​

613 שוטרים הם יוצאי אתיופיה, 166 מהם התגייסו בשנתיים האחרונות. יו"ר ועדת העלייה והקליטה אברהם נגוסה: על השירות הציבורי להוביל משימה לאומית זו

כ-10% מעובדי המדינה וכ-12% משוטרי ישראל הם עולים חדשים, כך התפרסם היום (שלישי) בוועדת העלייה והקליטה של הכנסת. יו"ר הוועדה, ח"כ אברהם נגוסה (הליכוד) הדגיש כי "הגורם המרכזי לירידה הזמנית במספר העולים בשנה האחרונה, היא בעיית התעסוקה, לכן חובה להסיר בירוקרטיות, לפשט הליכים ולהכיר ברישיונות מארץ המוצא -  על השירות הציבורי להוביל משימה לאומית זו". הוא שיבח את מינוין לראשונה של שתי שופטות יוצאות אתיופיה ושופט שעלה מחבר העמים, אך התריע מריבוי העולים המוכשרים למגוון מקצועות - ומועסקים בתחזוקה ובניקיון.

לדברי רון צור, נציג נציבות שרות המדינה, "הנתונים מראים הפוך, כי דלתות שרות המדינה דווקא פתוחות בפני העולים, וכל חסם שזיהינו בעבר, הוסר והוקל. 35% מעובדי המדינה הם במערכת הבריאות, ולכן לא ניתן להתעלם מחלקם הגדול של העולים בחלק כה-גדול של המערכת". הוא הבהיר כי 7,496 מתוך כ-75,000 עובדי המדינה עלו לארץ בעשור האחרון (10%), ו-4,191 עלו בחמש השנים האחרונות. נילי בן משה, מנהלת איתור מועמדים בנציבות, סיפרה כי כל מועמד המצהיר על היותו עולה, יוכל להיבחן בשפה אותה יבחר.

לדעת ח"כ רוברט אילטוב (ישראל ביתנו), יוזם הדיון, היכן שיש חוסר בשוק העבודה כמהנדסים, אחים ואחיות  - שם העולים נקלטים, אולם במקרים רבים העולים מתקשים להתקבל לעבודה, בעיקר במשרות בכירות, למרות שעבר זמן רב מעלייתם.

אסתר בלום, מארגון קליטע של עולי צרפת, האשימה כי "לעולים אין כלל סיכוי להיקלט בארץ, גם כאשר יש להם הכשרות מחו"ל. זה הפסד למדינת ישראל, כי מדובר בבכירים בארץ מוצאם".

לדברי עו"ד נועה נאמנן, מנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד המשפטים, ניכרת עליה בקליטת עולים מאתיופיה במשרדי הממשלה הגדולים בני אלף עובדים ומעלה,  והזמינה לפנות לנציבות כל החש אפליה בקבלתו לעבודה.

רפ"ק רחל סימן טוב, סגנית ראש לשכת הגיוס במשטרה, סיפרה על 12% מהשוטרים, 3,363 איש, שהם עולים חדשים. לדבריה, 166 מיוצאי אתיופיה התגייסו למשטרה בשנתיים האחרונות, וכיום 613 מהשוטרים הם בני העדה. חגית פלדמן, מנהל משאבי האנוש במשרד הקליטה, סיפרה כי  מתוך 500 עובדים במשרד, 138 עלו בעשור האחרון, אך רוב העובדים במשרד עלו לפני כ-15 שנה ויותר.