הוועדה למאבק בסמים וועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות יפנו לקרן החילוט ולמנכ"ל משרד הבריאות בבקשה לתקצב 8 מיטות שיקומיות של עמותת "לצידך" שלא מומנו

"מצמרר לחשוב איך טראומה של פגיעה מינית בילדות משתרשרת ומדרדרת את הנפגעת לזנות והתמכרות לסמים במצבים הקשים ביותר שבן אנוש חווה", אמרה יו"ר הוועדה למאבק בסמים ח"כ תמר זנדברג בדיון משותף עם ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות בראשות ח"כ עליזה לביא, על הקשר בין זנות לשימוש בסמים והטיפול בנשים במעגל הזנות וההתמכרות. "התמכרות נשית מאד שונה מהגברית. במוקד הקשר בין זנות לסמים עומדת כמעט תמיד הטראומה שגררה את שניהם – פגיעה מינית. גורמי הטיפול כבר התחילו לשנות את ההתייחסות לאור זאת שזה המאפיין של ההתמכרות הנשית. זה המפתח לטיפול בשתי התופעות".

יו"ר ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות, עליזה לביא: "חברה מוסרית צריכה לחלץ את הנשים שנלכדו בזנות ובסמים. לשם כך צריך שיתוף פעולה בין הרווחה לבריאות. הוויכוח אם נשים מידרדרות לזנות כדי לממן סם או שהן מתמכרות לסמים כדי לשרוד את טראומת הזנות ואת טראומות העבר מיותר. רק השנה מתו שתי נשים מוות טרגי ממנת יתר. מותן מהווה תמרור אדום. באחריות המדינה למצוא להן מענה שיקומי. 24% מנשים במעגל הזנות מתות ממנת יתר. 95% ממעורבות בזנות מכורות להרואין או לקראק".

מירה פודגייצקי, משרד העבודה: "מסגרות נוקשות לא מתאימות לנשים בכלל. הן צריכות מסגרת עוטפת, מחבקת. אישה שמחליטה לצאת לגמילה לא מוכנה לשתף פעולה במקום שיש גברים, אפילו לא צוות גברי. הטיפול מותאם לכל אישה בנפרד. אין כללים שנכונים לכולן. לפעמים הגמילה אקוטית והיא חייבת להיות הטיפול הראשוני, בזמן שהאישה עדיין בזנות. לפעמים נכון להתמקד בטראומת הילדות ולחכות עם הגמילה לשלב אחר. זו אוכלוסייה כמו בצל, שמקלפים לאט ואי אפשר לדעת מתי יגיעו הדמעות. הטיפול הוא בינמשרדי וכולל המון עבודת שטח. היום אנחנו כבר יודעים למפות את הצרכים החסרים".

ד"ר קרן לנדסמן, רופאה ממרפאת לוינסקי: "אי אפשר להפריד בין התמכרות לזנות. אי אפשר לטפל רק בהתמכרות או רק בזנות. הטיפול בזנות הוא רב מערכתי, רב צוותי. מטפלים רפואית, עובדת סוציאלית, תמיכה נפשית. זה לוקח חודשים ושנים. טראומות צפות אחרי שנים. חייב להיות טווח ארוך, רצף טיפולי. יש הרבה אימהות שמסרבות להגיע למרכז כי חוששות שידווחו עליהן לרווחה. יש לנו אישה ששלושת הילדים הגדולים שלה נלקחו לאימוץ. היא נורא רצתה להיגמל אבל פחדו שיקחו לה את התינוקת הרביעית שנולדה לה".

בדיון התברר כי עמותת "לצידך" מפעילה מרכז טיפולי-שיקומי ובו 8 מיטות ייעודיות לנשים, מיטות שחסרות מאד במערך הקיים, אך אינה מקבלת כל מימון. ד"ר פאולה רושקה , מנהלת המחלקה לטיפול בהתמכרויות במשרד הבריאות: "המקום נמצא בפיקוח משרד הבריאות. מאד התרשמנו מהטיפול". ח"כ תמר זנדברג: "ואיפה הכסף?" ד"ר רושקה: "זה תקוע תקציבית. אמרו לי שהתנאי הוא שהרשות למלחמה בסמים תיתן את חלקה מקרן החילוט. אם זה יבוצע המנכ"ל התחייב לסייע".

חגי ברוש, הרשות למלחמה בסמים: "הקרן יושבת בשבוע הבא. בראש סדר העדיפויות שלה 192,000 ₪ לנושא הזה. ברגע שהקרן תחליט נודיע למנכ"ל משרד הבריאות". ח"כ תמר זנדברג: "הוועדות יוציאו מכתב לקרן שהן ממליצות לאשר את הסכום, ובמקביל נוציא מכתב למנכ"ל משרד הבריאות שהוועדות מצפות לתקציב של 600,000 ₪ שזה עלות של 4 מיטות באישפוזית".

צילה עזרא הביאה בפני הוועדה את סיפור האישי: "עברתי התעללות מינית בילדותי בהונגריה. רקע משפחתי לא פשוט. בגיל 22 הגיעו להונגריה ישראלים שקנו נשים ונפלתי לרשת שלהם. מהר מאד הגעתי לשימוש בסמים. אני עובדה חיה. עברתי אין ספור מקרי אונס. 3 שנים חייתי ברחוב, בתחנה המרכזית בתל אביב. ניסיתי להיגמל מסמים ומזנות אין ספור פעמים. יש הרבה קשיים בדרך. המרכזים המעורבים עם גברים הם בלתי אפשריים לאישה שעברה אונס והשפלות. אין סיכוי שתוכל להיפתח ולהיחשף בפני גברים. לא בחרתי להיות זונה. הייתי ילדה במצוקה ואנשים ניצלו את המצוקה שלי".

חגי ברוש, הרשות למלחמה בסמים: "בשבוע שעבר הוחלט על פתיחת שתי מרפאות לתחלואה כפולה. ב1.7 הן יתחילו לתת שירות ומענה פסיכיאטרי. יהיה מרכז יום וגם סל שיקום".​