כניסה
ז' בתשרי תש"פ
6 באוקטובר 2019
הכנסת ה-22, מושב ראשון, פגרת הקיץ
Skip Navigation Linksעמוד הבית חדשות הודעות הכנסת הודעה מתאריך 2 בדצמבר 2015
the knesset

הודעות הכנסת

 
לרשימת ההודעות
  הדפס


הוועדה לביקורת המדינה: "לא להמתין לאסון הכרמל 2 כדי להיות מוכנים"

2 בדצמבר 2015, כ' בכסלו תשע"ו, בשעה 12:50

כך מזהירה יו"ר הועדה לביקורת המדינה קארין אלהרר, הקוראת לקדם את החוק המגדיר אחריות וסמכות גופי החירום לטיפול בעורף. השר לביטחון פנים גלעד ארדן: היעדרות שר הביטחון ואלוף פיקוד העורף מהדיון – מעידה על רמת הטיפול שלהם בעורף. משרד הביטחון: השקענו מאות מיליוני ₪ במיגון יישובי הצפון ועוטף עזה

היעדר חוק ברור, המגדיר מי מטפל בעורף בשעת חירום, גורם חוסר מוכנות לאירועים כאלו, כך התברר היום (רביעי) בוועדה לביקורת המדינה. לדברי יו"ר הוועדה, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) "בשעת שגרה יש נטייה לדחות דיונים בנושאים כאלו, אך דווקא בגלל האזור הנפיץ בו נמצאת ישראל – חשוב להיערך בהתאם. אסור להמתין לאסון הכרמל 2, כדי להיות מוכנים. כל העוסקים בהיערכות בעלי כוונות טובות, אך בהיעדר חוק מוסדר, לא ברורה האחריות והסמכות של כל אחד מהגופים".
יו"ר ועדת המשנה לעורף בוועדת החוץ והביטחון, ח"כ עמיר פרץ (המחנה הציוני) ציין כי "בישיבות קודמות ובסיור שערכנו בפיקוד העורף גילינו התקדמות רבה במוכנות, בהיערכות ובחלוקת האחריות – אך נזק רב עלול להיגרם עד ההשתלטות על האירוע, בגלל חוסר תיאום. טרם הוברר סופית מי נושא באחריות לחיי היומיום של האוכלוסייה האזרחית בשעת מלחמה. רשות החרום הלאומית מכינה חוק בעניין, אך בגלל גודלו ומורכבותו, המלצתי להכין לחקיקה פרק מדי פעם, כדי לא לגרום לעיכוב מיותר".
השר לביטחון-הפנים גלעד ארדן הוסיף כי לדעתו על המשרד להגנת העורף היה להמשיך ולהתקיים ולו כדי להסדיר את החקיקה והתקציבים בעניין, והדגיש כי היעדרות שר הביטחון ואלוף פיקוד העורף מהדיון – מעידה על רמת הטיפול שלהם בעורף. הוא הזהיר כי אין כיום שום סמכות היכולה לאכוף היערכות לחירום - על גוף מסחרי ופרטי. למשל, אין מי שיכול להכריח את בתי הזיקוק להשקיע מיליוני ₪ במיגון חדרי הבקרה. הוא ציין כי אין למשטרה ולמד"א יכולת לשלוט בעת חירום, בהשארת עובדים בשורותיהם – למרות צווי גיוס ליחידותיהם בצבא.
תא"ל (מיל.) יוסי בייינהורן, ראש חטיבת הביטחון במשרד מבקר המדינה הדגיש ליקויים רבים של גופי החרום לתפקד בשעת אירוע, "אך משרדי הביטחון וביטחון-הפנים טרם הגדירו את חלוקת האחריות ביניהם".
בצלאל טרייבר, ראש רשות החרום הלאומית (רח"ל) במשרד הביטחון, השיב כי כל היערכות חייבת להיות משותפת, וכל גוף אחראי בשגרה ובחירום על תחומו. הוא העריך כי בחודשים הקרובים יוגשו פרקים ראשונים לחוק לקריאה ראשונה בכנסת. "מאז חזרתה למשרד הביטחון ביוני 2014, הובילו רח"ל ופיקוד העורף, סדרת צעדים לקידום באופן משמעותי את הערכות הרשויות במדינת ישראל למצבי חירום.
לדברי טרייבר, "בזכות יכולות הביצוע של צה"ל ומשרד הביטחון אנחנו מובילים בשנתיים האחרונות פרויקט לאומי עצום לשיקום ושדרוג מוכנות יישובי עוטף עזה. בשנה האחרונה השקענו עשרות מיליוני ₪ נוספים בחיזוק הישובים בגבול הצפון וברמת הגולן, וכל זה לא היה קורה ללא הגב של מערכת הביטחון. ההחלטה להחזיר את הטיפול בעורף למשרד הביטחון מוכיחה את עצמה בכל יום מחדש. רח"ל היא גוף המטה המרכז ומתאם מוכנות הרשויות בנושאי חשמל, מים ודלק לחירום – ופיקוד העורף ימשיך לשמש כגוף הביצוע והאחראי על מוכנות האזרחים והרשויות המקומיות".
ח"כ חיים ילין (יש עתיד) הזהיר מפני האחריות המוגבלת של ראשי הרשויות המקומיות, וח"כ אייל בן ראובן (המחנה הציוני) הדגיש כי המדינה אינה ערוכה היום מבחינה סבירה לאיומים המתעצמים והולכים מדי שנה, וקרא לראש הממשלה להתערב ולקדם חוק ברור המגדיר סמכויות.
שתף ב- שתף בפייסבוק שתף ב- שתף בטוויטר
 
  הקודם   |   הבא
 
 
שידורים
היום בכנסת
השבוע בכנסת

2019, כל הזכויות שמורות למדינת ישראל - הכנסת או לצדדים שלישיים, כמפורט בקישור