​

פרקליט המדינה: "אלמנט התדהמה לא פג"; ראש חטיבת החקירות במשטרה: "המעצר הוא לא לתכלית ענישה ולא לתכלית הושבת העצור עם פשפשים"; נציב תלונות הציבור על שופטים: "הארכת מעצר צריכה להיות גלויה כמה שאפשר"; נציב הביקורת על הפרקליטות: גם דיון במעמד צד אחד צריך להיערך באולם; ראש ראשות נירות ערך: גיבוי מלא לחוקרים

ועדת החוקה חוק ומשפט התכנסה היום (ב') לדיון מיוחד על דפוסי העבודה בין השופטים לבין גורמי אכיפת החוק בעקבות פרשת המסרונים.

יו"ר הוועדה חה"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי): "רציתי לתת למערכת לבדוק את עצמה לראות אם הדיון יתייתר או שהמערכת מכסה על עצמה. מעצר אדם זו הפגיעה הכי קשה בחירותו של האיש כשהוא עוד לא אשם ולא הוחלט על כתב אישום. מי שנשאר להגן על חירות הפרט הוא השופט או השופטת. הפגיעה הכי חמורה היא כשתובע ושופט שמתואמים ביניהם, זה סוף העולם. מתברר שיש קשר בין התובע השוטר והשופטת ושהתובע יכול לקבוע מי השופט הרצוי לו. ראיתי שהשופטת ממליצה על מתווה מסוים. השם ישמור וירחם על חירותו של האדם. ביחס לזיהום החקירה נשאלת השאלה אם זה מקרה יחיד או מעשה שבשגרה. הסיכוי שמדובר על מקרה בודד הוא 1:1000. יש כמה גופים הפועלים בשטח והם במחלוקת ציבורית קשה. הגוף היחיד שהיה זך וצריך להישאר כך הוא מערכת בתי המשפט ואם גם עליה מוטל הפגם אני חרד לגורל הדמוקרטיה. צריכה להיות בדיקה-חקירה של המשטרה והפרקליטות את הקשר בין תובעים לשופטים ואח"כ לתקן את התקנות או שנחוקק חוק. בנוסף, חוק המעצרים הוא פגיעה אנושה בחירות האדם שכן הוא מאפשר 75 ימי מעצר ועוד 15 יום הארכה שיכולה להגיע ל-90 יום מצטברים. המערכת חייבת לשנות את חוק המעצרים מיסודו ואם המערכת לא תעשה זאת אנחנו נשנה".

השופט אליעזר ריבלין נציב תלונות הציבור על שופטים: "הקשר הפסול בין התביעה לשופטת יצר פגם אסתטי בפמיליאריות שאינה ראויה ובאתיקה פגומה. זה יצר גם כשל מהותי בתחום של תיאום הליכים טרם משפט- הוצאת צווי חיפוש, צווי מעצר, בקשות להארכת מעצר- הליכים חשובים לחירותו של אדם כשחזקת החפות עומדת לו ויש צורך בהקפדה לבל ייווצר קשר פסול כזה. תוך גביית העדויות התברר שיש קשר ישיר בכל הנוגע ללוגיסטיקה בין השופטת לנציג התביעה מהרשות לני"ע. קשר כזה לא התקיים בין נציגי המשטרה לשופטת. הקשר גרם לשיבוץ שלא בדרך הנכונה, תוך שהם עקפו את הפרוצדורה הניהולית. השופטת הביאה את דבר הפנייה אליה מיד לסגן הנשיא והוא השיב לנו שראה לנכון לשבצה עניינית שכן עסקה בשלב הראשון של הטיפול בו המשטרה לא הייתה מעורבת. חשבנו שזה לא יכול להיעשות בדרך כזו של אישור בדיעבד. כמו כן התברר שהדיון בבקשות להארכת מעצר מתנהל בחלקו בלשכה ובחלקו באולם. בשלבים הראשונים יש צורך לעיתים להסתיר את קיום ההליך ולעומת זאת לאחר מעצר בבקשת הארכה ההיגיון של הסתרת ההליך פוחת. הארכת מעצר צריכה להיות גלויה כמה שאפשר. הדיונים הבאים אצל השופט מסארווה נערכו כולם באולם, כולל הגשת חומר חסוי בו עיין בלשכתו לאחר מכן לבדו ללא נציגי התביעה והסנגורים. זו דרך יותר שקופה וראויה".

