למרות התנגדות הממשלה לדרישת חברי הוועדה להוסיף מנגנון של קיצור שליש בדומה למנגנון הקיים במאסרים התאפשרה ההצבעה לאחר שהיו"ר חה"כ סלומינסקי הציג מתווה של קיצור מדורג בהתאם לתקופות שנגזרו כעבודות שירות. חברי הוועדה יצאו להתייעץ ארוכות על המתווה המוצע והסכימו בכל זאת לאשרו; יועץ השר לביטחון הפנים הבטיח לחברי הוועדה לבחון מחדש את בקשתם שלא להחריג מהשחרור המנהלי את עובדי השירות שהפרו את עבודותיהם והוחזרו למאסר; הצעת החוק תיכנס לתוקף ב-1.1.19
ועדת החוקה חוק ומשפט אישרה היום (ג') לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק העונשין (נשיאת מאסר בעבודות שירות - הוראת שעה), התשע"ז-2016.
להצעת החוק הממשלתית מוזגה הצעת חוק פרטית שיזם חה"כ אחמד טיבי במטרה להרחיב את השימוש בחלופת עבודות שירות. לפי הצעת החוק המובאת כהוראת שעה לשנתיים, תוארך התקופה שניתן לרצות בעבודות שירות, ובית המשפט יוסמך להמיר תקופת מאסר של 9 חודשים ומטה לריצוי בעבודות שירות, במקום התקופה המרבית שניתן להמיר כיום של 6 חודשים. הוראת השעה תלווה במחקר שמטרתו לבחון את השפעות התיקון כולל האפשרות לקיצור שליש ולקבוע אם להפוך את הוראת השעה להוראה קבועה. הצעת החוק נסמכת על אחת מהמלצות הוועדה הציבורית לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) דליה דורנר, אם כי מוצע בה הסדר שונה מההסדר עליו המליצה הוועדה. מטרת ההצעה היא לצמצם את השימוש במאסרים קצרים במקרים שבהם המאסר אינו הכרחי להגבלת יכולתו של העבריין לבצע עבירות וכן, לאפשר את שיקומו וחזרתו לחיים תקינים.
לאור התנגדות המשטרה, שב"ס והמשרד לביטחון הפנים להצעת חברי הכנסת להוסיף מנגנון לקיצור שליש לצורך הרחבת חלופת עבודות השרות מ-6 ל-9 חודשים, הציג היו"ר חה"כ סלומינסקי מתווה פשרה. לפי המתווה שאושר, יופעל מנגנון לקיצור מדורג של תקופות ריצוי עבודות השירות בהתאם לאורכן: מי שעמד בתנאי עבודות השירות ותכנית שהותאמה לו, במקרה שהותאמה, ע"י קצין מבחן ונגזרו עליו 9 או 8 חודשים יהיה זכאי לקיצור של 6 שבועות; מי שנגזרו עליו 7 חודשים יהיה זכאי לקיצור של 4 שבועות. משרדי הממשלה ביקשו 3 שבועות אך הוועדה קבעה בכל זאת 4.
המתווה נועד לענות על החשש שהעלתה ועדת דורנר לפיו מתן אפשרות להמיר גם מאסרים ארוכים יותר לעבודת שירות, יוביל לכך שנאשמים שאלמלא התיקון היו נדונים לחצי שנת מאסר לריצוי בעבודת שירות ידונו כעת לעבודת שירות לתקופה ממושכת יותר ואף לתקופה המקסימאלית שתקבע.
כדי לצמצם את החשש מהרחבת רשת האכיפה, המליצה ועדת דורנר בדעת רוב כי יש לאמץ את הארכת תקופת עבודות השירות רק אם תתלווה אליה האפשרות לעגן שחרור מוקדם לאחר ריצוי שני שליש מתקופת העונש גם על מי שמרצים עבודת שירות, בדומה לאסירים. דעת המיעוט, שכללה את משרד המשפטים, המשטרה והשב"ס סברה כי יש להאריך את תקופת המאסר המרבית שניתן להמיר בעבודת שירות אך לעניין הסמכות לקצר שליש מהתקופה, יש לשקול זאת, בחיוב אמנם, אך רק לאחר בחינה נוספת של הנושא. שופטת העליון בדימוס דורנר שהשתתפה בדיון קודם אמרה כי ללא האפשרות לקיצור השליש לא יהיה טעם בחוק.
