השר גבאי: היועמ"ש לממשלה אישר לי להופיע בוועדה אך קבע כללים של מה מותר לי להגיד ומה לא – שמופרים מדי יום; ראש המל"ל כהן: מדינות מכל העולם רצות לאיראן להוציא משם את הגז
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני) המשיכה היום בהליך ההתייעצות בעניין משק הגז הטבעי, והחלה לעסוק בהיבטים של מדיניות החוץ וביטחון המדינה. השר להגנת הסביבה, אבי גבאי, אמר בפתח הישיבה כי הגז הטבעי יכול לצמצם מעל ל-99% מזיהום האוויר וזה לא עניין של איכות חיים אלא עניין של חיים. הוא התייחס להוראה שקיבל מהיועץ המשפטי לממשלה ואמר: "הוזמנתי לוועדה ולא עלה בדעתי לסרב, בדמוקרטיה כשהרשות המבצעת נקראת לתת דין וחשבון לרשות המחוקקת היא מגיעה. לשמחתי גם היועמ"ש לממשלה חושב שחובתי להגיע, אם כי הוא הוסיף כללים מה מותר לי לומר ומה לא. אגב, כללים שלא עובר יום שהם לא מופרים ואני קורא לתקן אותם". הוא הוסיף כי ייצמד להנחיות היועמ"ש.
לדבריו, "חברת החשמל עדיין מתעדפת פחם על גז טבעי, משיקולי עלות. כולנו רואים את מנכ"ל פניציה בתשדיר לקראת שמונה בערב מספר איך הגז הטבעי הציל אותו, והסיפור כולו אמת, אך מאז מחירי המזוט צנחו ומחיר הגז הטבעי עלה והסיפור הזה כבר לא רלוונטי. מחיר הגז מונע שימוש ומקשה על מעבר של מפעלים ותחבורה לגז. אני השר היחידי שהתנגד למתווה, אבל גם זה שעושה הכל כדי להגביר שימוש בגז". הוא הוסיף כי יש ניגוד אינטרסים בין שותפויות הגז למדינה. "החברות רוצות למכור מהר ככל שניתן גם במחיר מופחת מאוד ביחס למה שהן יכולות למכור בישראל, והמדינה רוצה שתהייה לה ביטחון לשנים רבות. לכן אנחנו לא רואים אותן מסתערות על השוק המקומי ופורסות תשתית, זה פשוט לא כדאי להן. אין כאן מלחמת מערבונים בין טובים לרעים, חברות הגז עושות מה שטוב להן ועדיין בקמפיין הנוכחי נחצו גבולות. אנחנו כבר לא אותה מדינה שהיינו", אמר. ח"כ דוד ביטן (הליכוד) התפרץ לדברי השר גבאי והוצא מהדיון.
עוד הוסיף השר גבאי כי הוא מסכים עם הגישה לרכז את הרגולטורים לטיפול בנושא, למרות שמשרדו לא היה חלק מוועדת קנדל, אבל הוא לא מאמין במשא ומתן עם החברות. "המדינה היא ריבון והיא צריכה להוביל את הנושא", אמר השר גבאי והוסיף: "הכנו מתווה חלופי שהצגתי לרה"מ, שהיה לדעתי פותח את הבעיות. לצערי הרכבת כבר יצאה ונאמר לי שזה מאוחר מדי. יצאתי מודאג מהדיון על המתווה ולכן הצבעתי נגד, אבל זו החלטת ממשלה ואני מחויב לה. לסיכום, אני מאמין גדול באיזונים, וכשדברים לא מאוזנים יוצאים לדרך הם מתפרקים מהר מאוד".
היו"ר כבל שאל את השר גבאי איך הוא היה יוצר את המתווה והוסיף: "והייתי מאוד זהיר בשאלתי כדי לא להכשיל". השר גבאי השיב: "המתווה כולל הנחה שמכירת השדות תייצר תחרות ואני חושב שלא תהייה תחרות. הגדלת היתירות מתמר היא קריטית, צריך לייצר מנגנונים עם תמריצים אמתיים לפיתוח לווייתן. צריך לייצא בהיקף סביר ולעודד שימוש מקומי. חברות הגז צריכות להרוויח, צריך מחיר מפוקח פלוס בלו על הדלק וזה אומר לבטל את ששנסקי. אני לא מאמין בששינסקי כי הוא אומר שיש רווחי יתר וצריך למסות אותם – במקום זה צריך למנוע רווחי יתר. צריך להרחיב יצוא מתמר רק כנגד הנחת צינור נוסף והבטחת פיתוח לווייתן".
