מליאת הכנסת דחתה בקריאה טרומית את הצעת חוק הגנה על מחזיקים במקרקעין ביהודה ושומרון, התשע”ב-2011, של ח”כ זבולון אורלב (הבית היהודי) וקבוצת ח”כים.

 

הח”כ היוזם, אורלב, הציג את הצעתו ואמר ” ב-6 ביוני לפני 8 שנים החליטה ממשלת שרון על הגירוש מגוש קטיף ואת פירות הבאושים סובלים עד היום. גם היום ב-6 ביוני תצטרך הכנסת להחליט על בנייה או על גירוש. והנה בא המסור ומתברר שמטרתו היחידה היא לנסות להסיר מעל הממשלה את החרפה שבהרס.

כמו קוסם ששולף שפן מכובע שלפתם ראש הממשלה והשרים את הטענה לסכנת תביעה בטריבונאלים בינלאומיים. לשווא נשאתם את שם בית הדין הפלילי בהאג. האם זוכרים אתם שהתובע הכללי שם הכריז כי אין לפלסטינים זכות עמידה כי הם אינם מדינה או שזה לא משמעותי בעיניכם? האם השאלה המעסיקה אתכם היא באמת איך מונעים פגיעה בנדל”ן פלסטיני? בנושא זה הצעתי נותנת מענה משפטי מלא. הסוגיה האמיתית היא מדינית ופוליטית, מה היא המדיניות- הקפאה הריסה וניסור או שמא בנייה פיתוח והרחבה. עד מתי אפשר להסתתר מאחורי שאלות קנייניות? בלי בושה משתמשים בספינים. אם ראש הממשלה רוצה להרחיב את בית אל, למה לקשור זאת בהריסת גבעת האולפנה? מה עצר אותו עד היום? האם הבנייה ביהודה ושומרון תהיה רק על בסיס הענשת שלום עכשיו?”

אורלב הוסיף, ”הצבעת האיחוד הלאומי תהיה הצבעה שתגדיר את הצד המוסרי הציני והערכים שבשמם בחרתם לשרת את הציבור. היום ה- 6.6 הוא יום ההחלטה האומללה של ממשלת שרון לגירוש גוש קטיף. אתם נוהגים מנהג שרון וזורקים גט כריתות לציונות הדתית ולהתיישבות. רבין זרק גט כריתות לציונות הדתית עם נחיתת המטוסים בשבת ושנה לאחר מכן הפסידה מפלגת העבודה את השלטון. מאז נכרתה הברית הפוליטית החדשה בין הציונות הדתית לליכוד. הריסת השכונה היא שבירת ברית היסטורית איתנו ועם הציונות והיא איום ממשי להריסת אלפי בתים”.

עוד אמר אורלב, ”נשכנו שפתינו כשראש הממשלה הוביל עשרה חודשי הקפאה בבנייה תמורת כלום, פלצות אחזה בנו בנאום בר אילן שפנה עורף לכל מה שהאמין בו. מתברר שהמתנחלים אינם אדוני הארץ אלא ברק שר הביטחון, ולצערי ראש הממשלה בחר לשרת את האג`נדה שלו הוא היה ונשאר חייל של אהוד ברק”.

אורלב פנה לראש הממשלה ואמר ”לאחר הבחירות נלך כולנו לנשיא ומשמעות הפלת חוק ההסדרה היא אחת- תצטרך ללכת לנשיא עם אהוד ברק ושאול מופז ובלעדינו. ראש הממשלה והשרים המתנגדים לחוק עושים היום את אותו מעשה פוליטי פסול כסיבוב הפרסה לפני כחודש, הם עושים את מעשה זמרי.
הפלת החוק היא האבן הראשונה שנופלת בחומת הקואליציה. אדרוש מסיעתי לפרוש וזאת כי ראש הממשלה החליט להעדיף את הריסת  שכונת האולפנה ולסכן את מפעל ההתיישבות. אני קורא לשרים להצביע לפי צו מצפונם”. 

