מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק לתיקון פקודת הטלגרף האלחוטי (תשלום אגרת תדר על ידי בעל זיכיון לשידורי רדיו), התשע”ב-2012, של הח”כים ציון פיניאן (ליכוד) ונחמן שי (קדימה).

 

פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], תשל”ב-1972, מסמיכה את שר התקשרות להתקין תקנות הקובעות את האגרות בעד הועדת תדרים והקצאתם. הצעת החוק מבקשת להסמיך את השר לשנות את שיטת החיוב של תחנות הרדיו האזוריות בגין הועדת תדרי רדיו ולכלול מנגנון להפחתת האגרות הנגבות בעד הועדת התדרים והקצאתם.

 

בדברי ההסבר להצעה, נכתב כי ”מטרת הצעת חוק זו לתקן עיוות היסטורי בכל הקשור לחיובן של תחנות הרדיו האזוריות בישראל באגרות בגין שימושן בתדרים לצורך קיום שידורי הרדיו שלהן באפנון תדר (FM). תחנות הרדיו האזוריות נדרשו מיום הקמתן לתשלום אגרות תדר למדינה בשיעורים גבוהים, אשר הגיעו, במקרים מסוימים, למאות אלפי שקלים חדשים בשנה. כל תחנה נדרשת לשלם אגרה באופן מצטבר בגין כל תדר שהוקצה לה לשם כיסוי אזור זיכיונה, בהתאם למדרגות שנקבעו על פי הספקי השידור שהותרו להן על ידי משרד התקשורת. שיטת חיוב זו גרמה לעיוותים רבים במשך השנים... ראשית, מהשוואה של שיעור האגרות הנהוגות בעולם המערבי בגין שימוש בתדרי רדיו באפנון תדר מתברר כי שיעורי האגרות הנהוגים בישראל גבוהים משמעותית מהמקובל בעולם. שנית, בהשוואה לשיעור האגרות המוטל על אמצעי תקשורת אחרים בישראל, עולה כי שיעור האגרות המוטל על תחנות הרדיו גבוה משמעותית. כך לדוגמא, שיעור האגרות החל על תחנות הרדיו גבוה מזה המוטל על ערוצי טלוויזיה, פי עשרות מונים, וזאת שלא בהתחשב בהיקף השימוש שעושה כל אמצעי תקשורת כאמור בתדרים. יתרה מכך, נמצא כי שיעור האגרות החל על תחנות רדיו אזוריות שווה לשיעור האגרות בו חייבות חברות סלולארית בגין שימוש זהה. כל זאת, כאשר התועלת הכלכלית ששואבים ערוצי הטלוויזיה, קל וחומר חברות הסלולאר, מהשימוש בתדרים, גבוה עשרות מונים מהערך הכלכלי שיש בשימוש לתחנות הרדיו האזוריות. התוצאה היא אפליה ועיוות באופן החיוב של אמצעי התקשורת בשל שימושם במשאב ציבורי של המדינה, וקיפוח תחנות הרדיו האזוריות אל מול ערוצי הטלוויזיה וחברות הסלולאר. זאת ועוד, שיטת החיוב של תחנות הרדיו האזוריות מתעלמת לחלוטין מגורמים שונים אשר ראוי שיובאו בחשבון בקביעת החיוב. כך לדוגמא, אין התחשבות בעובדה כי תחנת רדיו נאלצת לעשות שימוש ביותר מתדר אחד לצורך כיסוי אזור זיכיון בעייתי מבחינה טכנית. כמו כן, אין התחשבות בעובדה שתחנות רדיו אזוריות בפריפריה נהנות מתועלת מופחתת מבחינה כלכלית לעומת תחנות רדיו אזוריות במרכז הארץ. כך גם אין התחשבות בעובדה שמקצת מתחנות הרדיו האזוריות נאלצות לעשות שימוש בתדרים, אשר חשופים להפרעות שונות מצד תחנות רדיו פיראטיות מישראל ומחוצה לה, וכתוצאה מכך נדרשות להגביר הספקי שידור וכנגזרת מכך לשלם אגרות גבוהות יותר.שיטת החיוב גם יוצרת עיוות כלכלי שכן שיעור האגרות נקבע על פי מדרגות שרירותיות לפי ההספקים של המשדרים שמפעילות התחנות לצורך כיסוי זיכיונן. הפער בין שיעור האגרות בכל מדרגה גדול משמעותית וכך מעבר ממדרגה למדרגה, אפילו אם משמעותו הגדלה של פחות מעשרה ואט, עשויה להקפיץ משמעותית את גובה אגרת התדר בה מחויבת תחנה. במשך השנים סבלו תחנות הרדיו האזוריות מהפרעות קשות בתדרים שהוקצו להן, ובשנת 2003 אף הוגשה כנגד המדינה תביעה משפטית, אשר הסתיימה בהליך פשרה לאחר שהמדינה הכירה בצדקת טענותיהן של התחנות האזוריות להפחתת סכומי אגרות התדר. במסגרת הסכם הפשרה אף הופחת חובן של התחנות בגין אגרות תדר בד בבד עם ויתורן על תביעותיהן כנגד המדינה בהקשר למחדליה בטיפול ברדיו הפיראטי. במשרד התקשורת הוקמה ועדה שמטרתה לבחון רפורמה בשיעור אגרות התדרים המוטלות, בין היתר, על כלי התקשורת האלקטרונית. לאחרונה סיימה הוועדה את עבודתה והביעה את עמדתה בדבר הצורך לשנות את מתכונת החיוב של תחנות הרדיו באגרות תדר, ולתקן את העיוותים שצוינו לעיל. הוועדה צפויה להמליץ על הפחתה משמעותית בשיעור אגרות התדר בהן יחויבו תחנות הרדיו העושות שימוש בשיטת אפיון תדר; מתן הנחה לשימוש בתדרים בפריפריה; שינוי שיטת החישוב משיטת מדרגות לשיטת השימוש הרציף; השוואת שיעור אגרות התדר בגין שידורי הרדיו לשיעורי האגרות החלים על ערוצי הטלוויזיה (לעניין שיטת החישוב); מתן סמכות לנציגי משרד התקשורת לאשר הפחתה באגרה עקב הפרעות מהותיות לתדר; חישוב ההספקים על פי הקבוע ברישיון ולא על פי הקבוע באישור היצרן, ועוד. על כן, מוצע להסמיך את שר התקשורת ליישם את השינויים הראויים הנדרשים במתכונת החיוב בדמי תדר ביחס לתחנות הרדיו האזוריות באופן מיידי, ובמתכונת אשר תואמת ברובה את המלצות הועדה של משרדו...”

26 ח”כים תמכו בהצעה, שעברה ללא מתנגדים. ההצעה תועבר לוועדת הכנסת שתכריע איזו ועדה תדון בהצעה להכנתה לקריאה ראשונה.