ח"כ שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני) התייחסה לכך שחברת החשמל שורפת פחם בגלל המחירים הגבוהים מאוד של הגז, ושאלה את השר גבאי האם זה סביר וביקשה את התייחסותו לתהליכים שהובילו למתווה. גבאי השיב כי "אנחנו חושבים שצריך להשתמש במינימום הנחוץ לפחם. אי אפשר לעבור רק לשימוש בגז כל עוד יש צינור אחד, אבל אפשר ליצור מצב שחברת החשמל תשתמש במינימום הנדרש לפחם והתחנות יזהמו כמה שפחות. אין ספק שיש פה מצב הזוי שמדינה עם כמויות גז עצומות משתמשת בפחם מזהם". באשר לקבלת התהליכים שהובילו למתווה אמר גבאי כי בענף התקשורת, שהוא בא ממנו, יש הרבה מאוד אנשים שמבינים, אך בנושא הגז "כנראה בגלל שזו תעשייה צעירה, התחושה שאני שומע את מה שחברות הגז אמרו בפורומים אחרים וממש לא הרגשתי בנוח עם המידע שמסתובב".
ח"כ מיקי זוהר (הליכוד) אמר כי צריך למקד את הדיון בבחינת שיקולי קיום המונופול אל מול השיקולים המדיניים ביטחוניים. "יש כאן אחריות קולקטיבית של הממשלה, שאתה חלק ממנה, נעשה שימוע ציבורי מקיף שמתמשך גם היום מעבר למה שצריך, היה אישור קבינט, זה עבר את מליאת הכנסת ואתה תומר בהרבה דברים במתווה", אמר ח"כ זוהר לגבאי, ושאל: "האם אתה סבור שצריך ליישם את המתווה בהתחשב לתרומה המדינית ליחסים עם מצרים וירדן". השר גבאי השיב כי הוא לא עוסק בנושא ביטחון ומדיניות. "כל השיקולים האלה עלו בישיבת הממשלה, ואחר ששמעתי הכל הצבעתי נגד ודעתי לא השתנתה", הבהיר. ח"כ איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני) ביקשה את התייחסות השר לפסקת היציבות הרגולטורית, והוא השיב כי היא לא נוגעת לענייני סביבה ולכן לא יכול להתייחס אליה. עם זאת עוד קודם לכך הוא בירך על דברי המשנה ליועמ"ש לממשלה, עו"ד אבי ליכט, כי פסקת היציבות לא תחול על חקיקה סביבתית. ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני) שאל האם האם יש הצדקה לשימוש בסעיף 52, וגבאי השיב כי הוא לא יכול לענות על השאלה.
ח"כ מיכל רוזין (מרצ) ביקשה את התייחסות השר ליתירות והיעדר צינור שני. בתשובה לשאלתה אמר השר גבאי כי אף אחד לא יודע שהשדות הבאים יפותחו. הוא הוסיף כי למדינה כמו ישראל גם שני צינורות לא מספיקים וסיפר כי כשהיה בבזק חזיר בר אכל באחד הלילות את הסיב האופטי המוביל לירושלים. "מאחר שיש שני סיבים לעיר הפלא ופלא הלקוחות לא הרגישו כלום, אבל בבוקר בא קבלן וחתך את הציר השני של הסיב לירושלים, ביום בו התקיים הפריימריז בליכוד, וירושלים התנתקה מתקשורת לכמה שעות – וזה למי שרוצה להבין מה זו יתירות וכמה היא חשובה".
ראש המטה לביטחון לאומי, יוסי כהן, ציין כי "כבר בפברואר -2014 ולא לנוכח המתווה יזם המלל עבודה מקיפה שבמסגרתה קראנו לכל הגורמים הרלוונטיים ונכתבה חוות דעת מאוד מסודרת שכללה גם היבטים אזוריים מדיניים, כלכליים, וגם יסודות ויכולות הפקה. במהלך התקופה האחרונה נכתבו שתי חוות דעת, האחת עודכנה לאחר גילוי גז במצרים והשנייה נכתבה לפני הגילוי. אנחנו לא מוצאים בשורה התחתונה שוני מהותי בין חוות הדעת שנכתבה לפני הגילוי לזו המעודכנת, אבל לא יעלה על הדעת שלא נתייחס לגילוי כזה".
כהן הסביר לחברי הכנסת כי "הנושא הראשון הוא היציבות במזה"ת. כדי להבין את זה קשה לעשות זאת מהסתכלות על הצינור של תמר למשק, צריך לעלות לגובה אסטרטגי בראייה כוללת. לו היינו נדרשים לסוגיה לפני קרוב ל-5 שנים יכול להיות שכל חוות הדעת היו מקבלות תפנית אחרת. ב-5 שנים שחלפו המזה"ת התפרק מהמתכונת שאנחנו מכירים. מדיניות שלמות היו קיימות ואינן עוד. סוריה איננה מדינה, עיראק היא בסימן שאלה – מדינה בהתפרקות שאולי תתפרק ואולי לא. מצרים עברה ממובארק למורסי וממורסי לסיסי, מצרים בעת הנוכחית יציבה אבל מתמודדת. ירדן גם היא יציבה אבל מתמודדת עם אתגר בלתי רגיל – הדפיקה על הדלת מסוריה ועיראק מאוד משמעותית.
