בדיון שעסק בביטול חובת הגומלין במכרזים שונים, מצב המביא לפגיעה קשה בתעשייה הישראלית, הציגה נציגת משרד הכלכלה כי החשב הכללי מאפשר מצב של פרשנות לקויה לחוק, באמצעותה מתחמקים משרדי הממשלה מהחובה. ח"כ נחמיאס ורבין: "אין עוד מדינה בעולם שמבטלת את רכש הגומלין שלה". ח"כ מיקי לוי: "בסלילת הכביש לירושלים ביטלו את רכש הגומלין בלמעלה ממיליארד שקל, למה?! שיסגרו את המפעלים בעוטף עזה וזהו"

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "על החשב הכללי להעמיד בתוך 3 שבועות פתרונות להתחמקות מחובת רכש הגומלין מצד גופים פרטיים. אחרת נחוקק חוק שיסגור את הפרצה"

ועדת הכספים קיימה היום (ב') דיון בנושא 'חשש כבד מפגיעה אנושה בתעשייה הישראלית בגלל כוונת משרד האוצר לבטל את החובה לרכש גומלין', הצעתם של חברי הכנסת אילת נחמיאס ורבין ומיקי לוי.

במהלך הדיון בו נמתחה ביקורת נוקבת על התנהלות החשב הכללי, הציג משרד הכלכלה כי למרות שהחוק מחייב מציאות של רכש גומלין, הוא נעקף מצד הממשלה בצורה של חברות שלישיות, פרטיות, שחותמות הסכמים עבור משרדי וגופי ממשלה, בנימוק שההתקשרות אינה נעשית על ידי משרדי ממשלה, אלא בידי גוף שלישי, זאת למרות שלעמדת משרד הכלכלה גם אפיק זה אסור לפי החוק. בדיון הוצג כי המעקף שנוצר עלול להביא להפסדים של מיליארדים בקרב התעשייה, לסכנה לעסקים הקטנים והבינוניים ומתוך כך סכנה להעסקת אלפי עובדים. בדיון נמתחה ביקורת גם על העדר החשב הכללי או נציג בכיר מטעמו בדיון. בתום הדיון הורה יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני לחשב הכללי באוצר להציג בתוך שלושה שבועות פתרון למעקף שנוצר, וציין כי יפנה גם לשרי האוצר והכלכלה לעניין זה, ובמקביל הורה לייעוץ המשפטי לוועדה להכין הצעת חוק שימנע את האפשרות של התחמקות מחובת רכש הגומלין בחוק.

ח"כ נחמיאס ורבין: "אנחנו עוסקים בתעשייה הישראלית מכ"כ הרבה אספקטים בוועדה, הבעיה האמתית היא שאנחנו אף פעם לא יורדים לשורש. שום נטו תעשייה לא תעזור באירוע הזה אם לא נדרש לו כמו שצריך. מה שקורה במשרד האוצר ובחשב הכללי בפרט זה ביטול דה פקטו של רכש הגומלין, אין לי להסיק אלא שהממשלה לא רוצה תעשייה. רכש הגומלין הכניס לישראל בשנת 2016 3 מיליארד דולר, בשנת 2017 3 וחצי מיליארד, אנחנו מדברים על 12 אלף משרות, וזה לא עולה כלום למדינה. במקביל אנחנו אנחנו כל הזמן מקבלים דיווחים כי בחשב הכללי פועלים לביטול רכש הגומלין, זה שעה שהחברות הזרות דווקא מכירות בערך רכש הגומלין, על כל דולר הן רוכשות ב-2.2 דולר, לא יכול להיות שהחשב הכללי בכבודו ובעצמו לא נמצא בדיון הזה, אני לא יודעת אם יש לו מדיניות רכש לעניין הזה, זו כל התשתית של התעשייה הישראלית, אין מדינה אחת שמבטלת את רכש הגומלין שלה".

ח"כ מיקי לוי: "לא רק החשב הכללי לא מגיע, גם הממונה על רכש הגומלין לא מגיע. הוא לא סופר אותנו. אני אכשיל מעתה והלאה את כל ההעברות התקציביות שלכם. שנרכשו רכבות בת"א חויבו החברות הזרות ברכש גומלין, כאשר רכשו עבור ירושלים הם כבר לא חויבו. בסלילת הכביש לירושלים, זכתה גם חברה איטלקית אך ביטלו את רכש הגומלין במעלה למיליארד ₪, למה?! שיסגרו את הישובים בעוטף עזה שם נמצאים רבים מהמפעלים, שהגדרות יתמודדו מול חמאס. אם שר האוצר רוצה ברכש גומלין, שיוציא מכתב או שיגיד פה שהוא מחייב ומחויב לרכש גומלין עפ"י חוק".

ח"כ אייל בן ראובן: "אנחנו גם בסכנה כלכלית, גם ביטחונית וגם חברתית של התעשייה. התעשייה הביטחונית היא הקטר שמוביל אחיו הרבה מאוד תעשיות. אם לא נביא תוכנית פעולה לתיקון הסכם האמריקני לעניין רכש הגומלין אנחנו בסכנת סגירה של 4,000 חברות קטנות ובינוניות, סכנה של 10 אלף עובדים, בסכנה שקבלני המשנה ילכו למדינה אחרת ומחר שאנחנו בחירום, הם יהיו בחו"ל".