השופט מיכאל שפיצר מנהל בתי המשפט: "ביחס לסוגית ההשעיה, חוק יסוד השפיטה קובע שבשעה שמוגשת קובלנה רשאי נשיא העליון להשעותה ומשתוגש בימים הקרובים תשקול זאת הנשיאה. הנציב הפנה זרקור לכשלים המהותיים והנשיאה הקימה צוות שידון בהם. מדובר בשופטים בכירים הבקיאים במשפט הפלילי על כל שלביו לרבות ההיבטים המנהליים. הצוות עתיד להגיש מסקנותיו עד 15 באפריל השנה. מערכת המשפט לומדת מתקלות ומיישמת את הלקחים באופן גלוי ושקוף".

עו"ד שי ניצן פרקליט המדינה: "גם כשהתבררה התמונה המלאה אלמנט התדהמה לא פג. המקרה חריג ואני לא מכיר מקרה דומה. גם פרקליטי המחוזות לא מכירים. חריגות יכולות לקרות בכל מערכת וצריך להיזהר מלכנות זאת נורמה. היו קריאות לפתוח בחקירה פלילית. חקירה כזו פותחים כשיש ממצאים למעשה פלילי והשופט ריבלין כתב שלא מצא עדות לכך. גם אנחנו אחרי שקיבלנו את הממצאים של הנציב לא חשבנו שיש חשד לפלילים ולא נפתח חקירה כזו. הייתה התנהלות לא ראויה אבל לא נמצא שמץ לפגיעה בזכויות העצירים". בהתייחסו לסוגית הדיונים במעמד צד אחד אמר כי "יש הכרח לעיתים בהצגת חומר חסוי במעמד צד אחד, בלי זה שופט לא יכול לעיתים לקבל החלטת אמת, אך ראוי לקיים את הדיון באולם". בהתייחסו לחוק המעצרים אמר כי "החוק החדש נחקק ב-1996, ועדכן את הנורמות. שופט מעצר מעריך ככלל עד 30 יום וב99.9% אין מעצר מעל 30 יום אלא אם הוגש כתב אישום או בקשה למעצר עד תום ההליכים. הרוב נעצרים לימים בודדים. מעבר ל-30 יום צריך אישור מיוחד של משנה לפרקליט המדינה כדי לפנות לשופט שלום. שופט שמאשר מעצר עושה זאת בגלל מסוכנות או חשד לשיבוש הליכים או הימלטות ממעצר".

השופט בדימוס דוד רוזן, נציב הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות: "אני לא יכול להעלות על דעתי שיקרה דבר כזה ומרגע שקרה חייבים להתייחס לכך בחומרה רבה. יש לאסור על כל קשר שהוא בין טוען, חוקר ותובע לבין שופט גם בעניינים המנהליים. יש מזכירות בימ"ש, מזכירת בימ"ש, עוזר משפטי ומתמחה. אין דבר כזה לפנות ישירות לשופט. גם אצלי התקיימו דיונים במעמד צד אחד כשביקשו להאריך או לחתום על צווים בלשכה ולאור מה שקרה עדיף שזה לא יקרה. חייבים לקבוע שגם דיון במעמד צד אחד לחתימת צווים ייעשה באולם. כל הדו-שיח יירשם בפרוטוקול. גם דיונים חסויים אמורים להירשם ונרשמים בפרוטוקול".

