במסגרת יום לציון 50 שנה למלחמת ששת הימים ולחידוש ההתיישבות ביהודה, שומרון ובקעת הירדן, המתקיים היום בכנסת, קיימה ועדת הכנסת דיון בנושא "יחסי הגומלין בין הכנסת ובין אזרחי ישראל תושבי יהודה ושומרון", בהשתתפות שרת המשפטים איילת שקד, שר התיירות יריב לוין, חברי כנסת, יועמ"ש הכנסת איל ינון, המשנה ליועמ"ש לממשלה עו"ד רז ניזרי, ראשי מועצות, נציגי ארגונים אזרחיים ועוד. הדיון התמקד בעובדה כי גם 50 שנה לאחר הניצחון במלחמה, מרבית חוקי מדינת ישראל עדיין אינם חלים בשטחי יהודה ושומרון ובבקעת הירדן, מה שמקשה על חיי היום יום של תושבי האזור.

מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ יואב בן צור, פתח את הישיבה ואמר: "מדינת ישראל שלחה 450 אלף איש לגור ביהודה ושומרון. יש להם את מלוא החובות אבל מיעוט זכויות, שגם הן נקנות בקשיים רבים. המצב הנוכחי יוצר הבדלה בין יהודים ויהודים. אנחנו נבחרים גם על ידם וצריכים לראות איך נותנים להם זכויות שוות. לו היו החוקים נכתבים על ידי אלוף הפיקוד במהירות אף אחד לא היה מלין אבל במציאות הנוכחית זה לא קורה. בפועל חוקים שמחייבים בחובות נחתמים מהר ואילו חוקים שמעניקים זכויות נגררים ולעיתים לא מיושמים כלל".

שרת המשפטים איילת שקד: "השר לוין ואני מנסים לשנות את מציאות החקיקה פה בכנסת, וכחלק מזה ביקשנו מכל השרים שהחל מה-1 ביוני תהיה התייחסות בכל הצעות החוק הממשלתיות גם לתושבי יהודה ושומרון. מבדיקה שערכנו ראינו שבשנתיים האחרונות, חוץ מחוק ההסדרה רק ארבעה חוקים התייחסו לתושבי יהודה ושומרון- חוק האומנה, חוק השירות האזרחי, חוק ההתייעלות הכלכלית וחוק איסור הפלייה למוצרים. את הבקשה הפננו רק למשרדי הממשלה ולא לחברי הכנסת מתוך כבוד לעצמאותם, אבל אני ממליצה גם לחברי הכנסת, בוודאי מהקואליציה לעשות זאת, כמובן כל ח"כ רשאי להציע אילו הצעות שייבחר, אבל אני יודעת שגם אני כחברת כנסת לא תמיד הייתי ערה לצורך הזה ולכן חשוב להעלות את המודעות גם כאן".

שר התיירות יריב לוין: "הגיע הזמן לעשות מהלך משמעותי של העברת הסמכויות מהמנהל האזרחי למשרדי הממשלה הרלוונטיים ובכך להקל על חיי היום יום של התושבים. אין שום סיבה להמשיך עם המצב הקיים. מה שמתרחש בעניין החלת צווי האלוף  הוא ביזיון ושערורייה, זה הביטוי הבוטה ביותר ליחס מתעמר ולא שוויוני לתושבי יהודה ושומרון, בניגוד למדיניות הממשלה. ללא שום ספק צריכה להיות החלת חקיקה חד משמעית על האזורים האלה. כשזה נוגע למיסים, קנסות ותשלומים זה פועל במהירות הבזק".

ליועצים המשפטיים אמר לוין "אולי תפסיקו להפחיד אותנו כבר? זה לא מורכב, זה פשוט מאוד. לא צריך לעשות שימוש זעיר אלא מהיר, אגרסיבי. חיכינו כבר 50 שנה בזהירות ובהתחשבות במורכבות. צריכים לשנות את הגישה לחלוטין. הכלל צריך להיות שהחוק חל אלא אם יש סיבות טובות ולא ההיפך. אנחנו לא מחפשים לבצע סיפוח זוחל אלא לעשות צדק עם התושבים".

