אזרחים ישראלים יוצאי רוסיה מלינים על בירוקרטיה בביטוח הלאומי ובקרון הפנסיה הרוסית, המעכבת מימוש זכויותיהם. קסניה סבטלובה: יש רצון טוב לפתור את הבעיה, אך 8 חודשים לתשובה – זמן ממושך מדי
וועדת העלייה והקליטה, דנה היום (רביעי) בהסדרת תשלומי קצבת הזקנה מרוסיה, לאזרחים ישראלים. ממלאת-מקום יו"ר הוועדה, טלי פלוסקוב (כולנו) הדגישה כי הוגשו 18,040 אלף בקשות, אושרו שהתקבלו ברוסיה 17,523 פניות. לאחר בדיקות הוחזרו לארץ כ-4,000 בקשות להשלמת מסמכים ופרטים, כאשר כ-3,500 מהם כבר נשלחו חזרה מושלמים ומתוקנים. מדובר בפנסיה בגובה 70 דולר לאדם בלבד, אך אלו משמעותיים מאד לקשישים המתגוררים בארץ. "בנוסף לאמנה שנחתמה בין ישראל לרוסיה בעניין, אני מקווה שנצליח לחתום הסכמים דומים עם מדינות אחרות. מדובר באנשים מבוגרים, ובגלל הזמן המתעכב, חלקם עלולים לא לזכות ולקבל את הכסף. אני מצפה מהביטוח לאומי לתאום מוגבר עם השגרירות הרוסית. יש ליצור מנגנון משותף לעדכן את מצב הבקשה, לעבור לעבודה מודרנית דיגיטלית, ולהנגיש מידע מפורט יותר לגבי גובה הפנסיה ומה יכול לשפר אותה".
קסניה סבטלובה (המחנה הציוני), יוזמת הדיון, אמרה כי לפני כשנתיים הצהיר ראש הממשלה חגיגית על סיכום העניין עם ממשלת רוסיה, בין היתר על התנהלות לוגיסטית איך מועבר הכסף. "אך עדיין רוב הבקשות שהוגשו טרם נענו וחלקן הלכו לאיבוד. האחראי בצד הישראלי הוא הביטוח הלאומי, והוא המעביר לרוסים את טפסי הבקשות. ההתחייבות הרוסית התחייבה להעביר את הכסף תוך שלושה חודשים, אך חלק מהטפסים לא התקבלו מישראל. יש רצון טוב לפתור את הבעיה, אך 8 חודשים למתן תשובה – הוא זמן ממושך מדי".
עו"ד עמוס רוזנצוויג, היועץ המשפטי של הביטוח הלאומי, סיפר כי 3,400 פניות כבר אושרו והאנשים מקבלים את הפנסיה. הפנסיה משולמת מיום הגשת המסמכים בארץ, ורק כ-700 נדחו (12%) מחוסר זכאות. השאר – עדיין בתהליך. "משלחת מרוסיה ביקרה בארץ, והבהירה מה דרישותיהם לפרטים במסמכים. גם אלו שנדחו הרוסים מפרטים בתשובתם מה ההליך שעל המבקש להשלים כדי למצות את זכויותיו. היו בקשות רבות של אנשים שעבדו לא ברוסיה, אלא באוקראינה או במולדובה – ולכן נדחו. אחרים, לא הגישו אסמכתאות לעבודתם, ולכן תשובה עבורם מתעכבת. משימתנו העיקרית להמשיך בפניות הציבור. מועד הגשת הבקשה בישראל נחשבת להגשת הבקשה לשלטונות ברוסיה לפי ההסכם".
אמיליה לרין, אזרחית ותיקה יוצאת רוסיה, הגיבה ואמרה כי הרוסים השיבו כי הביטוח הלאומי הוא זה שלא הגיש את המסמכים שהיה עליו להגיש, או שהם הוגשו מוטעים, ללא חתימה או חותמת. בנוסף, מסמכים שהוגשו לביטוח הלאומי, ועליו היה להעבירם לרוסיה, הרי שבחלוף חצי שנה, הרוסים טוענים כי טרם קיבלו.
לדברי יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) השגרירות הרוסית חייבת להעביר הנחיות ברורות לביטוח לאומי בישראל בכדי שהשאלות לא יחזרו על עצמן, ויש לאפשר העברה דיגיטלית של המסמכים ולא ידנית כבעבר.
דימיטרי אלושקין, דובר שגרירות רוסיה השיב כי "אלפי בקשות לפנסיה הגיעו בצורה לא נכונה, ופנינו לרשויות לטפל בנושא זה. כמיליון דולר הוא התקציב הפנסיות שמעניקה רוסיה ל 3359 איש מישראל. אני מבין את המחאה על העיכובים למתן פנסיה למגישי הבקשות, אך מדובר בעבודה ידנית הגוזלת זמן. הסיבות לדחיית טפסים מסוימים נובעות לעיתים ממקרים בהם מגיש הבקשה לא עבד ברוסיה אלא במקומות אחרים בברה"מ לשעבר, ואילו התנאי המרכזי לקבלת הפנסיה שהעובד עמל בשטחה של רוסיה".