*תנ"צ ערן קמין ראש חטיבת החקירות במשטרה: "איש מהחוקרים אינו מרשה לעצמו פמיליאריות כמו זו שתוארה. אנחנו מחויבים לשקול שלושה שיקולים הקבועים בחוק- האם המעצר שאנחנו עותרים אליו לבימ"ש, לאחר שמיצינו את סמכויות המעצר שלנו, עומד בקנה אחד עם התכליות הקבועות בחוק- מסוכנות, שיבוש חקירה או הימלטות מהדין. אנחנו עושים עבודה עמוקה בנושא ומבהירים שהמעצר הוא לא לתכלית ענישה, לא לתכלית הושבת העצור עם פשפשים. פרקליט המדינה ציין בצדק שיש תיקים מורכבים והתיק בגינו התכנסנו הוא אחד מהם. ב-99% מהמקרים הדברים מתנהלים באולם בימ"ש. בתיקים מורכבים נכתבות כמעט דיסרטציות כי הבסיס הראייתי עמוס לעייפה, עתיר ידע, עתיר תוצרים והודאות אחרות גם של עדי מדינה. את ההיקף הזה קשה להכיל באולם המעצר בדיון ראשוני של שני הצדדים, מהטעם שאתה לא רוצה לחשוף רבים שאינם מורשים. גם במקרים הללו נשמרים כל הכללים האתיים בין חוקר לשופט ואני לא מכיר מקרים של התנהלות כמו שהתכנסנו בגינה".

*ראש ראשות נירות ערך ענת גואטה:* אני נותנת לחוקרים גיבוי מלא והתוצאות המעולות של החקירות בשנים האחרונות מוכיחות זאת. על בסיס השקיפות והציות לחוק מגיעים לתוצאות גם בפרשת בזק. עו"ד שחם שביט שהוא היועמ"ש של מחלקת החקירות פעל גם הוא לפי ערכים אלו. מדובר במקרה חריג של טעות בשיקול דעת בתיק חריג בהיקפו. העובד מצוי בעיצומו של הליך משמעתי שלא אוכל להתייחס אליו או אל החקירה. כשיסתיימו ההליכים נבצע תחקיר פנימי כדי לוודא שהתקלה לא תחזור".

הסניגור הארצי הציבורי ד"ר יואב ספיר: "הופתעתי לא רק ממה שאני מניח שהוא מקרה חריג מאוד של סמסים בין שופט לנציג החקירה אלא גם מדיונים במעמד צד אחד בשלב החקירה הגלויה. אסור שזה יעשה, דיונים כאלו צריכים להיות במעמד שני הצדדים, אחרת התחושה היא שהכול הצגה. הלחישות באולם בימ"ש חייבות להיפסק. דוח סודי צריך להיות מוגש בכתב ולהיות מסומן. ביחס לתנאי המעצר, אני מברך על כך שהפשפשים עלו לכותרות כי הסניגוריה מתריעה על כך שנים. ניר חפץ לא לבד ואנחנו כותבים בדוחות על פשפשים, קרציות ומקקים, וטפילים נוספים. זה חייב להיות חלק מהדיון שלנו כי אי אפשר לנקוט מדיניות מרחיבה של מעצרים ולהתעלם מתנאי המעצר". 

השופט בדימוס צבי סגל: "יש דנ"א לפרקליט, לסנגור ולשופט. היחיד שבמסגרת סמכותו לטעמי יכול היה לומר כרגע משהו זה הנציב ריבלין שהסיק מסקנות לאחר בדיקתו. כל השאר צריכים לזכור את המושג של חזקת החפות. כולם התייחסו למעשיהם ושכחו לשמור על העיקרון הזה. ביחס לעיקרון הכללי- יש דיונים במעמד צד אחד והם חייבים להיות כך אבל צריך לוודא שאותו שופט ששומע צד אחד לא ישמע את הדיונים במעמד שני הצדדים כמו הדיון על מעצר הפתוח שם צריך להיות שופט שונה. בנוסף, חייבת להיות רוטציה בקרב שופטי המעצר, כי קורה שיש בימ"ש שמכסת המעצרים פר יום בלתי נסבלת. צריך לקצוב מכסה של דיונים במעצר שאז נדע לבטח שהדיון בהם נעשה בכובד ראש".