"למה זה חשוב למדינת ישראל וחשוב בעיני עד כדי הפעלת סעיף 52 בעת הנוכחית: אנחנו חייבים לוודא בעת הנוכחית שישראל מחזקת את המשק האנרגטי שלה וגם את היחסים הבילטרליים באזור שלנו בצורה יציבה חזקה ואתנית ויפה שעת אחת קודם. חלק מהמדינות שציינתי שאינן קיימות חלק מזה נובע מבעיות כלכליות. מדיניות כמו מצרים, ירדן, קפריסין, איטליה וטורקיה מחזרות אחרי ישראל גם בהקשרי הגז. המדינות האלה מבינות שכדי לייצר יחסים בילטרליים נאותים, ולבסס כלכלה נכונה בבית שלהם, יש חלון הזדמנויות ושמו מאגרי הגז שנתגלו בישראל. המדינות רואות בצורך לייצר כלכלה בהישען על ישראל כמידי ואקוטי. המידיות של הדבר הזה נובעת גם מאירועים בעולם, איראן מחזיקה בעתודות גז עולמיות גדולות יותר. מאז שנחתם הסכם הגרעין עם איראן היא הופכת שחקנית גז מאוד משמעותית. מדיניות שנמנעו ממגע איתה רצות לאיראן, כדי לנסות להוציא משם עתודות הגז ולשווק אותו. זה ייצר למדינת ישראל תחרות גדולה יותר וקשה יותר אם נרצה לייצא את הגז", אמר כהן.
כהן התייחס גם לאיומים על המאגרים ואמר: אנחנו משקיעים עניין ביטחוני גדול להגנה מסיבית, בת מיליארדי דולרים, על המים הכלכליים. זה נדרש כי בזירה שלנו יש אמצעי לחימה מספיק מדויק שיכול לפגוע בכל רגע נתון בכל מתקן בלב ים, על ידי אויבנו שמתרבים בזכות איראן וסוריה. חשוב לציין שאנחנו מעריכים כי פגיעותנו, בהיותנו מחזיקים רק כניסה יבשתית אחת, נותנת לנו יכולת מספקת לבסס את הביטחון הנדרש להספקת הגז למדינת ישראל. לכן בעת הנוכחית גם בגלל הביטים מדיניים ושיקולים ביטחוניים צריך ונכון לייצר יתירות מאוד משמעותית, כולל יחסים בילטרליים עם מדינות האזור כדי לבסס ביטחונה של מדינת ישראל.
פרופ' עוזי ארד, לשעבר ראש המטה לביטחון לאומי, אמר כי אין לו את כל המידע כדי לחוות דעתו על המתווה, אך הוא סיפק תובנות לגבי תהליך קבלת ההחלטות בתחומים הביטחוניים. "אין כל צל של ספק שהממדים המדיניים והביטחוניים הם מרכזיים. היום הם בולטים בהיעדרם. הם לא היו בוועדת הרגולטורים", אמר. הוא הוסיף כי צה"ל למשל היה צריך לחוות דעתו בעניין. היו"ר כבל התייחס לכך ואמר כי "נכון לרגע זה לפי כל הבירורים שערכתי אין חוות דעת של צהל". עוד הוסיף ארד כי "צ'רצ'יל אמר שביטחון באנרגיה זה גיוון, גיוון וגיוון – לא להגיע לתלות גבוה בגורם אחד". הוא אף התייחס לשאלה האם צינור בין מדינות תורם ליציבות בניהן וסיפר על שתי מדינות שמשתפות פעולה בתחומים רבים, ארה"ב וקנדה, אך מה שהיא למתיחות בניהן עד כדי סכסוך היה דווקא המחלוקת על צנרת. עוד ציין ארד כי על ועדת הכלכלה מוטלת המשימה לבקר את החלטות הרשות המבצעת.
ח"כ יחימוביץ אמרה כי ארד יקבל שיחת נזיפה אחרי הופעתו בוועדה. "תיארת איך צריכות להתקבל החלטות, אף אחד מהתיאורים שמנית לא התקיים בפועל. אין הערכה של גופי מחקר, יש הערכה של גופים שקרובים להחלטות הממשלה", אמרה לו. הוא הוסיפה ושאלה: "בידיעה שהנחת צינור לא מבטיחה יחסים טובים, האם נראה לך סביר שצינור כזה יעובר בסיני שחלקו בשליטת דאע"ש ואיך אתה רואה את הפעלת סעיף 52". ארד השיב כי אין בידיו את כל המידע כדי לענות על כך. עם זאת הוא ציין כי הוא לא יודע עד כמה היצוא למצרים או דרך מצרים יתרום ליציבותה, ואמר כי צריך לשאול את גורמי המודיעין בעניין. "אם זה משמעות כספית אני לא יודע עד כמה זה מעלה או מוריד לסוגית יציבותה של מצרים. מצרים עלולה להתבדח שאנחנו מוטרדים מיציבותה בגלל המתווה – בעוד שבישראל יש הפגנות על זה ובמצרים זה חלק מבעיות רבות אחרות. חשוב לדעת עד כמה הם ביטאו את זה כצורך ומה המשקל האמתי של זה", אמר פרופ' ארד.