מליאת הכנסת קיימה כנס פגרה מיוחד לאור בקשת למעלה מ25 ח"כים, על מנת לדון בפשעי השנאה בסוף השבוע האחרון. הדיון התקיים בהצעות לסדר-היום בנושא: "פשע שנאה – דקירת 6 מהצועדים במצעד הגאווה בירושלים" – של חברי הכנסת ציפי לבני, אראל מרגלית, שי פירון ומיכל רוזין, ובהצעות לסדר היום "פשע שנאה – שריפת 2 הבתים בכפר דומא ורציחת תינוק בן שנה" של חברי הכנסת מיקי רוזנטל, עאידה תומא סלימאן, יאיר לפיד, ועיסאווי פריג'.
ח"כ ציפי לבני: לרגע נדמה היה שכולנו שותפים לזעזוע, ושנבין שצריך בדק בית עמוק. לפני שהעם היהודי עושה תיקון עולם, אנחנו צריכים את תיקון שלנו כאן. אבל אז הגיע ה"אפטר שוק", אני שומעת את הקולות של מחנה שמרגיש כמו אחרי רצח רבין. אין לי ריב עם ציבור שלם אבל יש לי ויכוח עמוק עם הנהגה.
לא נסכים שתתעלמו, שתאשימו אותנו ושתהפכו את עצמכם לקורבנות. הכי קל זה להגיד זה רק שוליים. אני לא מקבלת את זה, שוליים קיימים רק כשיש קו ברור שמפריד בניהם לבין דרך המלך. הקו הזה טושטש גם בגלל היושבים בבית הזה. הסיבה שהשוליים פרוצים ומטושטשים היא כי אין בימים האלה ראש ממשלה בישראל, ששותק ומאפשר לשוליים להשתלט על סדר היום.
אני לא מתכוונת לשתף פעולה עם מצעד ההתקרבנות. הקורבן היא שירה בנקי שנרצחה בעצרת ולא מי שלא נתנו לו לנאום בעצרת. ההתקרבנות לא יכולה לבוא במקום חשבון נפש על מה שקורה ביהודה ושומרון בידיעה בשתיקה ובעידוד להפרת חוק, גם מצד נציגים בממשלה ,ודברים איומים שיצאו מהבית הזה נגד הקהילה הלהט"בית.
אני מציעה את חוק שירה – העברה מיידית של כל החוקים למען שיווין כולל ברית הזוגיות.
ח"כ אראל מרגלית: גם הבית הזה נושא באחריות לאווירת השנאה, ההפקרות ושברון המוסר שבתוכה נרצחו שירה בנקי ועלי דוואבשה. גם היושבים באולם הזה חטאו בחטא השנאה ועליהם מתנוססת אות קלון. אלו שזרעו את זרעי השנאה אתמול, יצרו את התשתית לפשע של היום או של מחר. כבר הרבה זמן שיש כאן אווירה מסוכנת שנותנת לגיטימציה לגזענות, לאומנות ולשנאה. כבר הרבה זמן שחברי כנסת מתחרים בניהם מי יותר קיצוני בהסתה נגד ערבים ולהט"בים. שנאה הפכה למציאות חיינו הפוליטית והחברתית.
ח"כ עאידה תומא סלימאן: המהירות בה יצאו ראש הממשלה ושרים בגינויים, לא מנקה אותם מאחריות. המדיניות אשר מובילה הממשלה מהווה קרקע פורה לביצוע פשעים. כבר ברור שאלה לא עשבים שוטים, העשבים השתלטו על השדה.עלי דוואבשה ורבים כמהו נרצחו בידיים של הפשיסטים הימנים המתארגנים יום ולילה כדי לפגוע בפלשתינים אבל הגפרורים, הסכין והאקדח שמשמשים אותם נמסרו לידיהם על ידי מדיניות הכיבוש. המשך הכיבוש הוא ביריונות מאורגנת ופשע ממסדי של מדינה שלמה על כל מוסדותיה. יש לפעול ביד ברזל נגד ההסתה אבל לא להשתמש ביד הזו כדי לכסות על פשעים נוספים, ושלא על כל מצער מנהלי בצד היהודי יתבצעו אלף מעצרים מנהליים בצד הפלשתיני.
ח"כ יאיר לפיד: אני רוצה לדבר היום אל הכיסאות הריקים, כי בכל אחד מהכיסאות הריקים פה יש מישהו שברח מאחריות. מישהו ששואל את עצמו אם כדאי להתגרות בבסיס הפוליטי שלו, ואם לא יזכרו לו את זה בפריימריז. בחברה הישראלית יש מלחמה, לא בין ימין לשמאל אלא בין המרכז השפוי לבין השוליים הקיצוניים שיצאו מדעתם.