סגן שר הביטחון אלי בן דהן :"אנחנו חיים כיום במציאות שבה קציני צבא מכריעים בתחומים אזרחיים שבהם אין להם שום הבנה, כמו חוקי בנייה והגנת הסביבה. צריך להפוך את המנהל האזרחי ליחידת סמך שמי שעומד בראשה הוא אזרח ולא קצין. הדבר הראשון שעשיתי כשלקחתי את הנושא לטיפולי היה למפות את החוקים ויש אצלי כיום רשימה של כ-150 חוקים שהם בעלי משקל חשוב מאוד לתושבים ואני מקווה שעד סוף השנה הם יאושרו בצו אלוף, על פי תכנית עבודה שאישרתי לייעוץ המשפטי ביו"ש. אנחנו מקווים שבקרוב נוסיף תקן מיוחד אצל יועמ"ש יו"ש שיהיה כל כולו לנושא של השוואת חקיקה ".

ח"כ שולי מועלם רפאלי: "קרה לנו נס ענק לפני 50 שנה, אנחנו לא מתנצלים ולא מתביישים בו. אנחנו חושבים שצריך להתקדם אבל המטרה כאן היא ליצור שוויון חובות וזכויות. אני מציעה שבייעוץ המשפטי של הכנסת יהיה אדם שתפקידו ללכת איתנו בדרך הזו, שיוודא שכל חקיקה שנעביר כאן בכנסת תהיה סימולטנית ושלימה גם כלפי האזורים האלה. התחושה היא שנבחרנו לקדם דרך ובמקביל אלינו יש אנשים שלא נבחרו ומנסים כל הזמן לבדוק איך אפשר לעצור את הדרך הזאת. אנחנו צריכים לעמוד איתן מאחורי הדרך והחזון שבאנו לקדם. ולא לוותר מול אמירות על קשיים כאלה ואחרים".

ח"כ אמיר אוחנה: ב-1967 הכיבוש לא התחיל אלא הסתיים. שטח מדינת ישראל הוא אלפית משטח מדינות ערב שמקיפות אותה ואין לערבים רצון להסתפק בפחות מארץ ישראל כולה, גם אם בהדרגה. גם מי שסבור שהפתרון הוא הקמת מדינה ערבית נוספת לא יכול להתעלם מכך שעד שיצליח להוביל מהלך כזה חיים שם אנשים; ערבים שחיים תחת הרשות הפלסטינית, ויהודים שהצביעו לכנסת ישראל אבל לא חיים על פי חוקיה. אני מברך על היוזמה להחלת החוקים, כך נעניק, עד שהסכסוך הישראלי-ערבי ייפתר, חיים טובים יותר לתושבים".

ח"כ בצלאל סמוטריץ': "אני מציע להחתים את חברי הקואליציה על כך שלא נצביע על חוק שלא יקבל מענה סימולטני להחלת ההסדר גם על תושבי יו"ש. יש כאן גרעון דמוקרטי גדול, כמעט חצי מיליון אזרחים הולכים כמו כל אזרח אחר ובוחרים בקלפי, אבל לא הכנסת מנהלת את חייהם. מפקד צבאי ויועציו המשפטיים עושים זאת".

ח"כ מוטי יוגב: "אני חווה את האבסורד הזה כבר עשרות שנים, כמפקד בצבא וכסגן ראש מועצה ביו"ש. קצין בעל אג'נדה שמנהל מדינות לפרטי פרטים זו מציאות בלתי מתקבלת על הדעת. זה צריך להיות אזרח שכפוף למשרדי הממשלה שנבחרו על ידי האזרחים. בכדי שלא כל מה שנעשה פה יבוטל על ידי ביהמ"ש העליון, אנחנו בתהליך לחוקק את חוק המשילות שבו כמו ברוב העולם,  לביהמ"ש העליון לא תהיה יכולת לבטל חקיקה של הכנסת, אלא לכל היותר להחזיר את הדיון אליה. הסמכות העליונה חייבת להיות של בית המחוקקים שנבחר על ידי העם".

