​

אף שהביעו תמיכה בהצעת החוק לשינוי מבנה הבורסה, חברי ועדת הכספים דורשים לבצע בה שינויים על-מנת להבטיח את הצלחת המהלך להגדלת היקפי המסחר והתחרות בבורסה

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ גפני: "החוק טוב. נתקן היכן שקיים פוטנציאל לעיקור תוכנו"

יו"ר רשות ניירות ערך: "שינוי מבנה הבורסה יוביל להורדת עמלות ולהגדלת האשראי הזמין במשק"

     לאחר דחיות חוזרות ונשנות, החלה היום (ג') ועדת הכספים לדון לראשונה בהצעת החוק לשינוי מבנה הבורסה. עפ"י ההצעה ישתנה מבנה הבעלות על הבורסה, כך שבניגוד להיום, כשאחזקות הבנקים ובתי ההשקעות בבורסה עומדים על למעלה מ- 90% ממניות הבורסה והם גם אלו שמספקים את שירותי המסחר, יירד שיעור האחזקות שלהם לרמה של כ- 60% מניות. המטרה, כך עפ"י רשות ניירות ערך, להפריד בין הבעלות על הבורסה לבין מי שמספק את שירותי המסחר בה, להגביר את יעלות הבורסה ואת היקפי המסחר בה בכמה מיליארדי ששקלים בשנה וכן להוביל באמצעות הגברת התחרות להורדת גובה העמלות המשולמות ע"י המשקיעים עבור המסחר בבורסה.

     יו"ר רשות ניירות ערך, שמואל האוזר, פתח באמירה ש"נשמת אפה של רשות ניירות ערך זה הגנה על המשקיעים. הצעת החוק באה לפתור ניגודי עניינים שפוגעים ביעילות של הבורסה. המהלך הוא לטובת הבורסה והמשק כולו, שכן גידול בהיקפי המסחר יגדיל את כמות הכסף הזמין ויאפשר מקור נוסף ומשמעותי להזרמת אשראי למשק". האוזר ציין, כי מהלך כזה כבר התרחש במדינות רבות. "בעבר מבנה הבעלות היה בכל העולם כמו בת"א, אך כיום כמעט כל הבורסות שינו את מבנה הבעלות שלהן, למעט כמה ממדינות ערב וסין, שם הממשלה שולטת בהכל. הוועדה הציבורית שבחנה את העניין בראשות פרופ' בן חורין שהתבססה על שימועים לציבור ועל עבודה של חברת הייעוץ מקנזי וגורמים נוספים המליצה על המהלך. כיום קיימים ניגודי העניינים בין בנקים ובתי ההשקעות לאלה שמפסקים את שירותי המסחר שהם גם הבנקים ובעלי השקעות. על הבורסה להפוך למקור אטרקטיבי לגיוס אשראי, להוריד עמלות ולהתייעל. מדובר בגוף שאמור להיות תחרותי אך מנוע מכך בגלל הבעלים שלו, כלומר מדובר בבורסה נכה ואת זה אנחנו מבקשים לפתור".

     האוזר תמצת את עיקריי ההצעה: "להפריד בין הבעלות על המניות לבין מתן שירותי המסחר, בין בעלות לשירות. זה קרה בכל הבורסות בעולם. מספר החברים בישראל בין הכי נמוכים, 22. כשיבואו עוד גורמים תהיה תחרות. הבנקים כיום מחזיקים ב- 71% מהמניות וזה יירד להם ל- 36% בעקבות החוק".

    חברי ועדת הכספים הציגו את עיקריי ההסתייגויות שיש להם לגבי הצעת החוק, אף שכולם הביעו תמיכה ברעיון של שינוי המבנה.

     ח"כ אורלי לוי-אבקסיס (ישראל ביתנו): "המטרות טובות אך הביצוע עקום, כי עדיין אותם שחקנים יהיו הבעלים ויהיו הרוב, כיוון שיחזיקו ב- 60% מהמניו וייקבעו את כללי המשחק. לא משאירים מספיק את הסמכות של רשות ניירות ערך לפקח על גובה העמלות. יש פה מונופול שקובע שהם יכולים לגבות כמה שהם רוצים, הבנקים וחברות ההשקעות. יש לנתק לחלוטין בין הבעלות לגישה למסחר. מעבר לכך, ישנן עוד סוגיות רבות שיש לתת עליהן את הדעת, כמו למשל מבנה הבורסה עצמו ששוויו הוא כחצי מיליארד ₪ וגם מה יקרה עם המסלקה, למי היא שייכות?! יש להוריד את הבעלות של הבנקים ובתי ההשקעות לפחות מ- 60% אחרת הם אלו שיימנו דירקטורים והם ימשיכו לקבוע את כללי המשחק. רק העמלות מכניסות להם כ- 2.5 מיליארד ₪ ואיך ניתן יהיה לכפות עליהם להוריד אותן?! חייבים להתייחס לכך בדיונים על החוק".