בדם שנשפך במצעד הגאווה בירושלים, אנחנו נצבע את השלטים שנאבקים למען חופש הביטוי. באש שכילתה את גופו של עלי דוואבשה היא תהיה אש התמיד של האנשים שהחליטו לא להיות כיסא ריק בעת הזו. האבנים שנזרקו על כוחות הביטחון בבית אל, אלה האנשים שנשתמש בהם לחזק את יסודות בית המשפט העליון.
אנחנו לא יכולים לעמוד מן הצד מול הוואקום השלטוני שהוליד את האלימות בסוף השבוע האחרון. הממשלה הכנסת והשלטון הם לא כיסא ריק, הם יעמדו מול כוחות הרוע ויוכלו להם.
ח"כ עיסוואי פריג': אנחנו ראינו לאורך שנים איך פועלת מערכת ההסתה המשומנת, ועכשיו אנחנו מתפלאים על התוצאות? אני מסתכל על הכיסאות הריקים במליאה ואני מבין את הבושה שלהם לא להיות נוכחים כאן איתנו לחשבון נפש.
לגזענות ולשנאה אין גבולות. מסע הלגיטימציה שהתחיל נגד ערבים והמשיך נגד שמאלנים זה הורג. כל הזמן אנחנו מדברים על קומץ, הקומץ הזה הפך להיות לרוב, למיינסטרים. ראש הממשלה הוא נושא האחריות מספר אחת ובעייני הוא האשם העיקרי.
מה ההבדל בין גלוחי הראש לבין נערי הגבעות? הכל מתחיל ממפעל ההתנחלויות ולא במקרה כל הטרוריסטים היהודיים יצאו מישם.
השר לביטחון פנים גלעד ארדן השיב בשם הממשלה: "אנחנו כחברה צריכים לעשות חשבון נפש, איך לעודד יותר סובלנות ולפעול למען איפוק ואיך כולנו יכולים להשתפר כחברה וכמדינה. לא סתם נאמר שבמקום שבו שורפים ספרים, או שורפים בית ספר דו לשוני, או שורפים כנסייה, בסוף שורפים בני אדם. האחריות היא אכן קודם כל על הממשלה כי לנו יש את הכלים. עלינו כממשלה לפעול עוד יותר, לחפש כל דרך חוקית כדי לתפוס את הרוצחים ולהעמידם לדין ולדאוג שיקבלו את העונש החמור ביותר. גם המחנה הפוליטי שאני משתייך אליו צריך לחפש את התיקון והשיפור. שיבטיח שלא יהיו בתוכנו אנשים כאלה.
אני חושב שיש גם דרך לא טובה להגיב לאירועים ולצערי מה שאתם עשיתם כאן מעל הבמה זו הדרך הפחות טובה. להגיד שלא מדובר במיעוט, ולצאת למסע ציד של המחנה השני זו לא הדרך שתביא את התיקון. שמעתי כאן אמירות רבות שפשוט מתעלמות מהמציאות. אתם שמבטאים פעם אחר פעם אדישות לבקבוקי תבעירה שנזרקים על המתנחלים, מתי מישהו מיכם דרש את מעצרם של זורקי בקבוקי התבערה במזרח ירושלים או ב443, ושמתבצעים יום יום ברחבי מדינת ישראל. ח"כ פריג', כשהיית אצל אבו מאזן, שאלת את אבו מאזן למה הוא משלם כסף לטרוריסטים שהוכח שרצחו משפחות חפות מפשע? אני לא זוכר אף אחד מיכם מזדעזע אל מול אותה אווירה של הסתה וגיבוי לטרור כנגד המתנחלים כשהיו כאלה שהאשימו אותם בחטיפת הנערים בגלל שהם נוסעים בטרמפים או גרים בשטחים.הצביעות הזו לא נגמרת רק כלפיי הימין. מי מיכם השמיע ביקורת כלפיי האוכלוסייה הערבית בעניין היחס שלהם לנשים או כלפי הקהילה הגאה? למה כי הם השותפים הפוליטיים שלכם?"
במהלך דבריו של השר ארדן נשמעו קריאות מחאה רבות מקרב חברי האופוזיציה כשחלקם אומרים "אם זה מה שיש לך להגיד עדיף שלא תדבר בכלל"
השר ארדן אמר בסוף דבריו "מה שאני עשיתי כאן זה ראי של מה שאתם עשיתם קודם, אז אני שמח לראות שזה מעצבן אתכם כי זה בדיוק מה שאתם עשיתם, לחפש הון פוליטי ולהכות אך ורק על החזה של הצד השני."
