​"התחזקות השקל לא תפגע בייצוא"

 
אופטימית לגבי החוב הלאומי: "עמידה בתוואי גירעון תוביל לירידת החוב ל-68%"
 

      תחזית אופטימית באופן יחסי, הציגה הבוקר (ב') נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, בהופעת הבכורה שלה בוועדת הכספים. בסקירה המאקרו כלכלית לוועדת אמרה פלוג שהצמיחה ב- 2014 צפויה לעמוד על 3.3%. זאת לאחר עשור שבו ביעור הצמיחה בישראל היה גבוה מאשר ברוב המדינות המפותחות. לעומת זאת, הייצוא הישראלי עדיין מדשדש בעקבות ירידה בהיקפי הסחר העולמי בעקבות המשבר והייסוף בשער החליפין. יחד עם זאת ציינה פלוג, כי "התחזקות השקל לא בהכרח תפגע בייצוא". עוד הפתיעה בקריאה לממשלה "להגדיל את מס ההכנסה השלילי במשק בכדי לצמצם את שיעורי העוני בקרב אנשים עובדים שמשתכרים שכר נמוך.

 

    יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) בירך את הנגידה החדשה ואיחל לה הצלחה בתפקיד. "אנו מברכים על בחירתך לתפקיד, לאחר שבועות ארוכים בהם דרשנו הכרעה בעניין המינוי. כנגידה את אחראית על המדיניות המוניטרית של ישראל ואת גם משמשת יועצת כלכלית לממשלה. חשובה המיוחד עובדת היותך דמות מקצועית מובילה ושלא תהיי נתונה ללחצים פוליטיים" אמר. סלומינסקי אמר לחברי הוועדה, כי "לפוג היא אכן דמות מקצועית שיודעת להתוות כיוון וזה מה שנדרש מתוקף תפקידה".

 

     בסקירה המאקרו-כלכלית, פתחה פלוג בנתוני הצמיחה: "ב- 2013 הפעילות הגלובלית עדיין היתה ממותנת. ארה"ב מסיימת עם צמיחה של 1.6% ואירופה עם 0.4%-. הצפי ל- 2014 בארה"ב 2.6% ובאירופה 1%. הצמיחה בסחר העולמי ב- 2013 עמדה על 2.9% ואילו ב- 2014 הצפי הוא 4.9% וזה עשוי להשפיע לחיוב על הייצוא הישראלי. הצמיחה אצלנו היתה הרבה יותר גבוהה לעומת המדינות המפותחות וכך גם צפויה להיות בשנים הקרובות. בשנים 2013-2014, שיעור הצמיחה יעמוד על כ- 3.3%, אך בניכוי התרומה מהפקת הגז, מעט פחות; בין 2.6% ל- 2.9%. אחרי ההתאוששות בסחר החוץ בעקבות המשבר הגלובלי, הייצוא עדיין מדשדש, בעיקר בגלל הביקושים הממותנים בעולם וגם הייסוף בשער החליפין תרם לכך". יחד עם זאת קבעה: "התחזקות השקל לא צפויה לפגוע בייצוא. תעשיית ההיי-טק וטכנולוגית-מעורבת, מהווה את החלק הארי בייצוא; 80% מכלל הייצוא והתעשייה המסורתית מהווה כ- 20%".      ביחס לתעסוקה אמרה, כי "דווקא התעשייה המסורתית והמעורבת-מסורתית מהווה 58% משוק התעסוקה. ההשפעה של שער החליפין על התעסוקה רבה יותר מאשר על הייצוא. בשוק העבודה, שיעור התעסוקה בקרב גילאי 25-64 עלה במהלך העשור האחרון והתייצב בתחילת 2012 ועומד על 74.5%, שיעור ההשתתפות 78.7% שיעור גבוה מאוד בהשוואה בינ"ל. עיקר הגידול במשרות בשנתיים האחרונות בעיקר בתחומי השירותים ולא במגזר העסקי. מבחינת הפריון, משנות ה-80 יש גידול מתון בשיעור הפריון שזה התוצר לשעת עבודה והוא צומח בקצב איטי בהשוואה למרבית המדינות המפותחות והפער הולך ונפער, מכיוון ששיעור ההשקעה שלנו נמוך בהגדלת ההון לעובד ובהבאת טכנולוגיות חדישות. השכר גם מבטא את הפריון הנמוך יחסית למדינות ה-OECD".

