מליאת הכנסת קיימה דיון לציון יום זכויות בעלי החיים.

יו"ר הכנסת יולי יואל אדשלטיין אמר בפתח הדיון: "על זכויות בעלי החיים אין חולק. אבל בעיניי, חשוב שנמקד את הדיון בנושא מקביל - החובות שמוטלות עלינו, על בני האדם.  החובה הזו מופיעה באחד הטקסטים החשובים ביותר של המסורת היהודית: קריאת שמע. פעמיים בכל יום אנחנו קוראים את הפסוק מספר דברים: "ונתתי עשב בשדך לבהמתך, ואכלת ושבעת". שימו לב לסדר הרגיש שבפסוק: קודם כל מוזכרת הבהמה ורק אז הבעלים שלה. חכמי הגמרא הבחינו בכך, והסיקו מן הסדר הזה מסקנה מעשית. אני מצטט מדבריהם במסכת ברכות: "אסור לאדם שיאכל קודם שייתן מאכל לבהמתו".  פשוט מאוד, לפני שאנחנו דואגים לעצמנו, מוטלת עלינו חובה בסיסית לדאוג לבעלי החיים. אף אחד מהם לא נוצר כדי שנשעבד אותו, כדי שננצל אותו או כדי שנשתעשע בו. מעל לכל  יש לנו אחריות כלפיהם. העיקרון הזה הוכר באופן רשמי במדינת ישראל בשנת 1994 כאשר הכנסת חוקקה את חוק צער בעלי חיים. החוק הזה דוגמא נפלאה לאימוץ של עקרונות מן המסורת היהודית אל ספר החוקים שלנו. יש בחוק צער בעלי חיים סעיפים שנראים מובנים מאליהם כמו האיסור לנטוש או להתעלל בבעלי חיים, אבל לצערי אנחנו שומעים מדי פעם על מקרים מזעזעים מן הסוג הזה. מוטלת עלינו אחריות עליונה כיהודים וכבני אדם בכלל להחמיר בענישה ולדאוג שהתופעות האלו ייעלמו באופן מוחלט."

ח"כ איציק שמולי: "אנחנו מסתכלים על התופעה הזו של ההתעללות ואנחנו רואים תופעה שהיא באמת גדולה מאוד, גדולה מדי. היא כבר לא קורת רק בסמטאות האחוריות של כל מיני ערי ספר, היא קורית בעיבורה של עיר, היא קורית בערים המרכזיות. לפעמים זה כבר אפילו הפך להיות סוג של טרנד. כנגד התופעה המזעזעת הזו אנחנו נאבקים. הפרטים ממקרה התעללות אחד למשנהו, הפרטים תמיד משתנים. מה שלא משתנה לעולם זה חוסר הצדק, מה שלא משתנה לעולם זה חוסר האונים. וכפי שאמר לנו השופט חשין זיכרונו לברכה: בעלי חיים הם כמו ילדים.  הם לא יודעים לזהות רוע והם גם לא יודעים להתגונן מפניו. וזה התפקיד שלנו של הכנסת ושל הממשלה להעמיד חומות גבוהות מאוד של הגנה באמצעות אכיפה, באמצעות חקיקה, באמצעות אזרחות טובה של הרבה מאוד אזרחים במדינת ישראל שיגנו על בעלי החיים בסביבתם."