​

בדיון לעניין נוהל המשנה את סדרי העבודה במרכזים הנותנים מענה לקטינים נפגעי עבירות מין ואלימות ציין נציג המשטרה: "הנוהל הפתיע אותנו, בלי חוקרי ילדים עדיף לחזור לעבוד בתחנות המשטרה". נציגת פרקליטות המדינה: "בשל הצוותים השלמים החקירות במרכזים טובות ומניבות יותר, בלעדיהם אין למרכזים משמעות"

יו"ר הוועדה, ח"כ יפעת שאשא ביטון: "הנוהל בניגוד לחוק ובניגוד לכוונת המחוקק". נציגת משרד הרווחה: "הנוהל ייבחן שוב, בנוגע לחלקו יש בלבול והדברים יתוקנו"

הוועדה לזכויות הילד קיימה היום (ג') דיון מעקב בנושא 'מרכזי הגנה של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים'. מרכזי ההגנה נותנים מענה כולל ומיטבי לקטינים נפגעי עבירות מין ואלימות, הן בהיבט המענה שמקבל הילד הנפגע, המענה שמקבלת המשפחה והן בהעלאת הסיכוי למיצוי הדין עם הנאשמים בזכות  שיתוף הפעולה המתקיים במרכז בין כל אנשי המקצוע המטפלים במקרה.

הדיון עסק בנוהל חדש של משרד הרווחה שעל פי הנטען מנוגד להוראות החוק והחלטת הממשלה שמכוחם הוקמו 8 המרכזים ברחבי הארץ. בין היתר מקבע הנוהל מצב בו אין חובה שימצא בכל המרכזים חוקר ילדים באופן קבוע וכן קובע הנוהל הבחנה בין פגיעות בתוך המשפחה ומחוצה לה בעת ההפניה למרכזי ההגנה. לצד אלה גם הוחלט במשרד על קיצוץ תקן אדמיניסטרטיבי במרכזים. 

יו"ר הוועדה ח"כ יפעת שאשא ביטון: "קיימנו דיונים שונים בעבר לעניין מרכזי ההגנה, אנחנו מקיימים את הדיון הנוכחי בעקבות נוהל חדש שיצא מצד משרד הרווחה".

ורד וינדמן, מנכ"לית המועצה לשלום הילד: "זו ישיבה חשובה וקריטית עבור ילדים נפגעי עבירה. הנתונים לגביהם בעלייה מתמדת - בעשור האחרון יש עלייה של למעלה מ-20 אחוז בילדים שנחקרו ע"י חוקרי ילדים ועלייה של 40 אחוז בפתיחת תיקי עבירות מין בילדים. הטרגדיה הגדולה שבמקום ללכת קדימה ולתת לילדים האלה את המענה המיטבי אנחנו הולכים 10 צעדים אחורה. מרכזי ההגנה הם ההבדל בין ילד פגוע לילד הרוס. במקום שנחשוב איך מייעלים את המשרדים ואת העבודה המשותפת שהיא מהות המרכזים הנוהל החדש מסיג אותנו אחורה ואומר דברים המנוגדים לחוק. במקום מדידה של האיכות וכמה תיקים נפתחים והאם הילד השתקם, בודקים מדדים איכותיים, שגם שם אנחנו רואים עלייה של 30 אחוז במספרי ההגעה למרכזים. המשטרה לא באה לפי קריאה, הפרקליטות לא באה לפי קריאה, אין סיבה שחוקר ילדים יבוא לפי קריאה. בג"ץ אחד כבר הגשנו ואם לא תהייה ברירה נגיש עוד עתירה".

ח"כ שאשא ביטון: "אם צריך שהדבר לא יהיה על חשבון אנשי המקצוע. אין מקום גם להפרדה לגבי פגיעות בתוך ומחוץ למשפחה, ילד שנפגע - נפגע נקודה. לא משנה אם זה בתא המשפחתי הראשוני או על ידי שכן או הבני דודים. יש להסיר את האבחנה הזו אחרת אנחנו עושים עוול לילדים, גם ברמת הפגיעות שלהם".

ח"כ לשעבר הרב מיכאל מלכיאור מיוזמי ומחוקקי החוק להקמת מרכזי ההגנה: "לאחר עמל רב הקמנו את 8 המרכזים ויש גידול ניכר בהגעה אליהם והצרכים גדולים. אז מה עושים היום? בכל מיני דרכים לא דרכים מחלישים את המרכזים ומרוקנים את כוונת המחוקק. אם אנחנו לא יכולים לעזור לילדים האלה אין לנו זכות קיום כמדינה. מנכ"ל משרד הרווחה עמו שוחחתי מקבל כל מיני דיווחים לא נכונים שאין ביקוש לדבר. צריך לדרוש שהחוק יקוים כלשונו, זה בנפשנו".