ח"כ איתן ברושי: "זהו שיח חרשים, בין קבוצת אנשים שחושבת אותו דבר. הגשתי הצעה להשוות את הרכש בישראל לכל משרדי הממשלה, הממשלה מדברת בשפות שונות ויש בלבול גדול. איבדו את האיזון בין יוקר המחייה לאינטרס הלאומי. התוצאה היא איום גדול על משק חזק, שהוא תנאי לביטחון".

שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים: "אתה מקיים פה אין ספור דיונים בנושא התעשייה הישראלית והיועצים המשפטים במשרדים מתמחים בעצות איך לא לקיים את החוק. בואו נתעסק בלמה זה קורה, זה קורה כי הממונה על ההגבלים אומרת היום שלא צריך לדאוג למלט הר טוב, אחרי שחייבה את המכירה שלו. טרמפ לא המציא את הגלגל, גם לא הסינים וההודים, כולם הבינו שהם צריכים לשמור על עצמם ואנחנו בצעד הפוך מתגאים שהתעשייה הצבאית פתחה מפעל בהודו וארה"ב במקום כאן".

עינת גמזו, רכז תחבורה, החשב הכללי: "אין כוונה לבטל את רכש הגומלין במדינת ישראל, אין החלטה כזו שיצאה. יש מספר מסוים של מקרים אליהם ניתן להתייחס, כרגע מבחינתנו יחסי גומלין זה משהו שצריך לממש וזו הסיטואציה. לעניין פרויקט הרכבת הקלה בירושלים, מועסקים למעלה מ-100 עובדים במוסכים שקיבלו ידע זר מהחברות, זו שאלה של פרשנות אם זה רכש גומלין".

זיוה איגר, מנהלת הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי, משרד הכלכלה: "יש טרנד חדש בשנים האחרונות – של הוצאות מכרזים באופן לא ישיר מגופי הממשלה באמצעות גוף ביניים, חברה פרטית שמרכזת את כל הרכש עבור הממשלה מול כל גורמי החוץ, ואז בא החשכ"ל ואומר שבמקרה הזה לא מחויב ברכש גומלין כי הכסף לא יוצא ישירות מהממשלה".

ח"כ גפני: "הגוף הפרטי לא מחויב לרכש גומלין כי לא חייבתם אותו, לא החתמתם אותו. ברגע שאתם מוציאים לגופים פרטיים נטרלתם לחלוטין את רכש גומלין. בסוף לאנשים לא תהייה עבודה".

דור דוידיאן, התאחדות המלאכה והתעשייה: "13 אחוז מהאשראי שניתן ע"י הבנקים מגיע לעסקים קטנים, 25 מהזוכים במכרזים ציבוריים הם עסקים קטנים, ברכש גומלין 40 אחוז מהנהנים הם העסקים הקטנים, זה אחד הגורמים היחידים שעסקים קטנים הם שווים. שאתה משווה את הפגיעה בעסקים קטנים שתוביל בסוף לסגירת מפעלים השיקולים שמעלים מנגד לביטול הסכמי הגומלין בטלים בשישים".

בעלי חברת אוטובוסים: "יש לנו 2 מפעלים של אוטובוסים בארץ, אנחנו תחרותיים מול העולם. הקמתי מפעל לפני 5 שנים בקריית מלאכי, שמתי 230 מיליון ₪ ואני בסכנת סגירה ממשית, 350 עובדים, אני יכול להעסיק עוד 200 וזה החלום שלי, אבל אנחנו בקרב הישרדות. החוק של חובת המכרזים ורכש הגומלין זה דבר יחיד שיש לנו מול מדינות שלא מכבדות שום הסכמים".

יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "כרגע עלה שהממשלה עושה טריק, היא חושבת שתעבוד על כולם כולל ועדת הכספים ואז יכול להיות שישקיעו פחות כסף ויעלה פחות כסף ועובדים ילכו הביתה. התמונה הזו לא יכולה להיות מוסכמת על ידי ועדת הכספים. אנחנו לא יכולים לאשר מציאות שעובדים עלינו. רכש הגומלין קריטי לתעשיית ישראל והעובדים. אני מבקש תשובה מהחשב הכללי בתוך 3 שבועות מה עושים עם הגופים הפרטיים עליהם לא חל רכש הגומלין, אדבר עם שר האוצר ושר הכלכלה. במקביל למקרה הצורך, אבקש מהיועמ"שית של הוועדה להכין חוק שישנה את המצב הקיים מכוח החוק הנוכחי, כך שלא יהיה מצב שיש טריקים, בזה נשתמש במידה ולא יהיה מענה מצד הגופים האמונים".

זיוה איגר, משרד הכלכלה: "בחוק כתוב באמצעות ספק חוץ או בידי אחרים, צריך פשוט לקיים את הדין כלשונו".

ח"כ גפני: "אז נדאג לסגור גם את המצב הזה".