הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ובסעיפים מהצעת חוק התכנית הכלכלית, בראשות חה"כ אלי כהן (כולנו), קיימה אתמול (שלישי) דיון על קביעת סטנדרטים לתכנון והליכי תכנון ממוקדים וכן על שילוב תאגידים עירוניים וגופים וולונטריים בתהליכי התחדשות עירונית.

בפתח הדיון הודיע יו"ר הוועדה, כי בהמשך לדיון על פעילות החברות המשכנות בהליכי התחדשות עירונית, ופניית הוועדה להבהרות, התקבלה תשובת מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, מר אשל ארמוני, אשר תועלה לאתר הוועדה בכדי להפוך את הדברים להתחייבות פומבית. "כאשר הדירות בפרויקט שייכות לדיור הציבורי, והצטרפותן תביא את אחוז המסכימים ל-80% בפינוי-בינוי או 67% בתמ"א 38, משרד השיכון הנחה את החברות להצטרף בשמו אוטומטית", אמר יו"ר הוועדה והמשיך "כאשר למעלה מ-50% מהדירות במנה הן בבעלות המדינה, החברות המשכנות רשאיות לשמש כיזמיות הפרויקט, וגם באחוז נמוך יותר הן יכולות לפנות בבקשה לאישור משרד הבינוי והשיכון. כיום החברות המשכנות עוסקות רק בשיקום ותחזוקה שוטפת, ויש 63,000 דירות במסגרת הפרויקטים של הדיור הציבורי וחלק משמעותי מהן נמצא במסגרת של התחדשות עירונית".

"במסגרת הבשורות בוועדה למדנו גם שהסכמי הגג הבאים שייחתמו יכללו גם התחדשות עירונית", אמר יו"ר הוועדה, "ובדיון כעת אנו רוצים לדון בקידום הקמה של מנהלות התחדשות עירונית ברשויות. כאשר רשות מקומית מקימה מנהלת, זה מסייע להאצה של פרויקטים ובהדרכת דיירים, ולכן גם אני מתכוון לפנות באופן אישי לכל אחד מראשי הרשויות המקומיות ולהציג את הדברים על מנת לקדם הקמת מנהלות".

מר עמית פוני, ראש מנהלת התחדשות עירונית בחברת מוריה ירושלים: "חשוב שתהיה כתובת עירונית שתדע לתווך בין הדייר לבין כל הגורמים הממשלתיים, כדי שירגיש יותר נגישות. יש היום עבודת מטה במשרד הבינוי ובמשרד האוצר כדי שנהיה מעורבים ברמת בניית ההצעות בשביל הדיירים , בעוד כיום אנו מעורבים בתהליכי בחירת היזם ע"י הדיירים בלבד. החידוש שאנו הכנסנו זה אחראי קשרי קהילה לדיירים לצד מנהלי הפרויקטים. אנו מכשירים את הדיירים לקראת השינוי ואפשר לקבל מאיתנו סיוע ללא תמורה. הלקחים שלנו עד כה: הם שאיפה שהשוק עובד לא להתערב, אלא להשקיע מאמצים במקומות בהם אנחנו כן צריכים. כמו כן, אנחנו לא מחליפים את העירייה בשום מצב כרגולטור ולא מחליפים את היזמים. חברות עירוניות זה תחום רגיש ואנו נכנסים למקום שלא היינו בו אף פעם. זוהי גם פעילות גרעונית לחלוטין כי היא לא לרווח. בירושלים אנחנו יכולים להתקיים מתמיכה עירונית, אבל לא בטוח שרשויות מקומיות חלשות או קטנות יותר יכולות לעמוד בזה".

גב' איילת קראוס, מנהלת תחום תכניות לחיזוק מבנים במשרד הבינוי והשיכון: "פרסמנו RFI  לגבי העצמת דיירים בתהליכי התחדשות עירונית. הרבה מהגופים שהגישו מתווים ורעיונות היו חברות עירוניות ואנו רואים להן מקום חשוב. אנו מגבשים כרגע מתווה כללי לגבי פעילות מנהלת, אם בתוך העיריה או בשלוחות למשל. אנו מתכננים דגם של השוואת כספים מטעם המדינה למשך כחמש שנים, ומקווים שהמנהלת תוכל להמשיך אח"כ עצמאית.

יו"ר הוועדה: "בנושאי הדיור הציבורי והחברות המשכנות קיבלנו עד כה תשובות מהירות מאוד מהמשרד ונקווה שגם הפעם. הוועדה תרצה לקבל עדכון בנושא עד ה-15 בינואר, ובשאיפה שתהליך העבודה כבר יסתיים בשלב זה".

אדריכל ניצן ברכן, מנהל מחלקת התחדשות עירונית בעזרה וביצרון: "אנו מייצרים לדיירים one stop shop לגבי הבניין שלו. הוא יכול לדעת איך למקסם את הנכס שלו ואיך לתרום להתחדשות עירונית. אחד החסמים העיקריים זה הדיירים, שחסר להם מידע כדי להגיע להחלטות. ברגע שאנו משלימים להם את כל הידע הזה בהתחלה, אז קל יותר בהמשך הדרך. הדייר עושה את הבחירה שלו, ואני לא מתערב, אבל עם המידע הוא עושה את הבחירה הנכונה".

