ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ אבי דיכטר (הליכוד), קיימה היום (שלישי) דיון חגיגי לציון 100 שנה להצהרת בלפור, כחלק מאירועי היום לציון המאורע בכנסת. בדיון השתתפו חברת הפרלמנט הבריטי, מטעם מפלגת הלייבור, ג'ואן רייאן (Joan Ryan), חבר בית הלורדים הבריטי, מטעם המפלגה השמרנית, סטיוארט פולק (Stuart Polak), חבר בית הלורדים מטעם הלייבור, וראש הוועדה המארגנת לאירועי 100 שנה להצהרת בלפור בבריטניה, ג'ונת'ן קסטנבאום (Jonathan Kastenbaum) ונכבדים רבים נוספים.
יו"ר הוועדה פתח את הדיון ואמר: ''לפני 40 ו-50 שנה, אינני זוכר שהצהרת בלפור הייתה נושא שנהגו לדבר עליו. היום, בייחוד בעשר השנים האחרונות, יש מספר הולך וגדל של ישראלים בכל הגילאים שיודעים מהי הצהרת בלפור, וזה נותן לכולנו תחושה טובה. עבורי, הצהרת בלפור התחילה את ההיסטוריה המודרנית של העם היהודי בארץ ישראל, באמצעות מוסד שאיננו ישראלי, שדיבר על הזכות היהודית להקים בית לאומי בארץ ישראל. מדינת ישראל לא הוקמה בצעד אחד. מהצהרת בלפור, לאחר מכן החלטת האו''ם ב-1947, מלחמת העצמאות ב-1948, ומלחמת ששת הימים ב-1967, שבה התייצבנו על הגבולות בהם אנו יושבים כעת, כולל ירושלים. אנו שמחים לארח אתכם כאן בירושלים, בידיעה שבמדינתנו ישנה גישה חופשית לכל האתרים הקדושים, לכל אדם, לא משנה אם הוא יהודי, מוסלמי, נוצרי, או מכל דת אחרת''.
הלורד פולק: "כולם מדברים לאחרונה על שני חלקי הצהרת בלפור – הקמת הבית היהודי בישראל, ושמירה על זכויות אלו שאינם יהודים בארץ ישראל. אבל יש המשך גם לחלק זה, אולי חלק שלישי, שמדבר על זכויות ומעמד יהודים בכל ארץ אחרת. ב-1948 הקמת המדינה יצרה למעשה שתי קבוצות פליטים: הפלסטינים שכולם מדברים עליהם בעולם ובאו"ם, והיהודים שהגיעו לישראל ממדינות ערב. האחרונים עזבו את בתיהם ועסקיהם והגיעו לישראל רק עם הלבוש שלגופם. כל כך הרבה החלטות או"ם, 13 סוכנויות שעוסקות בפלסטינים ומיליארדים רבים שהוצאו, ושום דבר לא נעשה לגבי היהודים ממדינות ערב. הצהרת בלפור צריכה להילקח במלואה, לגבי כל האוכלוסיות".
הלורד פולק ביקש גם לצטט מנאומה של ראש ממשלת בריטניה, תרזה מיי, ביום חמישי האחרון: "ביקורת על צעדי ישראל היא לעולם לא תירוץ כדי להטיל ספק בזכות קיומה של ישראל. ביקורת כנגד הממשלה בישראל לא יכולה להיות תירוץ לשנאת כל היהודים. אין תירוץ כלשהו לשנאה כלפי היהודים, לא היה מעולם ולא יהיה לעולם".
חברת הפרלמנט רייאן: "אני גאה בהצהרת בלפור ובתפקידה בהקמת מדינת ישראל, וגאה במפלגתי שהצהירה תמיכה בציונות שלושה חודשים קודם לכן. ישראל היא מגדלור של דמוקרטיה ודוגמה לכל המזרח התיכון. אני וחברי במפלגה, כמו מנהיגיה לאורך השנים, גאים להיות חברים של ישראל בשל השמירה על זכויות המיעוטים וחופש הדיבור. למרות כל הרעש, תנועת ה-BDS מפסידה בקרב. אני רוצה להודות לצה"ל ולרופאים על העבודה הנהדרת שהם עושים בגבול הצפוני של ישראל בסיוע לנפגעי הלחימה. אני מתחייבת, לקראת אתגרי העתיד שלכם, ומדברת בשם חברי ישראל משני צדדי הפרלמנט שלנו, שלא נפסיק לפעול לפתור את הסכסוך, להתנגד לטרור ולקמפיין ה-BDS ודה הלגיטימציה נגד קיומה של ישראל".
הלורד קסטנבאום: "הובלתי את אירועי ציון 100 שנה להצהרת בלפור בבריטניה, ואני לא רוצה לספר מה עשינו, אלא לקחים שהפקנו בשל כך. ההתכנסות בלונדון ביום חמישי האחרון, הייתה התאספות יוצאת דופן מבחינה פוליטית, דתית ואזרחית. קיבלנו לפני שנה הרבה אזהרות על חוסר עניין ואף התנגדות שנחווה, אז למה בסוף כולם התגייסו? הצלחנו כי התמקדנו במטרה המשותפת והמאחדת אותנו, הדגשנו את הערכים המשותפים לכולנו, אשר עומדים בבסיסי ההצרה, ואף יצרנו שפה משותפת. היחסים הבילטרליים יהיו במיטבם כאשר יתבססו על כבוד וערכים משותפים".
פרופ' סיימון שאמה (Simon Shama) מאוניברסיטת קולומביה: "אני בעולם האקדמיה, ושם המצב לא כה חיובי. שם המילה ציוני לא מביאה כבוד, אלא היא משהו שנלחמים בו. בקרב הדור הצעיר מתפשטת רטוריקה אנטי-ציונית, כי הם לא מכירים את ההיסטוריה של היהודים בארץ ישראל ובכלל, הם יודעים רק על השואה ועל הסכסוך הישראלי-פלסטיני. הדיון היום מתנהל בין אקדמאים לאקדמאים ובין יהודים ליהודים והגיע הזמן שנפנה לעולם בניסיון לחנך ולהשכיל את הדור הצעיר. הצהרת בלפור הצליחה בגלל סימפתיה מושכלת שעוררה הציונות בקרה האומות, בעוד כיום הציונות תחת מצור. צריך "לפתוח את הספרייה" ולמלא את העולם בהיסטוריה של היהודים".
פרופ' אפרים קארש: "החשיבות של הצהרה בלפור היא לא רק שהכח העולמי הגדול ביותר של אותו זמן הכיר בשאיפות היהודיות, אלא שההכרה הגיעה רק לאחר הסכמה שהשיגו הבריטים מכל הקהילה הבינ"ל עוד בזמן מלחמת העולם הראשונה, והיא שולבה למעשה בכל ההסכמים של סיום המלחמה. כלומר, רוב הקהילה הבינ"ל כבר הכירה בזכות לבית יהודי בארץ ישראל כבר לפני 100 שנה, וגם האימפריה העות'מאנית בהסכמיה, וב-1919 האמיר פייסל חתם גם הוא על הסכם עם חיים ויצמן שמקבל את הצהרת בלפור. למעשה, טוב היה אם מחמוד עבאס היה מפנים את מה שקודמיו כבר הסכימו לו לפני כ-100 שנים".
