הוועדה לפניות ציבור בראשות ח"כ הרב ישראל אייכלר, התכנסה בעקבות פניות של מוסדות צדקה וחסד  שהתלוננו על המדיניות החדשה להקשות על פריטת המטבעות של בנק ישראל.

בראשית הדיון דיבר הרב אייכלר על "גזירות הגמ"חים" ואמר: התכנסנו לדבר על פריטת "הכסף הקטן" אבל כשראשי בנק ישראל כאן אבקש לדבר על צרת "הכסף הגדול" של הגמחי"ם המסייעים לרבבות אלפי ישראל והבנקים מבקשים לסגור את חשבונותיהם. בשם המאבק בטירור ואיסור הלבנת הון הפכה רשות הבנקאות האמריקאית למשגיח הכשרות של כל חשבון בנק בעולם ואפילו במדינת ישראל.  כולם צריכים לעבור את הבידוק שלהם, עד כדי כך שהגמ"חים קיבלו מכתב שהם לא יוכלו לנהל את חשבונות הבנק שלהם. אני מקווה  שבנק ישראל ידע מצד אחד לקיים את ההסכמים עם ארה"ב ומצד שני לא לשפוך את הגמ"חים באמבטיה של המלחמה בטירור. אסור להפוך את הבנקים למעמסה והגבלה על עמותות וארגוני חסד שמבקשים לעשות טוב לאנשים ואינם עוסקים בטירור. יש גבול לטירוף המערכת הבנקאית. אסור לשתק את מערכות החסד והצדקה, בגלל לחצים אמריקאים.

בעניין "הכסף הקטן" תרתי משמע, טענו הפונים, כי בנק ישראל גזר הגבלות והקשה את האפשרות לפרוט פרוטות קטנות. כשהבנק מוכר לבנקים מטבעות קטנות אין הוא גובה עמלות. אבל כשאזרח מבקש לפרוט בבנק ישראל, ניתן לקבוע תור לפריטה פעם אחת בחודש בלבד. הפונים התלוננו כי שירות הפריטה הוגבל עד לפריטה של 1,000 מטבעות או  5,000 ₪. וכי יש צורך בתאום מראש. כמו כן הפונים התלוננו על כך שניתן לפרוט מטבעות, ללא עמלת פריטה, בירושלים בלבד במקום אחד בארץ.

בנק ישראל מחייב את העמותות לפרוט את הכסף בבנקים שגובים עמלה גבוהה.  הרי מדובר בכספי תרומות, שלא על מנת לעשות רווח בעמותות החסד למיניהן. מדוע צריך להרוויח כסף מהפריטה? יש לבנק ישראל מספיק כסף ומספיק עובדים המקבלים שכר מספיק גבוה ואין שום סיבה שהתורמים שתורמים כספי צדקה כספיהם יועברו כעמלה  להעשרת הבנקים המסחריים. התורם רוצה שהכספים יגיעו לנזקקים לכסף הזה באמת."

סגנית המפקחת על הבנקים אמרה כי "העמלה  במקרה קיצון שכל המטבעות הן של 10 אגורות והולכים לבנק הכי יקר,ז זה באמת יוצא 30%. אך העמלה נקבעת לפי כמות המטבעות ולא לפי ערך המטבע. מדובר במקרים נקודתיים. במקרים ספציפיים אפשר לנהל משא ומתן עם הבנק ואם הם עדיין לא שבעי רצון הם יכולים לפנות אלינו."

מנהל מחלקת מטבע בבנק ישראל אמר כי "הרעיון הוא לשמר את השירות לציבור  אך איננו מעוניינים לשמש פורטי כספים לגורמים מסחריים שמביאים שש מאות אלף ₪ בפרוטות לפריטה. הרף שנקבע בתקנות של אלפיים מטבעות, בא לסנן הפקדות של ארגונים שחלקם עושים חסד אבל חלקם הם ארגונים מסחריים שמצאו לעצמם פרצה לעשות את הפעילות שלהם בחינם. עשינו בדיקה גם מול גורמים מקבילים בחו"ל ולדבר הזה אין אח ורע.

בנק ישראל הוא לא אמור להיות הבנק שנותן שירותים לאזרח, אנחנו נותנים את המלאים למערכת הבנקאית שתעביר את זה הלאה.היקף הפריטות זה סדר גודל של 60,000 מטבעות לפריטה ממוצעת. היו  פריטות שמגיעות עד ל 670,000 זה כבר היקפים תעשיתיים. זה דבר בעייתי מאוד מבחינתנו. הקבוצות שנפגעות הן עשרות בודדות שלארגונים שלפי הבנתנו חלקן כבר מצאו פתרונות."

יו"ר הוועדה ח"כ אייכלר אמר בסיכום הדיון: "אנחנו נפנה לנגידת בנק ישראל בבקשה לשנות את המדינות ולהחריג מלכ"רים למטרות צדקה. אסור להשוות בין גורמים מסחריים בהיקפים גדולים לבעלי מכולת קטנה ובוודאי שלא לקופות צדקה. כמו כן נבקש במקום להגביל ל5,000 להגדיל  לסכום של 15,000.

בנוסף, אנחנו מבקשים מהפיקוח על הבנקים לחייב את הבנקים להגביל את עמלת הפריטה עד ל10% לכל היותר.  יש לאפשר תדירות גבוהה יותר מפעם בחודש. נבקש גם לפתוח קופה באזור המרכז, לא יכול להיות שלכל תושבי גוש דן אין מקום לעשות את זה.מדובר פה באבסורד כי אלה תרומות לעמותות ללא כוונת רווח והתורמים לא רוצים ש30% מהתרומה ילכו לבנקים."