יו"ר הוועדה חה"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי): "הגעתי למתווה בנושא המרכזי שעלה בדיונים. המטרה המרכזית היא שיקום וחזרה לחיים נורמטיביים. לאחר שהודענו לממשלה שגם אלו שעוברים לעבודת שירות יהיו זכאים לקיצור התקופה, היינו צריכים לפשר בין המשרדים ואחרי המון לבטים ההצעה הסופית היא שמי שמקבל 9 חודשים או 8 חודשים- יהיה זכאי לקיצור של 6 שבועות ולגבי מי שמקבל 7 חודשים- יש מחלוקת שנסגור עכשיו. רצינו לאפשר 4 שבועות והמשרדים מבקשים 3 בטענה שזה יהפוך לאבסורד. אף אחד מהשרים לא דמיין את אפשרות השליש וההצעה המקורית הייתה ללא שום קיצור אבל אם נתעקש על השליש לא נעביר היום את החוק. לכן אני לוקח על עצמי שנאשר את האפשרות של קיצור ב-4 שבועות ולא ב-3 כמו שרצתה הממשלה"
חה"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): "היו חילוקי דעות והצ"ח שלי מוזגה. הצעת החוק היא שיפור מהמצב הקודם אך ננסה לשנות את סעיף 4 של השחרור המנהלי בוועדת הפנים".
חה"כ בני בגין (הליכוד): "אני חש שאת הדיונים מלווה הרבה מלאכותיות. אני מתקשה להשתכנע שמישהו מאיתנו באמת יודע מדוע 6 שבועות היא תקופת קיצור מתאימה אבל 7 שבועות או 12 יסכלו את מדיניות הענישה. לכן, המלאכותיות הניכרת במדרגות מקשה עליי לראות היגיון מוביל או רציונל יסודי. לפחות בקיצור שליש אנחנו נשענים על כלל מקובל. הרוב בוועדת דורנר הזהיר מפני התפתחות צפויה של הרחבת רשת והממשלה מזהירה מתקלות בכיוון ההפוך. לכן אני מציע לקבוע את הכלל עצמו כהוראת שעה כשליש על כל התקופה. לאחר ההתייעצות שנעשתה מחוץ לוועדה קיבלתי את עמדת חבריי המציעים את הצ"ח הפרטית עם אותה הסתייגות לגבי הצ"ח השחרור המנהלי שתידון בוועדת הפנים".
חה"כ רויטל סויד (המחנה הציוני): "אנחנו עומדים בפני שינוי מרתק והחשש מובן ולכן יוצרים הוראת שעה. ועדת דורנר הייתה מאוד ברורה בהמלצותיה. 9 חודשים הוא פרק זמן מאוד קשה להתמודדות עם מעגל העבודה והיכולת להתפרנס. אני מברכת על המדרג שהוצג אבל השאלה אם באמת נותר פער מהותי בינו לבין הרחבה לשליש אפילו בהוראת שעה לזמן יותר קצר. הנזק בקיצור קצר מדי יהיה רב יותר מאשר הנזק שבקביעת שליש. לגבי שינוי התפיסה במאסרים קצרים שחרור על תנאי ושחרור מנהלי מגיעה גם הצ"ח זו עם פשרה שיש בה התקדמות אך לא מעט מינוסים. בקרוב מאוד ידונו בשחרור המנהלי וכשכורכים את שתי הצ"ח יחד אין היגיון שאדם שמאסרו הומר בעבודות שירות לא יוכל להשתחרר בשחרור מינהלי. זה ירפא במידה מסוימת את המדרג שנקבע כאן במקום לקבוע שליש".
יועץ השר לביטחון הפנים, ליאור חיימוביץ הודיע: "התבקשנו לבחון מחדש את הסעיף שיובא לוועדת הפנים ואעשה זאת יחד עם השר בחפץ לב".