מר אלי אלישע, חברת החשמל: "היזמים אחראים על הבניינים אבל הם מזניחים את התשתיות של האזורים בחוץ, וחשוב שיהיו אחראיים גם על זה".

יו"ר הוועדה השיב למר אלישע: "התשתיות האלה הן באחריות המדינה, ואני מצפה מחברת החשמל, שהיא בבעלות המדינה, שהיא תדאג לזה כי אני רואה בה אחראית לזה כמו בכל מקום".

עו"ד דרור לוינגר, משרד הפנים: "עולים קשיים בשלושה מישורים. 1. סמכות – כשרשות מקומית פועלת על קרקע פרטית, אז נתקלים בבעיה של סמכות. הרשות נכנסת כקבלן פרטי כדי ליהנות מרווח יזמי וצריך לגדר את המתח הזה של מסירת מידע לתושבים וליווי, לעומת מעורבות קבלנית. 2. ניגודי אינטרסים – העירייה היא גם נותנת ההיתר לפרויקט, אז חברה עירונית יכולה לקדם דברים לכאורה מבפנים, וצריך להיזהר מזה. 3 חשיפה נזיקית – כשרשות מקומית מקדמת פרויקט, היא אחראית עליו והיא חשופה לתביעות בסכומים שהיא לא יכולה אולי לשאת בהם".

יו"ר הוועדה: "יש מדיניות ממשלתית ברורה של לקדם תהליכים של התחדשות עירונית. רשות מקומית היא לא גוף בעל אוריינטציה כלכלית אלא גוף שאמור לתת שירותים ואמור לראות את האינטרסים של התושבים שלו למול עיניו. מדיניות שר הפנים היא קידום שכונות חלשות ופרויקטים מעין אלו, ובמסגרת דיוני הוועדה אנחנו גם מתכוונים לפתור את חוסר האחידות בהתנהלות הרשויות המקומיות. אני מצפה ממשרד הפנים שיימצא את הכלים לקדם את רווחת התושבים ופתרונות לבעיות הקיימות".

מר רן מלמד, סמנכ"ל עמותת ידיד: "כשבאים לדבר על מנהלות, צריך לשים לב שלא שמענו פה ערים חלשות, ולא בכדי, וכדאי להתחשב בזה בקביעת מבנה המנהלת המדובר. צריך לעשות איגום משאבים כדי שהמנהלות לא יעבדו בשטח ללא תיאום".

יו"ר הוועדה: "באותם מקרים בהם הקרקע שווה לאפס, בפריפריה, צריכה להיות התערבות ממשלתית במסגרת תקציבים, וגם כאן בוועדה סוכם על הקצאת 100-150 מיליון ₪ לאזורים בהם יש סכנת רעידת אדמה".

גב' קראוס: "במסגרת הRFI  אנחנו בהחלט רואים הרבה מקום לפעילות עמותות כמו מרכז הגר ואנחנו למעשה נפגשים מחר. יש הרבה מקום לגופים שיודעים לעבוד נכון מול הדיירים, ואנחנו נעזור לגופים האלה בהשוואת כספים, כדי להעצים את התהליכים האלה. אם הם יתחילו נכון, הם יהיו תהליכים חזקים יותר".

גב' נחמה נובנשטרן, סמנכ"ל המועצה לשימור אתרים: "אנו מבינים את הצרכים המיידים של החברה אבל צריך גם לחשוב על השארת אלמנטים בשטח שקושרים אותנו לעברנו ולהתהוות הישוב כאן. שימור יכול להיות חלק מהתחדשות עירונית. צריך לחשוב גם על ערכים בתוך התהליך הנכון של ההתחדשות העירונית".

יו"ר הוועדה, חה"כ כהן, אמר בסיום הדיון: " הובהרה כאן חשיבות הקמת המנהלות ברשות המקומיות, שיתנו את הסיוע במטרה להאיץ את הפרויקטים תוך שילוב הדיירים. אנחנו מבקשים ממשרד הבינוי והשיכון שהנושא יסוכם, כאמור, עד ה-15 בינואר".

"אנו צריכים גם לחשוב ולדון על תמריצים כלכליים שיבטיחו שהחלק מהדירות בפרויקטים האלה יישארו דירות בשכירות ובמחירים סבירים, למען ל אותם השוכרים בשוק החופשי המתגוררים שם כעת".

"במסגרת הדיון בשבוע הבא נתייחס באופן מפורט לקרקע משלימה ויהי כאן עדיאל שומרון, מ"מ ראש רשות מקרקעי ישראל. לא צריך להגיע לרמות צפיפות שנצטער עליהן בעתיד רק מתוך הלהט, אבל המדינה בהחלט צריכה להתערב דרך קרקע משלימה ובשבוע הבא יוצגו העקרונות שלפיהן תינתן הקרקע המשלימה", סיכם יו"ר הוועדה.