השר בנימין בגין (הליכוד) השיב להצעת החוק ואמר כי” זכות העם היהודי לארצו היא טבעית ונצחית גם 45 שנים לאחר מלחמת המגן על פי מדיניות הממשלה אנחנו מרחיבים את זכותנו בחבלי מולדתנו אלה. שלושה גושי התיישבות לנו - שומרון יהודה ובקעת הירדן. שלא כנוהגי אעיד עליי חברים הממשלה ובהם ראש הממשלה ושר הביטחון שיש לי חלק מסוים בעיצוב מדיניות זו. אבל בתוך גושי ההתיישבות הללו מימוש זכותנו לארצנו אינו בלתי מוגבל, לא ככל אתר ולא על כל גבעה גם אי אפשר וגם אין בכך צורך”.

בגין אמר עוד כי היום מוצע לנו להרחיב באמצעות חקיקה את אתרי ההתיישבות היהודית גם מעבר לאדמות המדינה וגם מעבר לאדמות שהיו רשומות על בעלים ערביים ונתפסו בעבר תפיסה צבאית, והיוו יסוד ליישובים, לעבר אדמות המוסדרות בספרי המקרקעין במנהל האזרחי בשומרון וביהודה”.

לדברי בגין, ”הממשלה מתנגדת להצעות חוק אלו המבוססות על טעויות:
טעות ראשונה- לא מדובר בחוק עוקף בג”ץ. השופטים ממליצים לעיתים על שינוי החוק אבל כלפי העתיד, לאחר שהייתה פסיקה. כוונת המציעים היום שונה- התוצאה אמורה להיות מניעת הביצוע של פסק דין סופי שניתן בבג”ץ. ברור שאני חולק על פסק הדין. אבל אין בפני הממשלה דרך המאפשרת התנערות מפסק הדין גם כשהממשלה איננה מסכימה על תוצאתו.
טעות שנייה- אין מדובר בחוק שיוחל על ישראלים ביהודה ושומרון. אין לנו דרך להחיל חוקים על יהודה ושומרון כשמדובר בדיני מקרקעין שיחולו על תושבים ערבים בשומרון וביהודה. מדובר בחוק שיפקיע מהם מקרקעין ובלא  האיזון וההגנה על זכות הקניין שמאפשר החוק הנוהג בתושבי ישראל.

טעות שלישית- החוק לא יעמוד גם אם יוחק. הוא אינו קרש הצלה אלא קנה קש. הוא לא יועיל להתיישבות אלא יזיק לה כי תוצאתו תהיה לא רק היפוכו של מעשה בלעם אלא גם היפוכו של רש”י הראשון. זו שטות להעמיד כנוגדים זה לזה את טובת ההתיישבות מול טובת המדינה.
טעות רביעית, כאילו מדובר בתקדים שיוביל לפינוי אלפי בתים. פסק הדין ייחודי ובנסיבות ייחודיות, כך קבע היועץ המשפטי לממשלה. למסע ההפחדה שחווינו אין יסוד עובדתי”.

בגין סיים את דבריו, ”בנימה אישית אומר שהדבר נוגע לי, לגופי. אנחנו עומדים חברי הממשלה במתקפת מסרונים חלקם אומרים ”תמוך בחוק המשך במורשת אביך” וחלק אומרים ”תמוך בחוק אל תמשיך בדרך אביך”. ועכשיו בשעת הדחק לא ייפלא שיש בינינו שרוחם, השגתם, ראייתם ויריעתם קצרה”.

 

השר המקשר לממשלה, גלעד ארדן (הליכוד) השיב אף הוא להצעה ואמר כי ”יש כאן ניצול לרעה של ציבור שרובנו מצדיעים לו. מי שמשווה בין מה שקורה היום בבית אל והמחלוקת המשפטית והמחלוקת לשם שמיים בממשלה איך לחזק את מפעל ההתיישבות לתכנית העקירה החד צדדית לבין ישובים שלא הייתה עליהם שום מחלוקת ולגירוש שאין ספק שהחליש את מפעל ההתיישבות, עושה ניצול פוליטי ומשתמש באנשים אלו. ראש הממשלה לא עושה את זה כדי להחליש את המפעל אלא בגלל המכשולים המשפטיים אליהם נקלעה הממשלה. כשקיום החלטות בית המשפט העליון הוא שמוטל לפתחנו וכשרואים חקיקה שלא בהכרח תציל את גורל הבתים, אני זוכר היטב את אותו הלילה בו כחלק מקבוצת המורדים ניסינו להשפיע על שרי הליכוד להצביע נגד ההתנתקות, זו השוואה נלוזה בין ההתנתקות להיום ואני זוכר מי סייע ולא סייע באותו לילה. הממשלה תמשיך ותעשה כל שביכולתה לחזק את ההתיישבות ולהשאיר את הבתים על תילם אבל צריך לעשות הערכת סיכונים. יידעו כל אנשי יהודה ושומרון שמה שעושה הממשלה לנוכח הצעות החוק והחלטות בית המשפט הוא לא כדי לפגוע ולהחריב אלא לחזק ולהרחיב את מפעל ההתיישבות”.