יו"ר ועדת העלייה והקליטה, ח"כ אברהם נגוסה: "תושבי יהודה ושומרון עושים עבודה טובה מאוד בתחום של קליטת עלייה. לכן כל שינוי והכרה גם בכיוון החקיקה יכול להקל ולהשאיר שם את העולים כתושבי קבע ולא רק כתושבים זמניים בזמן תהליך הקליטה".

יועמ"ש הכנסת איל ינון עמד על כך שאין מקום להפלות את אזרחי ישראל המתגוררים ביהודה ושומרון בכל הנוגע לזכויות והחובות של אזרחי המדינה. אבל, אי אפשר להתעלם מהבעיות שנובעות מכך שיהודה והשומרון אינם חלק ממדינת ישראל הריבונית ולכן ככלל חקיקת הכנסת לא מוחלת ישירות על אותם אזורים.

עוד עמד ינון על כך שבשנים האחרונות גברה המודעות בכנסת לכך שיש פער גדול בהחלת החקיקה ביו"ש ע"י המפקד הצבאי, ולצורך למצוא לכך פתרונות הן ביחס לחקיקת העבר והן ביחס לחקיקה עתידית. בנוסף ציין כי בשל העובדה שהכנסת לא עסקה עד לאחרונה בחקיקה באיו"ש, יש גם בקרב הדרג המקצועי בכנסת פערי מידע בתחום זה, ובכוונתו לערוך השתלמויות מקצועיות על מנת להשלים פערים אלה.

עו"ד רז ניזרי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה התייחס גם הוא לסוגיה ואמר "אנחנו משרתי הציבור לא נכריע את גורל יהודה ושומרון ואת המחלוקת הפוליטית, זה עניין למחוקקים ולא למשפטנים, אבל כל עוד חיים שם תושבי מדינת ישראל עליהם להיות שווי זכויות. אנחנו צריכים לסייע לדרג המדיני לממש את מדיניותו אבל גם להבהיר מה אפשר ואי אפשר מבחינה משפטית. מזה 50 שנה אין הכרעות מדיניות לכאן או לכאן, אפשר לכעוס על המשפטנים אבל זו העובדה. יש ערבוב דינים והמציאות הזאת יוצרת מארג משפטי סבוך מאוד שלא אנחנו המשפטנים אחראים לו". 

דוד הלחיאני, ראש המועצה האזורית בקעת הירדן: "אנחנו אזרחי ישראל התיישבנו בחבל הארץ הזה כי ממשלות ישראל עודדו אותנו. הגעתי להפריח את המדבר כחקלאי וזה לא היה פשוט. איש לא אמר לי שאהפוך לאזרח נטול זכויות. אתם חברי הכנסת חייבים לנו לתקן את העיוות. אנחנו נתונים לחסדם של יועצים משפטיים לובשי מדים שחורצים גורלות. אנחנו חיים חיים רוויים בטרור, הקפאה והסתה ומגיע לנו החסד הזה. תמצאו את הדרך".

מנכ"ל פורום קהלת, רובין מאיר: "כשהמנדט הבריטי יצא מיו"ש ירדן כבשה אותו ללא כל אישור בינ"ל. היום אותם יועצים משפטיים שטוענים שהדין הירדני חל ביו"ש, טוענים בעצם שלירדנים כן הייתה זכות להחיל את הדין שלהם על האזור הכבוש ואילו למדינת ישראל אין. אנחנו לא צריכים להיות יותר מוסריים מכל העולם כולו, יש לנו את הכוח והסמכות להחיל שם את הדין הישראלי". ​