     ח"כ מיקי לוי (יש עתיד) תהה מה הבהילות של האוזר בקידום החוק מיידית: "הוועדה הזו ישבה 3 שנים, אז מה קרה שדווקא היום? זה נושא שדורש דיון מעמיק. לבעלים החדשים לא יהיה אינטרס להתחלק ברווחים. צריך לקבוע בחוק עצמו, שפעם בשנה תתכנס ועדת הכספים לקבל דיווח כמה ברוקרים חדשים נכנסו ואילו התפתחויות בעקבות כניסת החוק לתוקף". לוי פנה להאוזר עם מספר רב של שאלות שלדבריו חייבות לקבל מענה בדיונים על החוק: "האם בהליך המכירה הבנקים ובתי ההשקעות מקבלים כסף וכמה? האם משכו דיבידנד, קנו כרגע בניין למי הוא שייך? וכד'. זה רעיון טוב להפריד בין הבעלות לחברים אך איך יהיה לבעלים החדשים אינטרס להכניס חברים חדשים? ואיך הרשות תמשיך לפקח?! ואיך תפקחו על הורדת המחירים ואם הבורסה תחסום הורדת מחירים איך הרשות תתערב?! אני רוצה סמכויות נוספות שיהיו לרשות ניירות ערך. כמו-כן, האם לאוצר יש כוונה לשלם חצי מיליארד ₪ לבנקים תמורת ההסכמה לשינוי מבנה הבורסה?! זה כסף ציבורי שהאוצר מתעסק בו. עלויות המסחר בבורסה בת"א הן פי- 10 מהנהוג בעולם, איך תפעלו להוריד את זה, בהשוואה לנהוג בעולם?".

     ח"כ מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני): "זה חוק חשוב ביותר בעל השלכות מרחיקות לכת על המדינה ולכן נדרש דיון מעמיק. אני תומך בכיוון של החוק, אך יש שורה של שאלות שנוגעות לתהליך. רוצים מיידית לשמוט את הבעלות מהבעלים הנוכחיים ומגבילים אותם עד 5% אך גם אז אותם גופים יהיה להם רוב. אז למה לא לקבוע שיעור כזה שביחד עם בתי ההשקעות הם יגיעו ל- 49% בלבד, היינו שיהיה להם פחות מ- 50%. בתהליך המכירה כל האפשרויות פתוחות ייכנסו חברים שהם לא בעלים או בעלים שהם לא חברים. אם יהיו חברים בעלים עד 5% אז יש פה בעיה – החשש שלי שלא נשחזר את המצב הנוכחי בתהליך המכירה. והפיקוח על העמלות צריך להיות צמוד".

     ח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני): "אכן יש להפריד בין הבעלות לחברות בבורסה. אז למה לא להפריד לגמרי, למה לא להכריח למכור הכל? להשאיר 5% בידי כל בנק זה אחוז מקובל ומגדיר שליטה, אך יחד עם בעלי השליטה האחרים; בתי ההשקעות, עדיין מותיר את השליטה בידיהם. גם עניין העמלות צריך להיות מטופל מלכתחילה. וצריך לתהות לגבי השווי ומה שהבנקים מקבלים".

    ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי): "החוק הוא חוק טוב והבורסה צריכה ניעור גם לטובת המשק וגם לטובת האשראי במדינת ישראל. אני לא נבהל ומותר לנו לסמוך על רשות ניירות ערך אם החיזוי הוא מקצועי ומבוסס על מודלים שנעשו במקומות אחרים. אז גם אם מנבאים ששינוי המבנה יביא להתייעלות ולהגדלת היקפי המסחר, זה מותר מתוך גישה שמנהלת סיכונים בצורה נכונה".

     יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, סיכם את הדיון הראשון של הוועדה בנוגע להצעת החוק ואמר, כי "החוק הוא טוב ויש בו הרבה דרמטיות בנושאים שיכולים להפוך אותו ללא טוב, ולכן נרצה לבדוק סעיף סעיף ולתקן היכן שהדבר יידרש לטובת העניין. נעביר אותו עם השינויים הנדרשים. אין לי שום עניין בחוק הזה, אני רק יודע מדיונים רבים שקיימנו כאן שאסור להותיר את המצב על כנו, כי היקפי המסחר בבורסה הלכו וירדו והמשק מאבד מקור חשוב לאשראי ולהגברת הצמיחה. נתחיל את הדיון האמיתי כבר בפגרה".