ח”כ אורלב עלה להגיב לתשובות השרים, פנה לשר ארדן ואמר ” לצערי ראש הממשלה החליט להטיל משמעת קואליציונית כשמדובר בהחלטה מצפונית. אני רוצה לפנות לחברי בציונות הדתית ובהתיישבות גם אם נפסיד את המערכה הזו אסור לנו להפסיד את השיעור והוא שמפעל ההתיישבות חייב להימשך, שצריך להטיל ספק בהבטחות, לתת אמון שהצהרותיהם הם אמונתם, שקשה לסמוך על אנשים שמובלים על ידי מערכת משפטית שהיא מוטת אג`נדה, ויבוא יום ונחשוף מי אמר למי את הדברים בפרקליטות הצבאית ובמשרד המשפטים”.

הצעת החוק שהוסרה מסדר היום, באה לקבוע כי אדם הטוען לבעלות על מקרקעין באזור יהודה ושומרון במקום אשר הוקמה בו שכונת מגורים (לפחות 20 יחידות דיור), אך טרם פנה לבית המשפט בבקשת סילוק מהמקרקעין כשחלפו למעלה מארבע שנים מאז הקמת שכונת המגורים, לא יפונו המקרקעין, והם יישארו בידי המחזיק בהם. ואולם ביהמ”ש רשאי להורות על פיצוי כספי לטוען לבעלות על המקרקעין או לחילופין להורות על מתן מקרקעין חלופיים בקרבת מקום ובשווי דומה אם סבר בית המשפט כי הטוען לבעלות הוא בעל המקרקעין.

בדברי ההסבר להצעה, נכתב כי ” בשנים האחרונות הוגשו בישראל מספר עתירות על ידי גופים ציבוריים הנאבקים בהתיישבות היהודית ביהודה ושומרון ועניינן תביעה להריסת ישובים או שכונות בהם שלפי הטענה הוקמו על מקרקעין בבעלות פרטית. הן משרד המשפטים והן בית המשפט העליון סבורים כי הסעד הבלעדי במקרים אלה הוא הריסת המבנים. בין הישובים שביחס אליהם הוגשו העתירות נמצאים כאלה שעלו לקרקע לפני שנים רבות ולעיתים מתגוררות בהם עשרות משפחות על ילדיהן. יש לציין כי יישובים אלה הוקמו בתום לב ואף זכו להכרה וסיוע מסוג כזה ואחר מטעם משרדי הממשלה והשירותים הממלכתיים ניתנים בהם כמקובל בכל ישוב. 

הצעת החוק באה למנוע את הרס הבתים במידה ובמשך ארבע שנים מאז הקמת הישוב לא פנה התובע הטוען לבעלות על המקרקעין לבית המשפט המוסמך ולא הוכיח את בעלותו בראיות כמקובל. ההצעה מתייחסת לישוב המונה לא פחות מעשרים משפחות. ראוי שעתיד ישובים אלה יהיה כעתיד כל יתר הישובים ביהודה ושומרון. הריסת המבנים חסרת טעם וגרוע מכך מנוגדת למוסר ולצדק הטבעי בשעה שהבעלים לא הציגו בדל ראיה והשתהו בתביעתם שנים רבות כל כך. במקרים אלה יש לאזן בין האינטרס של הבעלים אותו יש לפצות פיצוי מלא בין בכסף ובין במקרקעין חלופיים לבין האינטרס הציבורי של הימנעות מיותרת מהרס יישובים שקמו בתום לב ובלא ידיעה שמדובר במקרקעין פרטיים”.

במהלך נאומו של בגין הוצא מהמליאה ח”כ מיכאל בן ארי (האיחוד הלאומי).

22 ח”כים תמכו בהצעה ו-69 התנגדו לה.