חוה לוי, עו"ס ראשית לחוק הנוער, משרד הרווחה: "אנחנו רואים חשיבות במרכזים, פעילותם וקיומם, אנחנו עמלים סביב הנושא יום ולילה, לא רק במרכזי ההגנה וזה נאמר גם בשם המנכ"ל שמלווה את המרכזים מכניסתו לתפקיד. הוא רואה את החשיבות וגם מנסה לבחון את הדברים כמנהל, כולל הסוגיות הכלכליות וכולל הפערים בין המרכזים שלא ממלאים את ימיהם ולא כל הזמן מגיעים לשם ילדים. כדי לאזן את הדבר הוא לקח בחשבון גם את הצורך להגדיר את כוח האדם במרכזים - מי יהיה קבוע ומי לא, כמשהו הזקוק להמשך טיפול. יש על הנוהל מחלוקת, גם בתוך המשרד, בוודאי בין המשרדים. המנכ"ל שמע את הגורמים השונים ועמדותיהם בעניין הנוהל, בסוף החודש תהייה ישיבה שתבחן שוב את הנוהל כדי שיאזן גם את הוראות החוק וגם את הסוגיות שלא קיבלו ביטוי בנוהל.

"לגבי ילדים הנפגעים בתוך המשפחה, האופן שנוסח בנוהל יצר בלבול מאוד בעייתי, אין אמירה שאומרת שאת המקרים האלה אנחנו מחריגים כי לא מגיע להם שירות מקסימלי כמו שניתן במרכז הגנה. הכוונה שלנו שכל הילדים יגיעו למרכז ההגנה, באופן שנוכל לקיים את כל מטרות מרכז ההגנה, כולל האפשרות שחוקר הילדים יוכל לנטרל משתנים מתערבים כגון הורה שעומד מאחורי הדלת. חוקרי הילדים מביעים דאגה לגבי האפשרות לקיים זאת בצורה נכונה, ולגבי אלה קיום החקירה הנכון הוא במוסדות החינוך".

ח"כ שאשא ביטון: "זה משהו שקיים כבר היום".

לוי: "נכון, הסוגיה תצטרך לקבל דיוק של הדברים, הנוהל הופץ אך הוא עדיין בעבודה. המנכ"ל כינס את הפורום לו הוא זקוק לתיקון הנוהל. זה בעבודה, במיוחד החלק הזה כדי שלא ליצור חוסר הבנה, כי לא לזה הכוונה".

נצ"מ מאיר ברקוביץ, רמ"ח נוער, משטרת ישראל: "הנוהל הזה הפתיע אותנו, פנינו בפנייה דחופה למנכ"ל משרד הרווחה ואמרנו לו את דעתנו גם על אופן ההליך וגם על התוכן. התרשמנו שהוא מבין את הבעיות שבנוהל, אנחנו מקווים שזה הולך לקראת תיקון להסכמת כולם. באשר למהות - המודל נבנה על בסיס צוות קבוע, מבחינתנו בלי חוקר ילדים קבוע במרכזים אין טעם גם לחוקר קבוע שלנו ואין טעם בכלל למרכזים. המצב היום הוא שברוב המרכזים אין חוקר קבוע, הדברים מתעכבים והחקירות מתעכבות, זה פגיעה בחקירות. במצב כזה עדיף לסגור את המרכזים ולחזור לעבוד בתחנות כמו פעם. בנוסף אי אפשר לייצר חלוקה של בתוך ומחוץ למשפחה, מצבים שצריך לחקור ללא ידיעת הורה קיימים כחריג ואנחנו מחליטים עליהם במרכז עצמו".

אושרת שוהם, פרקליטות המדינה: "יש משמעות רבה לרב צוותיות בישיבות הבוקר, בהחלטה המשותפת מה נכון לעשות עם כל הפניות שהגיעו בלילה. אם לא יהיה חוקר ילדים שיגיד 'יש קושי לחקור פה' או 'בואו שנעשה את זה בנוכחות הורה אחד או שנים' אין למרכזים משמעות. בדיוק בשל כך יש לנו פרקליטה בכל מרכז כזה. בגלל שיש חוקרי ילדים הדברים פועלים ויש עלייה בפניות. החקירות במרכזים טובות ומניבות יותר, אני רוצה תיקים טובים ולא כאלה שהתיק לא נכתב טוב או שהילד היה עצבני וחסר סבלנות".

השופט בדימוס פיליפ מרכוס: "אם השיטה הזו תתקלקל, אם הרעיון הזה ייפול בגלל קוצר ראייה תקציבית, זה דבר איום ונורא. הגישה הרב מערכתית היא הגישה הנכונה ויש לקיים את הדבר כפי שהחוק קובע".

ח"כ שאשא ביטון סיכמה את הדיון: "הנוהל הוא בניגוד לחוק ובניגוד לכוונת המחוקק, הוא יוצר בידול בין המשטרה למשרד הרווחה. הוועדה מבקשת לקיים את החוק כלשונו, להסיר את ההפרדה בין פגיעה בתוך המשפחה לאחרות. להחזיר את התקינה של חוקרי הילדים כך שיהיה חוקר בכל מרכז. לבטל את הקיצוץ בהיבט המנהלי. יש שיתוף פעולה בכתיבת הנוהל עם המרכז לביטחון פנים, נעקוב ונבקש דיווח ממשרד הרווחה מיד אחרי פסח - מה עלה בתיקון הנוהל".