כניסה
ז' בתשרי תש"פ
6 באוקטובר 2019
הכנסת ה-22, מושב ראשון, פגרת הקיץ
Skip Navigation Linksעמוד הבית חדשות הודעות הכנסת הודעה מתאריך 3 באוגוסט 2015
the knesset

הודעות הכנסת

 
לרשימת ההודעות
  הדפס


למרות החוק: ברשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, מכון ואן-ליר, האקדמיה הישראלית למדעים ורשות ניירות ערך – אין ולו עובד אתיופי אחד

3 באוגוסט 2015, י"ח באב תשע"ה, בשעה 15:00

כך נחשף בוועדת העלייה והקליטה. יו"ר הוועדה, אברהם נגוסה: נוהגים הפקרות וזלזול ביישום החוק. המרכז לשלטון מקומי: חוסר-ידע הוא הגורם להעסקה מעטה של יוצאי אתיופיה ברשויות - ולא אפליה

 

אפליה מכוונת או סתם חוסר-ידיעה?!  מה הגורם לכמות הנמוכה של יוצאי אתיופיה בשירות הציבורי, משרדי הממשלה הרשויות המקומיות והחברות הממשלתיות. למרות החוק, הקובע ייצוג הולם ביחס למספרם באוכלוסייה של יוצאי אתיופיה, ואפילו הענקת משרות ייעודיות, רשויות ממשלתיות רבות טרם מסרו נתונים על יישום החוק. בוועדת העלייה והקליטה של הכנסת, נחשף היום (שני) כי ברשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, מכון ואן-ליר, האקדמיה הישראלית למדעים, יד בן צבי, הרשות לבטיחות בדרכים, האקדמיה ללשון העברית ורשות ניירות ערך – אין ולו עובד אתיופי אחד.

 

יו"ר הועדה, ח"כ אברהם נגוסה (הליכוד)  אמר כי " משרדי הממשלה נוהגים בהפקרות וזלזול ביישום החוק, שמטרתו הקלת ההשתלבות של יוצאי אתיופיה בשירות הציבורי – ודווקא במשרות בכירות. הרשויות המקומיות אף אינן מדווחות בעניין למשרד הפנים, ואף ניסו להתחמק מלהשתתף בדיון". נגוסה קרא למשרד הקליטה לתרגם ולהפיץ מכרזים רלוונטיים לבני העדה, ולמשרד הפנים לפרט את יישום החוק ע"י תקנות, ולמשרד הפנים להבהיר לרשויות כי יש לשמור משרות ייעודיות ליוצאי הקהילה.

 

ח"כ מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני) הוסיף כי "האפליה לובשת צורות שונות – והקושי הגדול הוא המאבק באפליה הסמויה. כניסת בן-מיעוט לשירות הציבורי משמעותית במיוחד כי כאשר הציבור מתרגל לקבל שירות ממי שאינו נראה כמו הרוב – זה הפתח להשתלבות", ואילו ח"כ טלי פלוסקוב (כולנו) ציינה כי בכל המכרזים שפרסמה כראש עיריית ערד לא ניגש ולו יוצא אתיופיה אחד, והבעיה העיקרית היא אי-ידיעת ראשי הרשויות על החוק ופרטיו.

 

ג'נט שלום מנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד הכלכלה טענה כי אין בידיה יכולת לאכוף את החוק על משרדי ממשלה, ולא יכולת לעקוב ללא מתלונן ספציפי על אפליה. היא קראה לארגוני העולים להפנות לנציבות מתלוננים, הן על חוסר-העדפה במכרז והן על אפליה.

רועי דהן, נציג האגף לניהול הון אנושי במשרד הפנים השיב כי החל משנת 2014 הוחל בעיצוב דו"ח-מצב מהרשויות המקומיות, אך רק 35 מתוך 257 העבירו נתונים, רובם חלקיים. צוות חדש מטעמם החל בתחילת שנת 2015 לפעול לאיסוף כל הנתונים, ממונה רשמי נקבע ליישום החוק, והמשימה אף הוגדרה כחלק מתכנית העבודה הקבוע של המשרד. לדבריו, הצוות מבקר בשטח, ומתוך 22 רשויות בהן אוכלוסייה משמעותית של יוצאי אתיופיה הצוות עוקב יחד עם ראשי הרשויות ומנהלי המחלקות על קליטת עובדים חדשים, גם ביחס למספרם באוכלוסייה הכללית – וגם ביחסם באותה רשות.

