​

משרד האוצר ומשרד החינוך: הכנסנו בשנים האחרונות תוכניות משמעותיות אחרות שנותנות מענה באופן דיפרנציאלי לצמצום הפערים

ועדת החינוך הצביעה בעד תיקון חוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה. חברי הוועדה הצביעו ברוב של תשעה חברי כנסת, לעומת חמישה מתנגדים בעד תיקון סעיף 33 על פיו: בחוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה, התשע"ז 1997 במקום התש"ף יבוא התשפ"ג , ובכך דחתה הוועדה את החלתו המלאה של החוק בשלוש שנים.

חוק יום חינוך ארוך נחקק בשנת 1997 ומטרתו - הוספת שעות לימודים וחינוך על השעות הקיימות במוסדות החינוך כדי להרחיב ולהעמיק את הידע וההשכלה של התלמיד, להוסיף חינוך לערכים ופעילות חברתית, הכל במסגרת מטרות החינוך הממלכתי. החוק הוחל מאז בבתי ספר יסודיים ב-107 רשויות מקומיות, ובגני ילדים ב-92 רשויות מקומיות. בשנה הנוכחית חל יום לימודים ארוך על כ-300,000 תלמידים. מועד יישום החוק נדחה בחוק ההסדרים שמונה פעמים.

חברי הכנסת שהצביעו בעד תיקון החוק: אברהם נגוסה, דוד ביטן, אמיר אוחנה, נורית קורן, מרדכי יוגב, מירב בן ארי, עודד פורר ומנחם אליעזר מוזס. הצביעו נגד התיקון: חה"כ יוסי יונה, סאלח סעד, מסעוד גנאים, יוסוף ג'בארין וחנין זועבי.

יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט ח"כ יעקב מרגי קרא למשרד החינוך ולמשרד האוצר לבטל לחלוטין את החוק "במקום להתבזות ולדחותו בכל חוק הסדרים". בנוסף אמר כי "משרד החינוך ומשרד האוצר הכניסו בקדנציה הנוכחית תוכניות רבות ומשמעותית התורמות לצמצום הפערים בין התלמידים, נוסף על צו יוח"א שחל כבר על 107 רשויות מקומיות", וכי הוא נמצא במו"מ מול האוצר ומשרד החינוך כדי לשנות את מתכונת תשלומי ההורים ולהביא להורים בשורה.  

ח"כ מרב מיכאלי: "הדחיה הזאת היא לעג לרש. התלמידים והתלמידות לא יקבלו חינוך ארוך, האימהות לא יצאו לעבודה והפריון ימשיך להיות נמוך". היא פנתה למשרד האוצר ושאלה : "האם בדקתם כמה עולה דחייתו של החוק בכל פעם למשק?".

ח"כ מאיר כהן: "בבתי ספר שהיה בהם יום לימודים ארוך התרחש תהליך אמיתי של צמצום פערים. התוכניות האחרות הן תוכניות נחמדות עבור ההורים כמו בייביסיטר. יום לימודים ארוך במתכונת הישנה היא התוכנית הטובה ביותר".

ח"כ מירב בן ארי: "נכנס לדיונים עם גורמי השטח כדי להבין מה הם צריכים. אני נגד להשאיר ילדים בבית ספר עד השעה 16:00. אפשר לתת להם במקום מסגרות משלימות". בתגובה לטענות נגד שר האוצר אמרה: "גם לפיד ושי פירון דחו את החוק". ח"כ יואל חסון: "יש מיליארדים של עודפים שהיה אפשר ליישם את החוק הזה.  אל תקבלו החלטה בצורה מהותי כזה לממשלות הבאות-. זה לא מוסרי לקבל החלטה בעניין הזה לממשלות הבאות".

לדברי ח"כ חנין זועבי, בתי הספר במגזר הערבי אינם מתאימים ליום לימודים ארוך מבחינת תנאי הלימודים ותחזוקת המבנים. היא אמרה כי יש ללמוד את הנושא בצורה מעמיקה ולספק לתלמידים מסגרות נאותות ללימודים בשעות הצהריים. 

חיים ריבלין, נציג משרד החינוך אמר:  "בפועל החוק מיושם במגזר הבדואי והדרוזי ב-100%, ובמגזר הערבי בחלקו. ברגע שתוכנית אופק חדש יצאה לדרך לא יכולנו להאריך את יום הלימודים ולתת למורים לבצע שעות פרטניות לאחר השעה 16:00. יש היום תוכניות כגון מיל"ת, קרב וניצנים המאפשרות מענה בשעות הצהריים. לדעתנו, התקצוב הדיפרנציאלי נותן יותר שעות ואם הדבר ימשיך ויצבור תאוצה זה יהוה השלמה ליוח"א.

שאול קירשנבוים ממשרד האוצר ציין כי "עלות יום חינוך ארוך מוערכת בכ- 2.4 מיליארד ₪ מעבר ל-1.2 מיליארד ₪ שכבר היום מושקעים על פי הצו. סה"כ העלות של יוח"א 3.6 מיליארד ₪. כיום אנחנו מתוקצבים תוספת לצהרונים,  בית ספר של הקיץ והחגים ועוד ועוד. יש תוספת של 80 מיליון ₪ עבור צמצום פערים בפריפריה, בעיקר בתוכניות חינוך בלתי פורמליות".

נדב שיינברגר, ראש מטה שר האוצר הסביר את עמדת שר האוצר: "דנו בנושא בתוך האוצר במשך שמונה חודשים במטרה להפסיק עם הדחיה. אחד השיקולים שבסוף עשינו היה להכניס את "נטו משפחה" ואת סבסוד הצהרונים, כי הבנו שנוכל להשפיע כך על יותר אנשים ועל יותר שעות. לא בסמכותנו לבטל את החוק". הוא קרא לוועדת החינוך להאריך את הדחיה לפחות בשלוש שנים כדי לא לעבור על חוקי סודות התקציב. עו"ד טלי ארפי מהייעוץ המשפטי של משרד האוצר הוסיפה כי חוק יסודות התקציב קובע באופן מפורש שעל כל פעולה תקציבית יש צורך להציג פעולה מאזנת ושאם החוק ידחה רק בשנה אחת משרד האוצר יאלץ לקצץ במקומות אחרים.