. בתובענה ייצוגית נגד רשות מנהלית, במקרים שבהם הרשות הודיעה שהיא תחדל מהגבייה שבשלה הוגשה הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, לא תשולם המחצית השנייה של האגרה ומחצית האגרה ששולמה (למעט סכום קטן)– תוחזר. עוד מוצע לקבוע, כי חובת תשלום האגרה לא תחול על ארגון שהגשת תובענות ייצוגיות אינה פעולתו העיקרית ועל המועצה הישראלית לצרכנות.

יו"ר הוועדה חה"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי): "יש רצון לאפשר לקבוצה גדולה להתארגן כדי להגיש תובענה נגד העוולה. הצד השני הוא שהנושא תפס תאוצה והרבה מהבקשות והתובענות הן סרק, דבר שיוצר לחץ על חברה שהיא בסדר וכשמאיימים עליה בתביעה בבימ"ש היא מעדיפה לשלם. זה פותח פתח לסחיטות לא נגמרות וכן מעמיס על בימ"ש. שתי המטרות סותרות האחת את השנייה. לכן ננסה למצוא את שביל הזהב שיאפשר חומות נמוכות".

עו"ד ארז קמינץ המשנה ליועץ המשפטי לממשלה למשפט אזרחי: "לפני 10 שנים הגענו לוועדה עם הצעת החוק ובראייה לאחור אנחנו נמצאים בנתיב הנכון. בהקשר של תובענות ייצוגיות מבלי נציג טוב שידע לפעול במערכת לא נגיע לתיקון עולם ומצד שני צריך לטפל בכשלים. למעט פטורים ספציפיים אני לא מכיר הליך בבימ"ש שלא משולמת עליו אגרה לבימ"ש. לאור האינטרס הציבורי יש הצדקה להפחתה בסכומים אבל לא לכדי אפס, דבר שימשיך את המצב של תביעות סרק".

עו"ד רני נויבואר ממשרד המשפטים: "הנחות המוצא היו שלא לחסום את הכלי של התובענות הייצוגיות אבל כן רוצים לטפל בתופעה שמיעוט שבמיעוט תיקים מגיעים לסיום ורובם- 60% מסתיימים בהסתלקות מוקדמת כאשר יש הסתלקויות שמתוגמלות וכאלו שלא. דבר נוסף שהיה חשוב לנו הוא להיות אדישים לשלב שבו מסתיים ההליך כדי לא ליצור תמריץ. רוב התיקים נסגרים בשלב מאוד מוקדם והסעדים מינימליים וככל שהתיק מתמשך נצפה שיתקבל סעד טוב יותר לחברי הקבוצה".

היועץ המשפטי לוועדה עו"ד אלעזר שטרן: "החוק מחייב את שרת המשפטים להביא לוועדה תקנות של אגרות. עיקר השאלה היא מהו הסכום הנכון ומהו המודל של תשלום האגרה שלא יחסום גם את התביעות הטובות. הממשלה לא פרשה בפני הוועדה נתונים. לפני שנה תיקנו את החוק בין היתר כדי להתמודד עם תביעות הסרק והשאלה אם אין מקום לתת זמן למעקב אחרי ההשלכות של התיקון".

חה"כ יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): "אני חוששת שהחוק הוא הכלי הרציני היחיד לציבור לייצר הרתעה ורגולציה פעמים רבות בנושאי צרכנות וסביבה. אגרות של 24,000 שקלים למחוזי יקברו לגמרי תביעות בתחומים הללו. התביעה בפרשת 'אדום אדום' של התעללות בבע"ח לא הייתה קורית אילו היה סכום כזה. השבה לציבור של מיליארדים בעקבות תעריף החשמל, מחירי הגז ועוד דברים לא היו קורים אם הייתה מוטלת האגרה".

חה"כ קארין אלהרר (יש עתיד): "התובענות הן כלי לשינוי חברתי אמתי בטח בעבודת העמותות, בנגישות סביבה ועוד. ביחס לטענת תביעות הסרק- זה לא יכול לבוא בצורת תקנות עם סכום כה גבוה. לוקחים עו"ד ומנהלים קרב מול ענקים עם סוללת עו"ד. ולכן העובדה שנעלה את האגרה לסכום לא מבוטל לא עומדת מול האינטרס הציבורי הגדול שתהיה אפשרות גם לקטנים לעמוד מול הגדולים. העמותות החברתיות הוחרגו אבל השאלה האם נושא הנגישות לא. לדוגמה – התביעה הייצוגית נגד חברות האוטובוסים לא הוגשה על-ידי עמותה ולא הייתה באה לעולם עם סכומים כאלו".

חה"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): "כשכיהנתי במועצת העיר חולון השתמשתי פעמיים בכלי התובענות ייצוגיות- בין היתר בנושא אגרת פינוי אשפה אבל אם הייתי צריכה להשיג את המימון הזה לבד זה לא היה קורה. לכן אני מתנגדת בתוקף לאגרות הללו. התובענה היא כלי מצוין שיש לאזרח הפשוט לעמוד מול המערכת הגדולה והחזקה. אם יש התנהלות לא תקינה השופט יכול להטיל הוצאות".

חה"כ נורית קורן (הליכוד): "מי שאין לו כסף בכיס לא יוכל לתבוע. אנחנו סוגרים את הדלת לאזרחים מעוטי יכולת ואסור שתהיה אגרה גבוהה. בנוסף, תביעות נגישות חייבות להיות מחוץ לתחום".