 

עו"ד אסף נועם, נציג משרד המשפטים הוסיף כי ע"פ בשנת 2014  עלה שיעור יוצאי אתיופיה בתאגידים הציבוריים מ-1.3% ל-1.5%, אך לדבריו, ברשות שדות התעופה כמשל 3% מהעובדים הם בני העדה, אך שיעור האקדמאים והמשרות הניהוליות ביניהם הוא 10%, ברשות העתיקות שיעור יוצאי אתיופיה מבין העובדים הוא 4% - אך רק ארכיאולוג אחד. נועם כהן, נציג האוצר טען כי טרם נאספו מלוא הנתונים, אפילו לשנת 2014, על מצב ייצוג יוצאי אתיופיה בחברות הממשלתיות.

 

לדברי רות דיין-מדר, ממרכז השלטון המקומי, "אנו פועלים להפיץ בקרב עמותות עולים את המכרזים ברשויות המקומיות,  אך חוסר-ידע וחוסר-שיתוף-פעולה הם הגורמים להעסקה המעטה של יוצאי אתיופיה ברשויות אלו - ולא אפליה או רצון להדרה".

עופר קרן, נציג חברת החשמל ציין כי "אנחנו לא משתמשים באף אחד מהתירוצים כמו 'אין פניות', 'אין מכרזים', והחברה מקפידה על גיוס של לפחות 3% יוצאי העדה מדי שנה, ואף הענקנו משרות ייעודיות". לדבריו, 152 יוצאי העדה הם עובדי החברה, מתוכם 135 גברים ו-17 נשים, 48 קבועים ו-104 ארעיים, 19 מהם אקדמאים  ו-32 הנדסאים וטכנאים. החברה מעניקה מלגות-קיום ומימון לימודים לסטודנטים יוצאי העדה, ולאחר-מכן קליטתם בעבודה - בעיקר לתפקידים בעלי אופק התקדמות בחברה.

 

ירון יחיאס, מנהל פורום ייצוג הולם EQUAL OPPORTUNITIES  מסר כיום יש למעלה מ-2700 סטודנטים יוצאי העדה, כך שקיים מאגר גיוס למשרות אקדמאיות, אך נרשם תת-ייצוג בארגונים כמו מד"א. אלי יפה, נציג מגן דוד אדום השיב כי במד"א פועלים 17 אלף מתנדבים ורק 1800 עובדים, "וכל העובדים החלו כמתנדבים. לצערנו אין עדיין די מתנדבים יוצאי העדה, אך אנחנו פועלים להגברת ההתנדבות ומממנים רכישת השכלה אקדמאית כפאראמדיק ליוצא העדה, ושניים נוספים ייכנסו להנהלת הארגון".

 

פנטהון אספה-דויט,מנכ״ל עמותת טבקה -צדק ושיווין ליוצאי אתיופיה, הוסיף כי ״חוק יצוג הולם הינו אחד הכלים שנועד להבטיח את שילובם של יוצאי אתיופיה בתעסוקה, ובכך לאפשר השתלבותם המוצלחת בחברה. יש לוודא יישומו ע״י אכיפה וענישה כואבת נגד כל גוף שלא נוהג על פי החוק. רק כך הוא יהיה משמעותי. "טבקה" תעזור בכל הכלים שעומדים לרשותה כולל הכלי המשפטי ותפעל כנגד אותם מפרי החוק״.

שתף ב- שתף בפייסבוק שתף ב- שתף בטוויטר

 
  הקודם   |   הבא
 
 
שידורים
היום בכנסת
השבוע בכנסת

2019, כל הזכויות שמורות למדינת ישראל - הכנסת או לצדדים שלישיים, כמפורט בקישור