 

     פלוג הפתיעה כשקראה לממשלה "להגדיל את מס ההכנסה השלילי. יש עלייה בשיעור העוני בקרב משפחות ללא מפרנסים, הנתמכות בקצבאות, במשפחות עם שני מפרנסים שיעור העוני נמוך יחסית אך יש עלייה בשנים האחרונות. משפחות עם מפרנס אחד, שיעור העוני 25.9%. החדשות הטובות, שכשיש גידול בשיעור התעסוקה, זה אכן משפיע על הירידה בשיעורי העוני. יש גידול בשיעור התעסוקה, התייצבות בשיעורי העוני, אלא שאפילו בקרב משפחות עם שני מפרנסים קיימים שיעורי עוני. יש להגדיל את מס ההכנסה השלילי כדי לצמצמם את העוני בקרב אנשים שכן מצטרפים לשוק העבודה".  בעניין מדיניות בנק ישראל אמרה: "הבנק ממשיך במדיניות של שמירה על היציבות הפיננסית שמירה על טווח האינפלציה, טיפול בייסוף וצמצום הסיכונים על נוטלי המשכנתאות. הממשלה קבעה שהיעד של האינפלציה יהיה קבוע בין 1% ל- 3% ואנחנו בתוך היעד והחשיבות בציפיות לטווח הארוך, לצורך החוזים העתידיים של המדינה. הציפיות אכן מעוגנות בתחום הזה. לגבי שער החליפין, בנק ישראל פעל לקיזוז תנודות חריפות באמצעות רכישות מט"ח, כדי לקזז את ההשפעה של רכישת הגז על החשבון השוטף".

 

     בנושא הדיור אמרה: "המשבר נובע בעיקר בגלל מחסור בהיצע הדירות למגורים וירידה באטרקטיביות של אפיקי השקעה אחרים. מדיניות הבנק; שימוש בכל הכלים קודם כל הריבית שהורדה עד ל-1%, כדי לתמוך בפעילות ולמיתון הייסוף. הבנק פעל להפחית את הסיכון במשכנתאות, להגביל את החלק של המשכנתא בריבית משתנה, שכשתעלה הריבית, זה ישפיע על גובה ההחזר החודשי. המטרה לחזק את יציבות המערכת וקודם כל להפחית את הסיכון לנוטלי משכנתאות".    לגבי ההתערבות בשער החליפין אמרה: "במקרה של תנודות חריגות בשער החליפין שאינן תואמות את התנאים הכלכליים הבסיסיים. רכישות מט"ח לקיזוז לחצי הייסוף הנובעים מתגובת היתר של השוק להפקת הגז. יתרות המט"ח של בנק ישראל עלו בצורה משמעותית בשנים האחרונות וכיום הבנק מחזיק מעט יותר מ- 80 מיליארד דולר לעומת כ- 30 מיליארד דולר בתחילת 2007".    חדשות טובות מסרה לוועדה לגבי היחס חוב-תוצר: "אם התקציב ינוהל בתוואי הגירעון החוב הלאומי (3%), החוב ירד ל- 68%. אמנם תידרש התאמה בהיקף ניכר כדי לעמוד ביעד הגירעון, ביחס ההוצאה לתוצר בתוואי מדיניות שונים, כגון מדיניות המיסים, העמקת הגבייה של ההון השחור לעומת הקטנת ההוצאה הממשלתית". 

     בסיכום הדגישה, כי "עדיין יש סיכונים, בעיקר בגלל אירופה שבה שיעורי הצמיחה נמוכים. ישראל צלחה את המשבר בגלל היציבות הפיננסית. המערכת הבנקאית איתנה, אך נדרש לחזק את הלימות ההון והנזילות, רמת היעילות התפעולית נמוכה בהשוואה בינ"ל ונדרשים צעדי התייעלות, כולל צמצום הוצאות השכר ואיזון מנגנוני התגמול. גובשו צעדים לשיפור התחרותיות של המערכת הבנקאית, בפרט למשקי הבית ועסקים קטנים. בטווח הקצר נדרש לנהל את המשק בסביבה עולמית של צמיחה איטית וריבית אפסית, תוך איזון בין תמיכה בצמיחה ובסקטור הסחיר לבין שמירה על היציבות הפיננסית ובכלל זה יציבות המשכנתאות. בטווח הארוך: עידוד צמיחה שתכלול אוכלוסיות בעלות שיעורי השתתפות נמוך, תוך עלייה בהון האנושי ובכושר ההשתכרות".

 

     חברי הכנסת איחלו לפלוג הצלחה בתפקידה. אחדים בחרו להעלות נקודות הדורשות בחינה. ח"כ אראל מרגלית (העבודה): "אם שער החליפין ב- 2014 יישאר ברמה הנוכחית המשק הישראלי יעמוד לפני גל פיטורים גדול. בנק ישראל ניסה להתמודד עם האתגרים האלה ולא הצליח ונדרש שינוי דרמטי במדיניות".        ח"כ איציק שמולי (העבודה) העלה את עניין הריביות הנמוכות שהשפיעו לרעה על שוק הדיור. פלוג השיבה כי "אם היינו משאירים את הריבית יותר גבוהה הפגיעה במשק היתה הרבה יותר גדולה ולכן היה חשוב האיזון והורדנו את הריבית".