השופט בדימוס יעקב צבן: "לא נתקלתי מעולם במצב של בחירת פורום, לא שוחחתי בטלפון עם עו"ד, תובעים או חוקרים. מעולם לא שמענו תיקים בלשכה למעט האזנות סתר. זה מקרה זר לחלוטין, זו לא תופעה. הלכנו מספר שופטים לסיור לילי לראות העברת עצירים ממקום אחד לשני וזה דבר איום ונורא. לאחר הביקור הזה שאני ממליץ שייעשה לכל שופט, כל חתימה על צו מעצר היד רעדה שבעתיים".

חה"כ בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): "אני מקבל שמדובר על מקרה חריג אבל השאלה היא מה מידת האפקטיביות של הביקורת על הליך המעצרים. כל לילה בתא המעצר הוא חוויה מפוקפקת ביותר. אנחנו לא יודעים מה קורה בחדרים הסגורים וכאן השאלה מטרידה מאוד כי במבחן התוצאה אי אפשר לברוח מכך שהמערכת השיפוטית נכשלת בביקורת על מערך התביעה. תכנית מפנ"ה של המפכ"ל הקודם הביאה לגידול של 40% במעצרי תום הליכים ללא גידול באחוזי הפשיעה. שומרי הסף נכשלו אחרת לא יכול להיות שנראה גידול כזה מצד השופטים. חוק המעצרים נכשל ויש פער עצום בין הרטוריקה של בימ"ש העליון לבין בית המטבחיים שבו מתרחש הליך המעצר". לאחר מחאת השופט שפיצר חזר בו מהאמירה.

חה"כ עליזה לביא (יש עתיד) פנתה לנציב תלונות הציבור על השופטים: "אני רוצה להגביר את אמון הציבור, אוי לנו אם הוא יאבד. אני לא יודעת על מה נשענת תחושת הביטחון שאתם משדרים שזה לא קורה במקרים נוספים".

חה"כ נורית קורן (הליכוד) פנתה לנציב: "אתה מציין שהשופטת הייתה בשנת שבתון וטיפלה בתיק בקיץ 2017. לא ראיתי שמחזירים שופט לדון בתיק משנת שבתון. הסתפקת בתשובה שלה שזה החמיא לה וזה חמור ביותר. השופט רוזן ציין שאם יש חומר חקירה חסוי אפשר לראותו אבל חייבים שיהיה פרוטוקול ויידוע של הצד השני. הדברים הללו חייבים להיות מוטמעים במערכת".

חה"כ רויטל סויד (המחנה הציוני): "כסנגורית מ-1991 שהופעתי בהרבה אולמות לא נתקלתי מעולם במערכת יחסים כזו ובנגישות כזו לחוקר שוטר או תובע. לא יכול היום להתרחש הליך בלשכה במעמד צד אחד בשום שלב. זה צריך להתקיים עם פרוטוקול. גם כשיש דוח חסוי במספר רב של עמודים זה צריך להתנהל באולם למעט מקור מודיעיני שאז צריך לחסות אותו כמו כל מקור אחר. אז ידע כל שופט וחוקר שהפרוטוקול יוצא החוצה ותהיה תחושה לציבור שהמערכת לא שומרת על עצמה או סוגרת דברים מאחורי הגב".

חה"כ קארין אלהרר (יש עתיד): "למה צריך אסירים מיוחסים כדי להתייחס לתנאים? העצמאות השיפוטית היא אבן יסוד במשטר הדמוקרטי ואסור שהאמון ייפגע. לכן מציעה לשקול תקופת צינון למעבר מהתביעה לשיפוט. הייתה פרשה מביכה למערכת בימ"ש וצריך להתקדם הלאה לכלל הציבור".

חה"כ ענת ברקו (הליכוד): "אי אפשר לחוקק חוקים על כל דבר שנדרש ולכן אבקש מהשופטים להתנהל בשקיפות, שהצדק גם ייראה ותמיד תזכרו שעיני האזרחים נשואות אל על".