חה"כ דב חנין (הרשימה המשותפת): "במקום להטיל אגרה המדינה הייתה צריכה לשלם כסף ולעודד תובענות להליכים שהמדינה הייתה צריכה לעשות בעצמה. הייתי רוצה לראות הרבה יותר תובענות ייצוגיות כאקט אזרחי. ביחס לטענה לשימוש לרעה יכול להיות פתרון של תשלום הוצאות מוגדלות אם ראינו שההליך לא היה מוצדק. שמעתם ח"כים מהקואליציה והאופוזיציה וזה לא יעבור במתכונת שאתם מציעים ולכן אבקש שתחזרו לשרת המשפטים ותביאו מנגנון אחר שפותח סנקציה כלכלית על מי שמשתמש במנגנון לרעה".

חה"כ אורי מקלב (יהדות התורה): "אפשר למפות את סוגי התביעות הייצוגיות השונות. זה כלי חשוב למוחלשים ולגבי האמירה שלא קיים הליך משפטי ללא אגרה צריך להחריג בדיוק הליך כזה של אדם שפועל למען רבים וכל אגרה כזו היא חסם אמתי. צריך לייצר חוק מותאם ולחייב למשל פנייה מוקדמת לתיקון העוול".

חה"כ מיכל רוזין (מרצ): "מה מקולקל שדורש תיקון. ברור שיש מי שמשתמש בחוק לרעה אבל חסימה כספית כזו אינה דמוקרטית. ניתן למצוא חסמים אחרים לצמצם את התופעה ובוודאי לא לשלול את הזכות מהאזרח הבודד והפשוט ולהשאירה בידי בעלי הממון".

עו"ד אפי נווה ראש לשכת עוה"ד: "בנושא הזה יש טעות במשרד המשפטים ואנחנו מתנגדים לתקנות. המכשיר של תובענה ייצוגית הוא צרכני ממדרגה ראשונה כשהרגולטור נרדם לא אחת בשמירה. מי שבאמת בודק שהמוצר מכיל 100 ג' ולא 80 הן התובענות הייצוגיות. בכל הליך יש לעתים שימוש לרעה אבל ב-2012 הוגשו 1398 ב-2013 1205, ב-2014 1261 ב-2015 1381, ב-2016 1500 וב-2017 1217 נכון לעכשיו, אז נשאלת השאלה איזו עליה דרמטית יש שרוצים לחסל אותה. זו הצעה בשירות בעלי ההון שתשרת את אלו שלא רוצים שיטרידו אותם ואם בימ"ש לא מחייבים בהוצאות זה לא צריך ליפול על הציבור. הצענו בשעתו למשרד המשפטים להכיל אגרה כמו בתיקי נזיקין – סכום של 1200 שקלים בפתיחת ההליך שאם מתברר שהתובענה מוצדקת הנתבע משלם את יתרת האגרה, ואם לא – התובע מחויב בסנקציה שיכולה להגיע עד 54,000 שקלים אז למה לא להחיל את המנגנון הזה. לא רצו את ההצעה אלא ללכת מראש לסכומים מופרכים. כשאתה נתקל בנזק של 30 שקלים תשלם 24,000? זה פשוט הזוי בניסיון לסגור את הענף הזה. תתחילו עם סכום נמוך ותבדקו את המגמה".

אילן פלטו מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות: "קורה לא מעט שעורכי דין תוקעים חברות ברגעים הרגישים לפני הנפקה או השלמת מהלך ולחברה אין ברירה והיא צריכה לשלם סכומים גדולים לא ראויים רק בגלל העיתוי. אפילו אני כדירקטור בחברה ציבורית נאלצתי לאשר סכום גבוה של מיליון דולר שכולנו ידענו שהתובענה אינה מוצדקת אבל היינו במצב של בדיקת עלות תועלת שהיה שווה לנו לשלם למרות שידענו שנזכה. יש עודף רגולציה במדינה ולא סתם אנחנו מדרדרים במדד של עשיית עסקים. הסכומים נמוכים מדי והם לא ימנעו את הבעיות. אתם תראו שלא תרד הכמות וכדי לעשות מהלך משמעותי יש להעלות את הסכומים".

עו"ד אסף פינק: "רק לפני חצי שנה הצבעתם על תיקון מס' 10 כדי לצמצם את ההסתלקויות. איך אנחנו יכולים להרשות לעצמנו לבוא להציע אגרות כשאין נתונים על התיקון הזה ואין לדעת אם התיקון עבד. זה מבייש. אפשר לאסוף הנתונים בלחיצת כפתור. יש בלימה בכמות הייצוגיות. כל שנה בעשור האחרון הייתה עלייה של 9% והשנה תיגמר בירידה של 10%. הסיבות הן לדעתי תיקון מס' 10 שאמר לעו"ד שאם יגישו תביעה ייצוגית לא מבוססת השופט יקנוס אותו בצורה של מניעת שכר טרחה".

ג'וש גולדשמיד מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות: "אסור שהדבר הזה יהווה חסם כי צרכן שנפגע ב-180 שקלים לא ילך לתבוע בגלל החסם. זה יהיה נזק למחוקק זה שיש הסתלקויות ופשרות זה לא דבר רע וזה אינו מעיד על שיעור תביעות הסרק. אפשר להטיל הוצאות מוגדלות על תביעות סרק אבל לא לחסום את שער הכניסה".

​