פרופ' אורן גזל איל, מרכז ועדת דורנר: "מתווה הקיצורים המקוצרים עדיין יהיה שגיאה. הוועדה המליצה להאריך את העונש המומר ל-9 חודשים אך אמרה מפורשות שעדיף להשאיר את המצב הקיים אם לא יתווסף קיצור שליש. החשש היה שייקחו אנשים שנדונים היום ל-6 חודשים ויגזרו עליהם 9 חודשים. מאז הדיון הקודם יש פסיקת בג"ץ בה נקבע יחס המרה של 2:1 שגם כשמטילים עבודות שירות – מטילים על כל חודשיים מאסר – 4 חודשי עבודות שירות. המשמעות היא שרבים יעדיפו את המאסרים בגלל אפשרויות הקיצור ובגלל שהם בפועל יותר קצרים. בנוסף, הרבה יותר ייכשלו כי – 9 חודשים קשה יותר לרצות וזה יגדיל את מספר הנתפסים והחוזרים למאסר. זה עלול להוביל להגדלת המאסרים במקום לצמצמם.
השיטה המדורגת קיימת במקומות אחרים והיא תמיד יוצרת אבסורדים כי מי שנדון ל-7 חודשים ויום ירצה פחות ממי שנדון ל-6. אפילו אם לא מסכימים לשליש תסכימו על רבע או אחוז אחר אחיד".
עו"ד נעמה פויכטוונגר ממשרד המשפטים: "התהליך שקורה כאן עלול להפוך את תיקון החקיקה לריק מתוכן. החשש מכך שבימ"ש יאריכו את עונשי המאסר והפתרון המוצע יוצר בהגדרה הרחבת רשת. כל המטרה היא ליצור ענישה חמורה יותר ולאפשר עבודות שירות. ככל שעבודות השירות מתכווצות בדומה למצב היום הצ"ח לא תעשה את מה שהיא אמורה. לאחר שהוועדה אמרה את דברה נעשה המהפך של מנגנון קיצור שייתן תמריץ אבל כדי לשמור על איזון ועל ענישה שהיא צעד יותר משמעותי, התקופות שנקבעו, למרות שרצינו תקופות יותר קצרות הגענו בלחץ היו"ר למתווה הנוכחי. הדלתא שנעשתה פה היא להציע עוד מסגרת למי שלא צריך צו מבחן אלא מסגרת יותר תומכת. בניגוד לשחרור על תנאי ממאסר שם כל אחד נבחן בשבע עיניים כאן הדרישות יותר מינימליות אך אנחנו רוצים לראות לפחות שהאדם עשה את המינימום של השתתפות במסגרת".
עו"ד אסנת חיטרון ממשרד המשפטים: "הרעיון היה ליצור מדרג שמשמר איזון בין האינטרסים. מצד אחד לא לקבוע תקופות ארוכות מדי שלא ישנו מהותית את העונש שנגזר. מעבר לכך, חשוב לנו שהתקופות יהיו משמעותיות במידה שתתמרץ לעשות את עבודות השירות בצורה ראויה וכן כתנאי לקיצור ולכן על הקיצור במקרה של 7 חודשים להיות 3 שבועות ולא 4".
גיל שפירא מהסנגוריה הציבורית: "סוגיית הליווי הסוציאלית היא קריטית להצלחת המאמץ. גם היום יש קושי להצליח בעבודות השירות והרעיון היה שהתמיכה הסוציאלית תעזור בפתרונות ולא עוד השתתפות בסדנה שרק מסרבלת. כשמדובר בצורך לקיים פיקוח יש את הכלי של צו מבחן אבל לא כולם צריכים זאת. חלק ניכר מהם זקוק רק לסיוע במיצוי זכויות ולא עוד סדנה שתפקח אלא פתרונות מעשיים. הנוסח הנוכחי הוא רק הכבדה נוספת".
מתן יגל ממשרד האוצר: "פנינו לכל הגופים כדי לדעת מה דרישות התקציב כדי לדעת מה משמעות ההארכה ל-9 חודשים ובאופן ייחודי החלטנו להיעתר ב-100% לדרישות המשרדים מתוך ראיית החשיבות שבשיקום. התברר בדיעבד שיש בעיה ספציפית לגבי קטינים וכרגע אני לא יכול להתחייב על תקציבים נוספים לפי ההערכות המעודכנות של שירות המבחן ייתכן יש להניח שנמצא פתרון".
הצעת החוק אושרה פה אחד בתמיכתם של היו"ר חה"כ סלומינסקי והח"כים אחמד טיבי, בני בגין ורויטל סויד.
